נער שעבד בלהקת ילדים תבע: לא קיבלתי שכר
במשך תקופה הועסק קטין כאחראי הגברה בלהקת "פרחי ירושלים", אבל לדבריו המנהל סירב לשלם לו. אחרי 7 שנים נקבע: הוא יקבל כ-30 אלף שקל
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר שבהיותו נער הועסק כאחראי הגברה בלהקת הילדים "פרחי ירושלים", ולטענתו לא קיבל שכר. מנהל הלהקה הכחיש בטענה שלא התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד, אבל השופטת כרמית פלד קבעה שמדובר בתירוצים, ועליו לשלם כ-30 אלף שקל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- סבלה מחרדה ותבעה: "הכירו בי כנכת צה"ל"
- העלילו אונס על שכן - וישלמו לו 75 אלף שקל
- השכנים נדחו: ייפתח סניף צופים בתל ברוך
- הלו, זה השיר שלי! האם יתוקן חוק המבצעים?
בתביעה שהוגשה ב-2013 באמצעות עו"ד ישראל דולינגר נטען כי בשנים 2009-2006 הועסק התובע, שהיה אז קטין, כאחראי על מערכת ההגברה והניהול הטכני במקהלה. לטענתו, בהסכם בעל פה התחייב הנתבע לשלם לו 300 שקל עבור כל הופעה. כמו כן סוכמו ביניהם תעריפים מיוחדים עבור ימים שבהם יתקיימו שתיים או שלוש הופעות וכן ביחס לשתי הופעות שהתקיימו בצרפת.
תביעה
נצבא תשלם לעו"ד 171 אלף ש' על הלנת שכר
עו"ד נמרוד כנפי
עובדת חברת הנדל"ן קיבלה אישור לעבוד במקביל עבור נאמני התחנה המרכזית בת"א. בשלב מסוים מישהו התחרט, והחל לקזז סכומים ממשכורתה
התובע טען כי "לעתים שולם השכר במועד ולעיתים לא שולם", וכשהנתבע החל להתחמק מתשלום השכר באופן עקבי, הוא החל לבצע רישום מדויק של כל ההופעות שבגינן לא קיבל שכר. בהתאם לרשימות אלה, טען, מנהל הלהקה חייב לו שכר על 94 אירועים, בסך הכול 28,200 שקל. הוא צירף חילופי מסרונים המעידים לטענתו על הודאת המנהל בחוב ועל ניסיונותיו הכושלים לגבותו.
מנהל הלהקה, שיוצג על ידי עו"ד ירון פנחס אסידון, הכחיש שהתובע שימש עובד שכיר וטען כי לא נחתם ביניהם כל הסכם שכר. לדבריו, הוא מכיר את התובע מאז היותו ילד ששר במקהלה. כשבגר והפך לנער נהג לשלם לו במזומן סכומים משתנים שבין 100 ל-300 שקל עבור הסיוע שנתן לחלק ממופעי המקהלה.
הוא הכחיש את מרבית הסכום הנתבע וטען כי לכל היותר השתתף התובע ב-18 הופעות, ובחלק מהמקרים הוא אפשר לו לגבות את שכרו ישירות מלקוחות המקהלה. עוד טען כי במשך שנים הופיעה המקהלה באירועים של משפחת התובע בחינם, לרבות במסיבת בר המצווה שלו עצמו.
"תירוצים מתירוצים שונים"
אבל השופטת כרמית פלד קבעה כי ממכלול העדויות עולה שבין התובע לנתבע התקיימו יחסי עובד ומעסיק. היא התבססה על כך שמנהל הלהקה הודה שלתובע היו תפקידים נוספים במקהלה כמו גביית כספים מלקוחות ואחראי על הילדים.
בנוסף, עבודתו של התובע הייתה חלק מהפעילות הרגילה והשגרתית של המקהלה, הוא היה כפוף לנתבע שניהל את הלהקה, הוא ביצע את עבודתו בעצמו ואין כל ראיה לכך שניהל "עסק עצמאי" של מתן שירותי הגברה. טענת מנהל הלהקה שלפיה התובע יכול היה לגבות את שכרו ישירות מהלקוחות "אינה מתיישבת עם ההיגיון", נכתב בפסק הדין, בהתחשב בטיב היחסים ובעובדה שבזמנים הרלוונטיים הוא היה בן 17 בלבד.
עוד נקבע כי חילופי המסרונים מחזקים את גרסת התובע וניכר בהם כי מנהל הלהקה "מתרץ תירוצים מתירוצים שונים" להצדקת העיכוב בתשלום אך אינו מתכחש לחוב.
השופטת פלד סיכמה כי התרשמה ממהימנות עדותו של התובע, ומאידך עדותו של הנתבע הייתה מגמתית ולא משכנעת ולכן היא מקבלת את טענות התובע במלואן. בהתאם פסקה כי על מנהל הלהקה לשלם 28,200 שקל. עוד נפסקו לטובת התובע הוצאות משפט של 2,000 שקל ושכר טרחת עו"ד של 5,500 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ישראל דולינגר ממשרד עו"ד ירקוני דולינגר קצב
- ב"כ הנתבע: עו"ד ירון פנחס אסידון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
