50% מהמיזוגיניה ברשת: על ידי נשים אחרות
מחקר חדש שבחן את הציוצים שנכתבים מדי יום בטוויטר, מצא שימוש הולך וגובר במילים פוגעניות כלפי נשים, כשהממצא המטריד באמת הוא ההבנה שמחצית מהציוצים האלימים נכתבים על ידי הנשים עצמן
כדי לערוך את המחקר נעשה שימוש באלגוריתם לעיבוד שפה שמסוגל, בדומה לבני האדם, לזהות משמעות של מילים. האלגוריתם בדק כמיליון וחצי ציוצים מרחבי העולם, שפורסמו בטוויטר לאורך תקופה של 23 ימים, ובהם הופיעה אחת מהמילים הללו. כמחצית מהציוצים זוהו, באופן לא מפתיע, כפרסומת לפורנו וירדו מהניתוח. 650 אלף הציוצים הנותרים סווגו לשלוש קטגוריות:
1. שפה אגרסיבית - שליש מהציוצים שנותחו נחשבו לאגרסיביים בגלל שהם כללו ניבולי פה נוספים, או שהם כוונו למשתמש ספציפי אחר (כמו למשל במשפט "את זונה").
2. זיהוי עצמי - כעשירית מהציוצים כללו שימוש במילים אלו כאשר המשתמשים התייחסו לעצמם (למשל, אנשים יכולים להשתמש במשפט "אני זונה של תשומת לב" כדי לומר שהם אוהבים תשומת לב), או כאשר הם התייחסו לאחרים באופן היתולי (למשל "מזל טוב זונה קטנה, אני אוהבת אותך").
3. אחרים - שאר הציוצים קוטלגו כ"אחרים" מפני שלא נעשה שימוש במילים אלו באופן אגרסיבי או כאמצעי לזיהוי עצמי, אלא כחלק מדיון על "סלאט שיימינג", צעדת השרמוטות או על הקונוטציות של מילים אלה.
בסופו של דבר, נמצאו 213 אלף ציוצים המכילים שימוש פוגעני במילים הללו, כאשר 9000 ציוצים מיזוגיניים מפורסמים מידי יום ברחבי העולם, והמספר הזה כולל רק את הציוצים שנכתבו בשפה האנגלית (רק תחשבו לאיזה מספר היו החוקרים מגיעים לו היו משקללים שפות נוספות). כמות הפוסטים שמשתמשים בשפה פוגענית כלפי נשים אולי מזעזעת, אבל לא מפתיעה במיוחד, שהרי אלימות כלפי נשים - הן הממשית והן הסימבולית כפי שבאה לידי ביטוי בשפה - היא רעה חולה של המין האנושי. רק הגיוני שיהיה לה ייצוג גם במדיה החברתית.
מחקר אחר, שנערך לפני כשנה וחצי על פוגענות מקוונת כלפי צעירים, כבר הצביע על כך שרמת האלימות כלפי נשים היא גבוהה יותר מרמת האלימות המופנית כלפי גברים באינטרנט. בעוד שגברים ונשים סובלים משיעורים דומים של איומים, קריאה בשמות וביוש, הרי שהנשים זכו בנוסף לכך גם להתנהגויות פוגעניות חמורות כמו "סטוקינג" – מעקב ברשת (26% מהנשים) והטרדה מינית (25% מהנשים).
אבל הממצא המפתיע של המחקר הנוכחי, הוא שאלימות מופנית כלפי נשים לא רק מצד הגברים, אלא גם מנשים אחרות. בעצם, בעיקר מנשים אחרות. 50% מהציוצים האגרסיביים פורסמו ע"י נשים, בעוד שרק 40% פורסמו ע"י גברים, ו-10% הנותרים נכתבו בידי ארגונים או אנשים שלא ניתן היה לזהות אם הם גבר או אישה. כשחקרו לעומק מי הן אותן נשים שכתבו ציוצים שזוהו ע"י החוקרים כמשקפים שנאת נשים, מצאו שהן עוקבות אחרי שמות כמו ביונסה, וואן דירקשן וג'סטין ביבר, כלומר שמדובר בנערות ובנשים נורמטיביות למדי.
מחברת Demos שערכה את המחקר נמסר שלמרות שהמחקר נעשה בטוויטר, יש לשים לב לכך שמיזוגיניה נפוצה במדיה החברתית כולה, ולא רק בטוויטר. כמו כן, השימוש בשפה אגרסיבית כלפי נשים אינו תחום לקבוצה אחת בלבד אלא מתפרש על פני החברה כולה, כאשר הממצאים מצביעים על כך שמיזוגיניה מופנמת ומשועתקת ע"י הנשים עצמן. במילים אחרות, שנאת נשים - שנהוג לייחס אותה בטעות לגברים - היא תופעה כלל חברתית, וככזאת היא מאפיינת גברים ונשים כאחד.
כולנו תולדה של חברה פטריארכלית ולכן מיום לידנו אנחנו סופגים תפישות שמקורן בשנאת נשים ומתנהגים על פיהן. התפישה של נשים כאובייקט בכלל, ואובייקט מיני בפרט, היא כל כך חזקה, עד שאנחנו מאמצות אותה כשלנו, כמשקפיים שדרכם אנו רואות את העולם.
העובדה שביטויים כמו "זונה" ו"שרמוטה", שמתייחסים לזמינות מינית של נשים עבור גברים, משמשים ככינוי לגיטימי של נשים כלפי נשים אחרות וכלפי עצמן, מצביעה על המידה שבה אנחנו עדיין שבויות בתבניות חשיבה ששמות אותנו במקום נחות מגברים. נשים הן המדוכא הקלאסי, זה שהפנים את תפקידו וכבר לא זקוק לשוט המונף כדי להתנהג בהתאם. אדרבא, הוא משחזר בלי משים את אותם דפוסי התנהגות של הסדר החברתי ודואג לכך שיישאר על כנו. אם מי ששונא נשים בחברה שלנו הוא בעיקר הנשים בעצמן, הבעיה שלנו חמורה במיוחד.
לפנייה לכתב/ת 
