הדייט רק מתחיל ואני כבר רוצה הביתה
אחרי כמעט 50 דייטים אליהם יצאה ליטל בשנים האחרונות, היא מבקשת לצאת מהאוטומט ולהחזיר את ההתלהבות. איך עושים זאת? מתחילים בלייצר התניות חדשות/ אימון אישי
ליטל נשענת לאחור כשעיניה מוצפות מרוב תסכול. "נמאס לי!" היא מצהירה ונושמת עמוקות. "אני לא מסוגלת לחשוב על עוד דייט משמים. אני כבר לא יודעת מי זאת שם בדייט, אני פשוט מרגישה שאני רק מסמנת וי ומחכה לרגע שיהיה בסדר כדי לסיים בנימוס ולחזור הביתה".
כבר תקופה די ארוכה שליטל שבעה מאתרי ההיכרויות ושפע הדייטים שיצא לה לצאת אליהם. בחישוב משותף שערכנו, מתברר כי יצאה ליותר מחמישים רק בשלוש שנים האחרונות. היא עייפה עד כדי כך שרק המחשבה על עוד דייט מעוררת בה פיזית תחושה חזקה שכל מה שבא לה הוא לברוח.
אנחנו מנסות להתחקות אחר השתלשלות האירועים שהתרחשו במהלך הדייטים האחרונים, וכמו תחקירניות מדופלמות אנחנו מוצאות שיש רגע אחד שהקונטרול רום באמת מכבה את עצמו, והוא הרגע בו מתיישב מולה בבר הקבוע שלה "הדייט" - גבר שלא מלהיב אותה במיוחד.
מה שקורה מהרגע הזה, הוא שליטל מפעילה את הטייס האוטומטי, מעטרת את פניה בחיוך מונה ליזה ולוחצת פליי על שיחת "ריאיון העבודה", תוך הפעלת שעון העצר שמתחיל לרוץ. כשעוברת שעה אחת בלבד, היא מיד מראה סימני עייפות וחותכת בנימוס.
ליטל היא לא היחידה שלא זוכרת מתי נכנס הטייס האוטומטי למצוא במקומה זוגיות, זה פשוט קרה. היא כן מודעת לסיכוי שייתכן שהיא מפספסת אנשים טובים בדרך. ההסבר המדעי למצבה של ליטל, הוא שמצבים שחזרו על עצמם בדייטים פשוט יצרו אצלה התניה.
במוח שלה נוצר חיבור בין הרושם הראשוני - שלא מאוד עושה לה את זה, לבין הקטלוג המיידי של האדם כ"לא רלוונטי". הדבר פוגע בסיכוי שלה לשהות ולבדוק האם באמת יש סיכוי לקשר - וחבל, בייחוד בגלל שמחקרים מראים ש-33% מהגברים ו–43% מהנשים מודים שהתאהבו דווקא במישהו שחשבו בהתחלה שהוא לא אטרקטיבי במיוחד. אז איך עוצרים את הגלגל מלחזור על עצמו?
1.שמים את התוצאה בצד
אפשר להשתמש ביכולת שלנו לייצר התניות חדשות, אבל רגע לפני חשוב להיות מודעים למה שמפעיל אותנו, ויותר מזה - להיות מוכנים לשים בצד את התוצאה ואת הקונספט של "מהו דייט מוצלח". כדאי גם להתאמן ולבדוק איך אתם באמת באים לידי ביטוי אחרת ולא באוטומט שלכם.
2. מחליפים תפאורה
חלק ממה שמפעיל אותנו ומכניס אותנו למצב קוגניטיבי מסוים, הוא הסביבה הפיזית. אתם בטח מכירים את דגדוג השמחה שמציף אתכם כשאתם יורדים לים וקו החוף נפרס לפניכם, או את תחושת הנינוחות שמתקבלת כשאתם נכנסים למקום מוכר ואהוב, ולחילופין – גם את תחושת הדריכות שמשתלטת עליכם כשאתם נמצאים במקום זר. אהבה ואקשן הולכים ביחד, וכדי לצאת ממצב של נמנום, שווה להשקיע ולהיות יצירתיים. המלצה שלי? חשבו על דברים שבא לכם לעשות, מקומות שהם לא המרחב הרגיל לדייטים, ואל תפסיקו לגוון.
3. מחברים את הטייס
כדי לייצר התניה חדשה, מומלץ לשים רגע בצד את השיח הפנימי של "למה לא", ולתרגל פתיחות, לשאול שאלות אחרות שלא קשורות לראיון העבודה הסטנדרטי, שאלות שבאמת מתעניינות במי שמולכם, תוך הקשבה וידיעה שמה שחשוב לכם הוא לזהות בבן הזוג תכונות אופי מסוימות ולהבין איך אתם מרגישים בחברתו.
אתם גם יכולים לייצר מערכת חיווטים חדשה שתעזור לכם לחזור לתוך הסיטואציה על ידי שימוש בכוחו של המוח. מספיק שתזכרו באירוע בחייכם שבו הופתעתם לטובה כשהייתם פתוחים למשהו (זה יכול להיות קורס בלימודים שחשבתם שלא תתעניינו בו והתברר כמוצלח, או היכרות עם אדם שלא חשבתם שתתחברו אליו אבל הופתעתם לטובה וכדומה).
מה שחשוב הוא שהזיכרון יחיה בתוככם ושממש תדמיינו ותשחזרו את אותו רגע ספציפי בו הבנתם שהפתיחות השתלמה. שימו לב לרגש ולתחושה הטובה שהזיכרון מעלה בכם, וקחו אותו אתכם באופן מודע לדייט הבא שלכם. ואז, אם משהו יתחיל להסגר ולהפוך לאוטומטי, נסו לשלוף את הזיכרון הזה ולחשוב עליו. ככל שתעלו אותו, אפילו לרגע, תינתן לכם האפשרות לייצר התניה חדשה של פתיחות.
עוד דרך לרענן את האוטומט: לשמוע מה ילדות חושבות על דייטים
עצם ההבנה של ליטל שיש עוד כל כך הרבה דברים שתלויים בה ואפשר לעשות אחרת כדי לצאת מהאוטומט המתסכל, יצרה אצלה משב רוח פנימי שאפשר לה לחזור אחרת למגרש ההיכרויות. לכולנו יש סיטואציות שבהן למרות שאנחנו מאוד רוצים להצליח, אנחנו לא מצליחים לבוא באמת ובאופן מלא לידי ביטוי. מזל שהעבודה הפנימית שלנו יכולה לשחרר את התסכול מהתוצאה, ולהחזיר את חדוות ההנאה מהדרך.
בהצלחה!
הכותבת מאמנת אישית ועסקית בנקודותיים - תהליכי זוגיות
לפנייה לכתב/ת 
