מה צריך לעשות מול הזאב הבודד
מבצע הטבח באורלנדו לא היה כפוף לשום ארגון. למעט הרובה, הוא היה חמוש רק באידיאולוגיה איסלאמית וחיבור לאינטרנט. המערב חייב להתאים את עצמו לטרור הנוכחי - עם חקיקה חדשה ויחס מעודכן לקהילות המוסלמיות
נשיא ארה"ב ברק אובמה וראש ה-FBI טורחים ביממה האחרונה להבהיר שלמבצע הטבח ההמוני במועדון הלילה באורלנדו לא היו קשרים עם ארגון טרור מוכר. בכך הם מנסים לנקות את הממשל האמריקני וזרועות הביטחון שלו מאשמה על אי-סיכול האירוע. עמדתם מתבססת על עובדה פשוטה ומדאיגה.
הטבח באורלנדו - כתבות נוספות:
- שחקן פוטבול שחלם להיות שוטר - והפך לרוצח המונים
- דאעש הודיע: מבצע הטבח באורלנדו השתייך לארגון
- מדינה מדממת: מקרי הטבח החמורים בארה"ב
- טראמפ על הטבח: "צריך להיות קשוחים יותר"
סוכנויות הביון, שרותי ביטחון הפנים והמשטרות בכל העולם אמנם למדו פחות או יותר איך מסכלים טרור שיש לו ארגון אם, הנהגה, משלחים וסייענים - ובסוף השרשרת הפעילים המבצעים. לטרור מאורגן יש חתימה גבוהה וטביעות אצבעות שסוכנויות המודיעין יודעות לנטר ולעקוב אחריהן אם הם פועלים כהלכה. נגד טרור מאורגן אפשר גם לייצר הרתעה על ידי פגיעה בבסיסיו, במנהיגיו ובנכסיו הכלכליים.
לעומת זאת, מערכות הביטחון וקהילות המודיעין בעולם עדיין לא מצאו שיטה יעילה שבאמצעותה אפשר לדכא למינימום את הטרור הפועל בהשראה של רעיון, של אידיאולוגיה, ובעיקר של הדת המוסלמית. מדובר בפיגועי רצח המוני שמבוצעים על ידי "זאבים בודדים", בהשראת ארגון טרור או זרם דתי, אך בשום פנים הם אינם שליחיו. אין שרשרת פיקוד ושליטה, כמעט שאין סייענים, והמתכנן ואוסף המודיעין הוא גם זה שלוחץ על הדק הרובה או על המתג שמפעיל את המטען.
לאורך ההיסטוריה היו פיגועים שבוצעו על ידי טרוריסטים שפעלו לבדם בהשראת רעיון, בשם אידיאולוגיה או כתוצאה מהסתה, אבל הם היו היוצא מן הכלל. החידוש של השנתיים האחרונות הוא שטרור הזאבים הבודדים מייצר את רוב הפיגועים הרצחניים הגדולים במחנה המערבי המודרני, ובמידה מסוימת גם ברוסיה.
וזה לא מקרה: בדמוקרטיות המשתייכות לעולם המודרני מקפידות הרשויות על זכויות אדם, על חופש הפרט ועל כללי החוק והמשפט ההומניטרי. הרשויות יכולות לעשות מעט מאוד במסגרת החוק כדי להשיג סיכול מונע לפני ביצוע הפיגוע ולכן את רוב האמצעים משקיעים במעגל שבסביבת הקורבנות הפוטנציאליים. שומרים ברחובות, מציבים מאבטחים ומתגברים נוכחות של כוחות הביטחון במקומות ציבוריים הומי אדם במטרה לזהות את המחבל רגע לפני שהוא פועל או מיד אחרי שהחל לפעול ואז למנוע אסון המוני.
הפרקטיקה הזאת פשטה את הרגל. נוכחות אבטחה לא מרתיעה אדם שמוכן להיות שהיד, והמאבטח שקופץ על המחבל אחרי שכבר התחיל לירות גם הוא כבר איחר את המועד. לכן הדמוקרטיות המודרניות באירופה ובארה"ב - וגם רוסיה - חייבות לאמץ שיטות חדשות ולחוקק חוקים חדשים.
חפשו מחבלים בפייסבוק
אחד האמצעים החשובים הוא ניטור הרשתות החברתיות, שבאמצעותן מקבלים הזאבים הבודדים אינדוקטרינציה דתית ואידיאולוגית, הסתה, וגם הנחיות כיצד להרכיב מטעני נפץ ונשק מאולתר. שם הם גם מקיימים קשרים עם מחבלים שכבר צברו ניסיון ומוכנים להתחלק בו. ניטור הרשתות החברתיות והאינטרנט בכלל הוא האמצעי החשוב ביותר לאיסוף מודיעין, וכידוע בלי מודיעין אין סיכול.
ניטור כזה מצריך מאות בני אדם, מחשבי על ותוכנות מתאימות שיאפשרו לזהות את הפוסט או את הציוץ שיש בהם כדי להצביע על כוונת פיגוע, דקות לפני שמי שכתב אותם והפיץ אותם ברשת יצא לדרכו עם סכין או נשק חם. אבל זה אפשרי. לראיה בישראל – במידה רבה כתוצאה מטרור הסכינאים הבודדים - פועל מערך כזה שיודע לטפל ב-big data ולכרות ממנו מידע אופרטיבי. המערך הזה אמנם נמצא בחיתוליו אבל הוא כבר הניב כמה סיכולים מעניינים.
אבל כריית המידע הרלבנטי מתוך ה-big data לא מספיקה אם אין חקיקה מתאימה. למשל, אם אין אפשרות לבצע מעצרי-מנע כמו המעצרים המינהליים אצלנו. צריך לאפשר לבצע מעצרים כאלה בלי שתהיה בידי רשויות אכיפת החוק יכולת להוכיח אשמה פלילית או לפחות חשד לאשמה פלילית של המחבל המצייץ על כוונתו להרוג בכופרים.
עניין זה הוא קריטי. במקרה של המחבל מאורלנדו, ה-FBI עצר אותו ושחרר אותו מאחר שלא היו בידיו די ראיות להוכיח את הקשר שלו לטרור. הם חיפשו את האגורה מתחת למנורה ולא מצאו אותה משום שהמחבל פעל בהשראה - בלי קשר מעשי כלשהו לדאעש.
חפשו אותם בקהילה המוסלמית
גם הניסיון לחפש את האיסלאמיסטים הקיצוניים במסגדים - אמצעי שהיה יעיל עד לפני שנתיים – הוא היום כמעט פאסה לחלוטין. זה לא האימאם במסגד ששלח את הרוצח באורלנדו או את הרוצחים ממועדון הבטקלאן בפריז או משדה התעופה בבריסל להרוג המונים. אלו היו הרשתות החברתיות והחברים שעמם יצרו קשר באמצעות הרשתות החברתיות.
גורם חשוב שיכול לסייע להשגת מודיעין וגם להרתעה אלו הקהילות המוסלמיות, שם עדיין יש חשיבות רבה למשפחה המורחבת, לחברים ולאנשי הדת. ואם כולם יפעלו כדי לשכנע את המחבלים הבודדים בחוסר התוחלת של מעשיהם ובנזק שהם מסבים ליקרים להם - ובעיקר אם יצביעו על מפגעים פוטנציאליים כשהם רק מראים סימנים של כוונה או נטייה לבצע רצח - הם יכולים לעשות שרות גדול לעצמם, ובוודאי לקהילה כולה.
אבל הקהילות האיסלאמיות מתעטפות בהתקרבנות המוכרת. "גם אנחנו קורבנות של הטרוריסטים האלו והם לא חלק מאיתנו", הם אומרים בטקסי אבל מלאי אהבת אדם שבהם הם משתתפים אחרי מעשי הטבח באזור מגוריהם. אותם אזרחים מוסלמים שוחרי טוב יכלו למנוע את הפיגוע אילו היו מתריעים, ולכן בארה"ב ובאירופה חייבים לתבוע במפגיע מהקהילות המוסלמיות הגדולות להשתתף במאמץ למניעה וסיכול הטרור.
הסטארט-אפ האיסלאמי
אמצעי חשוב שחייבים לנקוט הוא הרתעה. בישראל עושים זאת באמצעות פיצוץ בתי מחבלים, הגבלות על האוכלוסייה, סגרים וכתרים. באירופה ובארה"ב זה לא יקרה. אבל אפשר למצוא דרכים אחרות, כמו גירוש סייענים או שלילת אזרחותם.
אפשר לומר שהאיסלאם הרדיקלי הוא מעין סטארט-אפ שממציא לנו מדי פעם שיטות טרור חדשות שמופעלות בהצלחה זמן מה, עד שהמערב מוצא להן תרופה, ואז מופיעה אפליקציה רצחנית חדשה. בתקופה הנוכחית זה טרור ההשראה של הזאבים הבודדים. ישראל, שהתמודדה מאז אוקטובר 2015 עם טרור הבודדים, יכולה לשתף את מדינות אירופה ואת ארה"ב בניסיון שצברה.
אמנם לא הצלחנו למגר את הטרור, אבל הצלחנו לדכא אותו לרמה נסבלת, כפי שעשינו לטרור המחבלים המתאבדים באמצעות מטעני תופת עד האינתיפאדה השנייה, וכפי שעשינו לטרור בנתיבי התעופה האזרחית בשנות ה-60 וה-70, וכפי שעשינו לפדאיון בשנות ה-50.
מה שקובע הוא הרצון להתמודד והנחישות שלא להיכנע, ולהביס את הטרור בלי לאבד את צלם האדם. גם את זה אנחנו יכולים להנחיל לדמוקרטיות המודרניות.
לפנייה לכתב/ת 
