שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קופ"ח נגד הורי ילדה מוגבלת: 'תבעתם באיחור'
    הורי ילדה הסובלת מפיגור שכלי ביקשו להגיש תביעת רשלנות רפואית כשהייתה בת 8. קופ"ח לאומית התנגדה, אבל בית המשפט הכריע: לא איחרתם את המועד
    בית המשפט המחוזי בחיפה התיר להורים לילדה שנולדה עם פיגור שכלי לתבוע על רשלנות רפואית את קופת חולים לאומית, אף שהחלו את ההליך המשפטי שמונה שנים לאחר הלידה. השופט חננאל שרעבי קבע כי הנזק התגלה במועד מאוחר יותר, כך שלאט חלה עדיין התיישנות.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    הילדה נולדה בנובמבר 2006. כבר במהלך ההיריון אובחן ממצא של "רגל קלוטה" (club foot), מום אורתופדי יחסית נפוץ המהווה עיוות מסוים בכפות הרגליים שיכול להיווצר כממצא בודד אבל גם עלול להעיד על תסמינים אחרים. לאחר הלידה נותחה התינוקת וגובסה למשך כשישה חודשים. רק בשלב הרבה יותר מאוחר התגלה כי היא סובלת ממחלה נוירו-גנטית שגורמת לפיגור שכלי ולבעיות מוטוריות קשות.

     

    באוגוסט 2014 הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית נגד קופת החולים, ורק לאחרונה נדונה בהחלטת ביניים השאלה אם התביעה התיישנה או שמא הוגשה בזמן. ההורים טענו שבחודשים הראשונים שאחרי הלידה לא עלה חשד כי הממצא ברגל מלמד על אפשרות של חולי כחלק ממחלה גנטית, והנחת העבודה של הרופאים הייתה שמדובר בממצא בודד.

     

    הם הוסיפו שהנזק התגלה להם רק בבדיקת MRI שבוצעה בפברואר 2008 – יותר משנה אחרי הלידה. לכן, טענו, תקופת ההתיישנות מסתיימת 10 שנים מיום הלידה, כלומר בנובמבר 2016.

     

    קופת חולים לאומית התעקשה מנגד שהתביעה התיישנה. לשיטתה, הנזק, או לפחות חלקו, היה ידוע כבר בעת הלידה, ולכן תקופת ההתיישנות צריכה להיות בת שבע שנים מיום הלידה, ולא מעבר לכך.

     

    מומחה לגנטיקה קבע שהילדה בריאה

    השופט חננאל שרעבי הסביר כי על מנת לקבוע מתי מתחילה ספירת ההתיישנות, יש לבחון מתי לראשונה ידעו ההורים - או צריכים היו לדעת - כי ממצא הרגל הקלוטה מלמד על תסמונת גנטית, ואינו בגדר "ממצא בודד", שכן עצם הלידה עם "רגל קלוטה" אינו מלמד בהכרח על קיומה של עילת תביעה בגין "הולדה בעוולה". במישור הסובייקטיבי הוא התרשם שהתובעים הבינו שהרגל הקלוטה מלמדת על תסמונת גנטית רחבה יותר רק עם קבלת תוצאות ה-MRI (ב-2008).

     

    מכאן עבר השופט למישור האובייקטיבי: האם היו צריכים לדעת קודם? הרופאים לא הפנו את ההורים לבדיקה נוירולוגית מקיפה מיד לאחר הלידה בעקבות הממצא ברגל, ויתרה מכך, אפילו שישה חודשים לאחר מכן, כשהתובעים התלוננו על איחור התפתחותי, סבר מומחה לייעוץ גנטי שמדובר בילדה בריאה. אם המומחה לא סבר שהממצא מלמד על תסמונת גנטית, תמה השופט, למה שההורים יחשבו אחרת?

     

    נקבע כי ברמה האובייקטיבית, החשד הראשוני לכך שמדובר בתסמונת גנטית עלה לאחר בדיקת רופא משפחה שדיבר על כך. "רק ממועד זה לטעמי התגלה נזק שאדם סביר היה מגיש תובענה בגינו בעילה של 'הולדה בעוולה'", כתב השופט שרעבי, אך בשונה מהתובעים, הוא סבר שאת ההתיישנות יש להתחיל לספור החל מפגישה זו, ולא מיום תוצאות בדיקת ה-MRI. על כל פנים, גם לפי גישת השופט, התוצאה הייתה שהתביעה הוגשה בתוך פרק הזמן המותר.

     

    טענת התיישנות בתביעות רשלנות רפואית עולה פעמים רבות על ידי נתבעים שמנסים לחמוק מחבותם לתשלום פיצויים. חשוב לזכור שמדובר בטענה פרוצדוראלית ויש לא מעט כלים להתמודד איתה. לא בכל מקרה תביעה מתיישנת תוך שבע שנים וחשוב לבחון כל מקרה לגופו.

     

    • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
    • עו"ד תמר גמליאל עוסקת ברשלנות רפואית
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים