שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "הרומן של מגי": מורכב ומשעשע

    סרטה של הבמאית רבקה מילר הוא קומדיה חיננית בסגנון וודי אלן, שעוסקת במשולש אהבה ניו יורקי. השחקנים הראשיים מוצלחים, אך מי שגונבת את ההצגה היא ג'וליאן מור - בתפקיד שמאפשר לה להפגין כישורים קומיים

     

    "הרומן של מגי" ("Maggie's Plan") של הבמאית והתסריטאית רבקה מילר הוא בחינה קומית, רב שכבתית ודורית, של חיבוטי נפש נשיים הנוגעים לעניינים שבלב. השחקנית-תסריטאית-במאית גרטה גרוויג משמשת כאן, באופן רשמי, רק כשחקנית. חרף זאת, דמותה מצויה על הרצף של עבודותיה בסרטי ה"ממבלקור" (Mumblecore, קולנוע עצמאי אמריקאי של בני דור ה-Y) בהם החלה את הקריירה שלה, ואת שיתופי הפעולה המאוחרים יותר עם בן זוגה, הבמאי נואה באומבך ("פרנסס הא" מ-2013, ו-"Mistress America"מ-2015). בסרטים אלו גרוויג עיצבה פרסונה של אישה-ילדה שכוונותיה טובות גם כשמעשיה לא צולחים, שמדברת במהירות כדי להסוות חוסר ביטחון, ושחרף תוכניותיה מפגינה חוסר מיקוד חינני.

     

    בקריירה שנמשכת כבר למעלה מ-20 שנה, זהו הסרט החמישי שמביימת רבקה מילר (שמוכרת גם היא כשחקנית ותסריטאית). אחרי שלושה סרטים שהפגינו כבדות דרמטית, היא החלה לנוע בסרט הרביעי, "חייה הפרטיים של פיפה לי" (2009), לכיוון קומי-רומנטי. כפי שנרמז מהשם אותו בחרו המפיצים, "הרומן של מגי" מהדהד את סרטיו של וודי אלן.

     

    עוד ביקורות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    בהתאם לכך התסריט (שמבוסס על נובלה של קארן רינלדי) מציג דמויות המשתייכות למילייה האינטלקטואלי הניו-יורקי, כולל הז'רגון ("פטישיזם של סחורות") וה"ניים דרופינג" (סלבוי ז'יז'ק) המתבקש. אנשים שמנסים להסתיר, לעתים בחוסר הצלחה משווע, את החולשות והנוירוזות שלהם. "הרומן של מגי" אינו משתווה לאלן בשיאו ("הרומן שלי עם אנני", "מנהטן") אך בהשוואה לרבים מסרטיו ב-30 השנים האחרונות יש בו רעננות והתבוננות אמפטית בדמויות הלקויות (להבדיל ממיזנטרופיה כבושה).  

     

    "הרומן של מגי". התבוננות אמפטית בדמויות לקויות ()
    "הרומן של מגי". התבוננות אמפטית בדמויות לקויות

    מגי (גרוויג) עובדת ב"ניו סקול" בניו יורק כמתאמת בין אמנים ופרויקטים שיתבצעו בעולם הנמצא מחוץ לבועה. הפרויקט האישי שאותו היא מנהלת בתחילת הסרט הוא רצונה להיכנס להריון, והחלטתה לעשות זאת כאם יחידנית. תורם הזרע המיועד הוא היפסטר ברוקלינאי בשם גאי (טראוויס פימל), גבר צעיר שרואה את הפיוט בשלמותה של המתמטיקה, ועוסק לפרנסתו בייצור ומכירה של חמוצים ארטזינליים. ביום מתן החומר האורגני הוא מציע באבירות מבוישת שהם יעשו זאת "בדרך הטבע", אך הדבר אינו עולה בקנה אחת עם תוכניותיה של הגיבורה.

     

    במקביל לניסיון להרות מתחיל להירקם קשר בין מגי לג'ון הארדינג (אית'ן הוק), מרצה לאנתרופולוגיה פיקטו-קריטיקלית (ענף פוסט-מודרני של מחקר אנתרופולוגי המתבסס על מיזוג מקורות הטרוגניים). ג'ון נשוי לז'ורז'ט (ג'וליאן מור) מרצה בכירה ומצליחה בתחומה, ודמות המעוררת הערצה בשל חדות מחשבתה וחרדה מפני נוקשותה הצפון אירופאית. בנישואיהם, כפי שג'ון מספר למגי, הוא הגנן וזו'רז'ט היא הוורד, כלומר, תרומתו במסגרת המשפחתית מאפשרת להצלחתה האקדמית לפרוח (ולכן באה על חשבון הישגיו שלו).

     

     

    אך ג'ון, שאינו מצליח לממש את עצמו באופן מלא במחקר הפיקטו-קריטיקלי, עובד כבר כמה שנים על הרומן הגדול שלו. כשהוא מתחיל להעביר למגי פרקים לקריאה ולתגובה הקשר ביניהם מתחיל להתהדק. ביום בו מגי מנסה לבצע הזרעה עצמית באמבטיה, הוא מגיע לדירתה והעניינים מתחילים לנוע במהירות לעבר קשר אינטימי.

     

    המערכה השנייה מתחילה כמעט ארבע שנים מאוחר יותר, מגי וג'ון מגדלים יחד את ילדתם המתוקה לילי. מגי מטפלת במסירות לא רק בה, אלא גם בשני הילדים הבוגרים של ג'ון וז'ורז'ט. כל זאת בדינמיקה שבה היא הפכה להיות הגנן המשקה את הוורד. נדמה כי לג'ון נוח מדי בסידור זה. ככל שעוד ועוד עמודים נכתבים בספר, כך נראה שהוא רחוק יותר מהשלמת יצירת המופת. ההכרה של מגי בדרך בה חייה עוצבו מחדש מביאה אותה למהלך המפתיע שבו היא מנסה לאחד מחדש בין ג'ון וז'ורז'ט.

     

    ג'וליאן מור. הופכת קריקטורה בלתי נמנעת לדמות מורכבת ()
    ג'וליאן מור. הופכת קריקטורה בלתי נמנעת לדמות מורכבת

    שלושת השחקנים עושים עבודה יפה, אך מי שגונבת את ההצגה היא מור. כשחקנית שעשתה את מרבית תפקידיה הבולטים בדרמות

     שבהן גילמה שלל תפקידים תובעניים (אישה עם רגישות אלרגית לכל דבר, כוכבת פורנו שנקרעה מהילד שלה, אקדמאית שלוקה באלצהיימר וכו'), היא לא מקבלת מספיק הזדמנויות להפגין את כישוריה הקומיים. הופעתה ב"מגי" (המזכירה את מוד לבובסקי מסרטם של האחים כהן), עם המבטא היותר גרמני מדני, וחשיבות עצמית שמתחתיה יש מידה לא מבוטלת של פגיעות, היא הופכת קריקטורה בלתי נמנעת לדמות מורכבת, מעוררת אמפתיה, ועדיין משעשעת. גרוויג והוק מקבלים תפקידים פחות מוחצנים, אך עושים עבודה מרובת ניואנסים.

     

    המבנה הפשוט למדי של הסרט מייצר וריאציה שנונה על הסטרוקטורה הקלאסית של "נישואים מחדש" בקומדיה הרומנטית. מהלך של פרידה המוביל, בתום התהפוכות העלילתיות, לאיחוד מחודש שבה מושגת השלמה רגשית ואיזון ערכי (ולכן גם אידיאולוגי). יחד עם זאת, בשונה מקומדיות הסקרובול הקלאסיות של שנות ה-30 וה-40, "הרומן של מגי" אינו סרט המשקף באופן מהותי את זמנו, אלא אינו יותר, ובוודאי שאינו פחות, מהצגה מלאה חן של הדמויות בתוך עולמן.

     

    "הרומן של מגי", ארה"ב. בימאית: רבקה מילר, שחקנים: גרטה גרוויג, אית'ן הוק, ג'וליאן מור, ביל היידר, מאיה רודולף. אורך הסרט: 92 דקות.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים