חוקרים גילו מתי גברים מוותרים על קונדום
מדאיג: מחקר חדש גילה יחס ישר בין מידת המשיכה המינית ובין חוסר הרצון של הגבר לשים קונדום בעת קיום יחסי מין. המחקר מצטרף למחקר מוקדם שהגיע למסקנה זהה, ומסמן מגמה מדאיגה המצביעה על ירידה בחשיבות השימוש באמצעי מניעה
קונדומים. נשים שונאות להרגיש אותם, גברים שונאים לשים אותם, אבל המציאות מחייבת להלביש אותם - לפחות כשזה מגיע לסטוצים וחוויות מיניות חד פעמיות. עזבו לרגע את הסכנה הדי ברורה של היריון לא רצוי, מה לגבי כמות המחלות הזיהומיות שאפשר לקבל מיחסי מין לא מוגנים? אהוב או לא, אפשר לומר בצורה גורפת שהימנעות מקונדום פשוט לא שווה את הסיכון, כך שאם הגבר שאיתך מבקש לוותר כי ״ככה יותר כיף״, או כי ״אחרת הוא לא ירגיש כלום״, או התירוץ "האהוב" עליי ש"הוא נקי ונבדק ממש לאחרונה" - זכרי שעדיף לקום וללכת, מאשר להסתכן במחלת מין כזאת או אחרת.
כן, יש לגברים הרבה תירוצים יצירתיים לחוסר הרצון שלהם לשים קונדום, ויכול להיות שחלק מהם באמת מוצדקים, אבל מה שיותר מעניין זה שכעת מתברר שהסירוב הגברי לשים קונדום תלוי לא רק בתחושה בעת הלבישה או בזמן הסקס עצמו, אלא גם בכוחות המשיכה שמקדימים את המגע המיני. למעשה, מחקר חדש מצא שככל שהגבר מוצא את הבחורה שאיתו מושכת יותר, כך הוא פחות ירצה "להרוס לעצמו" את הרגע ולהשתמש בקונדום.
המחקר המדובר נערך באוניברסיטת בריסטול ובאוניברסיטת סאות' המפטון, ובחן 51 גברים הטרוסקסואלים בגילאי 18–69.
20 תמונות של נשים שונות הוצגו בפני המשתתפים, אותן הם התבקשו לדרג מ-0 עד-100 על פי קריטריונים של יופי, הסיכוי שהם היו מעוניינים לשכב עם הבחורה מהתמונה, הסיכוי שהם יבקשו להשתמש בקונדום אם ישכבו איתה, והסיכוי שיש לאותה האישה מחלת מין מדבקת.
מסתבר שככל שהגבר מצא את האישה מושכת יותר, כך גם גבר הסיכוי שהוא יעדיף ואפילו יבקש ממנה לעשות עימו סקס לא מוגן. עוד מתברר שמבחינה פסיכולוגית לפחות, כשגבר נמשך למישהי, הוא משוכנע שבריאותה הפיזית והמינית תקינה.
עוד גילו החוקרים, כי ככל שהגבר עצמו מאמין שהוא מושך יותר, כך גדלים הסיכויים שהוא יבקש לשכב ללא קונדום. בקיצור – אם הוא לא התעקש לוותר על הקונדום, על פי המחקר הספציפי הזה, הוא כנראה לא כל כך נמשך אליך, או שהוא חסר ביטחון בעצמו.
לטענת אחת החוקרות, יש שתי סיבות עיקריות לתופעה: ״הסיבה הראשונה היא כמובן אבולוציונית – גברים רוצים להתרבות עם נשים שמוצאות חן בעיניהם יותר, וכדי לעשות זאת הם מוכנים להסתכן ולקיים איתן יחסים לא מוגנים. הסיבה השנייה היא שצעירים תופסים קיום יחסי מין עם אישה שמושכת אותם כאקט שמעיד על הסטטוס החברתי שלהם, ומוכנים לסכן את עצמם כדי להגיע לסטטוס החברתי הנחשק. ואולי זה שילוב של השניים״.
בסופו של דבר, החוקרים הגיעו למסקנה המדאיגה שההתנהגות המינית שלנו לרוב לא שקולה או רציונאלית בכל הנוגע להידבקות במחלות מין (כאילו שלא ידענו!), והרבה פעמים אנשים יעדיפו להתעלם מקול ההיגיון ולשכב עם אדם ללא אמצעי הגנה, רק בגלל המשיכה הגופנית העזה שהם מרגישים.
את המחקר סיכמו החוקרים במסקנה שחייבים להשקיע יותר בחינוך מיני, כדי ללמד את הצעירים על הסכנות הטמונות בסקס לא מוגן, ולחזור ולהזכיר עד כמה קונדום באמת יכול להגן ולשמור עלינו ממספר לא מועט של מחלות. כמובן שהמחקר הזה הוא מאוד קטן ולא בהכרח מייצג, ואין ספק שיש צורך לחקור את הנושא לעומקו.
אגב, גם ב-2006 פורסם מחקר דומה, שחקר את הקשר בין משיכה מינית לבין הבחירה לוותר על קונדום ולקחת סיכון מודע בסקס. במחקר ההוא בדקו 72 גברים (גם מעט מדי, ללא ספק), וגם כאן התוצאות היו דומות – גברים מוכנים יותר להסתכן בקבלת מחלות מין מדבקות, ככל שהם נמשכים יותר לאישה שאיתה הם שוכבים. השינוי הוא שבמחקר מ-2006, הנחקרים הודו שהנחת היסוד שלהם היא שככל שאישה מושכת יותר, ככה היא ״משוחררת יותר מינית״, שכבה עם הרבה גברים בעבר ושיש סיכוי גבוה שיש או שהיו לה מחלות מין. ואיך ההנחות הסטריאוטיפיות הללו גורמות להם בכל זאת לוותר על הקונדום? לא ברור.
חשוב לציין שהקבוצות הנחקרות בשני המחקרים היו קטנות במיוחד ולא מייצגות את כלל האוכלוסיה, אבל הן כן מייצגת מגמה שאכן נמצאת בעלייה. כמו כן, המחקר האחרון לא לקח בחשבון שימוש באלכוהול או און מיני – שני פקטורים שיכולים גם כן להשפיע על הבחירה להשתמש או להימנע מקונדום. בעיה נוספת היא שהמחקר נערך רק גברים הטרוסקסואלים ולא על גברים הומוסקסואלים. בתיעוד המחקר, החוקרים אכן ציינו שזה נושא מעניין ושהם כנראה יחקרו אותו בעתיד הקרוב.
לסיכום, לא חשוב עד כמה אנחנו חרמנים או נמשכים האחד לשנייה, הדבר הכי חשוב בעולם הוא לשמור על עצמנו מפני מחלות לא רצויות, גם אם זה אומר שנהנה לכאורה קצת פחות מהאקט עצמו.
לפנייה לכתב/ת 
