איך אומרים בערבית בירוקרטיה?

השפה הערבית, שפה רשמית בישראל, כמעט ואינה נוכחת בממשק שבין משרדי הממשלה לאזרחים אותם הם משרתים - משרדי הממשלה ומוסדות המדינה מתעלמים הלכה למעשה מהעובדה שהשפה הערבית הינה שפה רשמית ושפת אמם של כחמישית מאזרחי המדינה. כך, למשל, לאחרונה פורסם כי אתר משרד הבריאות החל לפרסם אזהרות ומידע בנושא סכנת ההשמנה בקרב ילדים בשפה העברית בלבד, תוך התעלמות מבעיית ההשמנה בחברה הערבית (על אף שמחקרים מראים כי בקרב ילדים ערבים בעיית ההשמנה אף חמורה יותר).

עוד בערוץ הדעות:

הרעלת המים ביהודה ושומרון. הסיפור האמיתי

אבו מאזן משתמש בשקרים, ואנחנו בספות

הורסים לפני שבונים

מלחמת לבנון השנייה - מבט בפרספקטיבה של עשור

התעוררו ועצרו את התחדשות הסחר בנשים

זוהי דוגמה אחת מיני רבות. אם חשבתם שמשרדי הממשלה מפגינים חוסר אחידות וחוסר תיאום, תתפלאו לגלות שביחס להדרת השפה הערבית יש עקביות רבה.

לפני כשלוש שנים, ליוויתי את סבי (ז"ל) למשרד הפנים למלא את תעודת הפטירה עבור סבתי. כרוב בני דורו, היה סבא איש זהיר וקפדן וכשנדרש להגיע למשרד הפנים על מנת למלא טפסים, ביקש "לקרוא את האותיות הקטנות" ולמלא את הטופס בשפה השגורה בפיו: ערבית. הפקידה הסבירה לנו שאמנם קיימים במשרד טפסים בערבית, אך לזמן ההמתנה למענה וטיפול בפנייה ( כל פנייה שהיא), כך הזהירה הפקידה בנימוס - נצטרך להוסיף את משך תרגום הטופס שנעשה בהליך חיצוני. דחייה שעלולה להאריך את משך הטיפול בשבועות ואף חודשים. הטפסים נשלחים לתרגום חיצוני, כך הסבירה הפקידה, פשוט משום שאין אף אחד במשרד שקורא ערבית.

כולנו מכירים את "התענוג" הכרוך בהתנהלות הבירוקרטית מול מוסדות המדינה עמוסי הטפסים. כל אחד נדרש בשלב זה או אחר בחייו להגיש בקשה למשרד הפנים, ללשכת התעסוקה או לביטוח הלאומי וחווה על בשרו את העומס המילולי שנוחת עליך תוך כדי קריאת הטופס, על שלל סעיפיו ותת סעיפיו. שערו בנפשכם את הקושי העומד בפני אזרח שנדרש לנווט את דרכו בנבכי ה"טופסולוגיה" בשפה שהיא שפה שנייה ואף שלישית עבורו.

בשנת 2013 ערכה קרן אברהם מחקר, במסגרתו נבדקה נגישות שירותי הממשלה המקוונים בערבית. הבדיקה העלתה מציאות עגומה: לא פחות מ-11 אתרי אינטרנט ממשלתיים, בהם משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד הרווחה לא כללו אף לא מילה אחת בערבית, על אף שזו שפה רשמית במדינה ושפת האם של המיעוט הגדול ביותר בה.

הממצאים המטרידים הובילו אותנו למאבק מתמשך בנושא. במשך יותר משנתיים שלחנו פניות וניהלנו מעקב צמוד אחר האתרים המקוונים של משרדי הממשלה ופעלנו להצפת הסוגיה בתקשורת ובכנסת.. במאמץ משותף עם ארגוני חברה אזרחית נוספים הצלחנו לייצר שינוי מסוים. כיום, רק ב-4 מאתרי האינטרנט של משרדי הממשלה אין כל עדכון בשפה הערבית. אולם, העבודה עוד רבה. מרבית האתרים זכו לתרגום של מידע קבוע בלבד, גם הוא חלקי ומרובה שגיאות כשעדיין אין אפשרות למלא ולשלוח טפסים בשפה הערבית ואין תרגום של מידע מורכב או מידע שמשתנה ומתעדכן.

אני עצמי הוסמכתי כעורך דין והעברית השגורה בפי רהוטה. אולם, כמו סבי - גם אני מעדיף למלא טפסים ממשלתיים במדינתי בשפת האם שלי. עבורי השימוש בערבית אינו רק פונקציונאלי, במדינה שבה המרחב הציבורי כולו מתנהל בשפה העברית בלבד: בתקשורת, בבתי המשפט, בקופות החולים, באקדמיה ועוד, שימוש בשפת האם שלי הוא חלק בלתי נפרד מהגדרת הזהות שלי כבן הלאום הערבי בישראל.

לפני כשבועיים נכחתי בדיון שנערך בכנסת בנושא טיוב השירותים המקוונים של משרדי הממשלה בשפה הערבית. התברר כי בכל הנוגע למילוי טפסים בערבית לא נעשתה כל התקדמות בשנים האחרונות. המציאות בתחום זה היא עגומה ומזמנת לא פעם סיטואציות אבסורדיות.

איך ייתכן שהמדינה לא הופכת את התרגום לערבית לחלק בלתי נפרד מפעולת המשרדים - כמו שיש לכל משרד יחידות חשבות וייעוץ משפטי, ומינהל רכש ועוד מגוון פונקציות מנהליות קבועות כך צריכה להתקיים גם יחידת תרגום לחומרים ומידע, וזאת במקביל לקליטת פקידים ערבים ליחידות המקבלות קהל ומטפלות בטפסים.

לא פחות חשוב להקפיד על איכות התרגום לערבית על מנת שהציבור יוכל לתת אמון במידע המפורסם בשפתו.

אולי ביום מן הימים כל משרדי הממשלה בישראל יתנהלו בעברית ובערבית במקביל ודו-לשוניות תהיה תנאי לעבודה בהם, כמו שקורה במקומות אחרים בעולם בהם יש מיעוט גדול ששפתו שונה, בינתיים נדרשת מהפכה בנגישות מידע ושירותים ממשלתיים בערבית.