שתף קטע נבחר

התעוררו ועצרו את התחדשות הסחר בנשים

תופעת הסחר בבני אדם מצטיירת כזיכרון היסטורי רחוק, שנעלמה ומוגרה. בפועל, היא עדיין קיימת, רק באופן מתוחכם וסמוי יותר, המקשה את המאבק בה. בינתיים, חוסר יכולתן של הרשויות להתאים עצמם לפניה החדשות של התופעה גורם לה להתחדש ולגדול

"מוצא אני לנכון לציין כי במהלך הימים האחרונים מדובר במקרה שלישי שבו נעצרות נשים, תיירות מחו"ל, שלכאורה עוסקות במתן שירותי מין תמורת תשלום... בכל אותם מקרים מדובר בדפוס פעולה דומה של פקחי רשות ההגירה. אחד הפקחים מתקשר למספר פלאפון המופיע באתר האינטרנט שבו מתפרסמות מודעות בנוגע למתן שירותי מין בתשלום. הפקח אומר לאדם שעונה לפלאפון שברצונו לקבל שירותי מין מבחורה שתמונתה מופיעה באתר. לפקח נאמר להגיע לדירה שבה ממתינה לו הבחורה, וזאת לכאורה לצורך קבלת שירותי מין ממנה. הפקח מקבל פרטים מדויקים של כתובת הדירה וכן על גובה התשלום. לאחר מכן, הפקח, יחד עם אנשי צוות נוספים מגיע לאותה דירה וכשהאישה פותחת את הדלת הפקחים מזדהים בתור פקחי רשות ההגירה, בודקים את מסמכיה ואם מדובר בתיירת, הם מעכבים אותה להמשך טיפול במשרדי רשות ההגירה. בפעילות זו הפקח חושף לכאורה לפחות שתי עבירות פליליות שנעשות על ידי מפעיל האתר ובעל הדירה - הבאת אדם לידי מעשה זנות והשכרת מקום לשם זנות. נשאלת השאלה האם רשות ההגירה אינה אמורה לתאם פעילות מעין זו עם משטרת ישראל?"

 

ביקורת זו של בית הדין לביקורת משמורת נמתחה בחודש נובמבר האחרון על רשות האוכלוסין וההגירה, וחושפת את ההתנהלות הבעייתית של הרשויות: כאשר נשים מהגרות מאותרות במועדוני חשפנות או בדירות דיסקרטיות - הן מגורשות במהרה, ללא כל תיאום עם המשטרה או בדיקת הנסיבות במסגרתן הגיעו לישראל. כך, אין מעקב אחר התחדשותה של התופעה המחרידה - סחר בבני אדם בישראל, ובפרט בנשים למטרות זנות.

 

עוד בערוץ הדעות:

מורמים מהעם?

הדרך הבטוחה לשוויון הזדמנויות בחינוך

קרב אוויר סביבתי

לחזור לנקודת ההתחלה של הציונות

לאלימות אין פנים, מעמד או מגזר

 

סחר בנשים למטרות זנות שגשג בישראל בסוף שנות ה-90, עם נפילת הגוש הסובייטי. מימדי התופעה נחשפו הודות לפעילות של ארגוני זכויות האדם, שסיפקו עדויות ודו"חות בנושא, וישראל דורגה בתחתית הרשימה של מחלקת המדינה האמריקנית. הרשויות נדרשו לנושא על-ידי חקיקה ואכיפה, ולקראת סוף שנות ה-2000 חל שיפור משמעותי בהתמודדות עם הסוגיה. בהתאם, מספר המקרים של סחר בנשים לזנות ירד באופן משמעותי, ואותרו מקרים מועטים של קורבנות החזקה שהועסקו בתנאי עבדות. בעקבות ההצלחה, ישראל הועלתה בדירוג מחלקת המדינה האמריקנית לדרגה מספר 1, הגבוהה ביותר.

 

נראה שהסיפור הסתיים בסוף משמח, אך לצערנו אלו הם רק פני השטח המטעים. נראה שהמדינה נחה על זרי הדפנה של הצלחתה, והרשויות לא השכילו להישאר דרוכות ולהתאים עצמן לשינויים ולהתפתחויות בתופעה.

 

לאחר שנים של שקט, פעילי המוקד לפליטים ולמהגרים המבקרים במתקני הכליאה זיהו בשנתיים האחרונות מגמת עלייה בנשים שהגיעו כתיירות והועבדו בתעשיית המין, ושמעו על עוד ועוד תרחישים שנראו זהים כמעט לאופן בו הדבר נעשה בעבר. כיום, הגעה לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר לא מצריכה ויזה, מה שמקל על סוחרי האדם והסרסורים, ומקשה על איתור קורבנות. הבדל נוסף עליו מצביעים במשרד הרווחה הוא שרבות מהנשים יודעות עבור מה הן מגיעות, כשנסיבות כלכליות-חברתיות קשות בארצן דוחפות אותן לאמצעי הישרדותי קיצוני. ואולם, הן לא דוברות את השפה, חיות בבידוד ותלויות לחלוטין בסרסורים שלהם - מה שמוביל לניצול, איומים, אלימות ואונס. "כשהם רואים שאין לך טבעת, שאין לך בעל, מישהו שישמור עלייך, הם מרשים לעצמם לקחת אותך בכוח ולהתנהג אלייך באלימות", סיפרה אחת מהשורדות לנציגי המוקד, שהספיקו לבקר אותה בכלא "גבעון" לפני שגורשה.

 

כך, אם המשטרה מצליחה לאתר את הנשים - הרשויות רואות בהן כעבריינות ומתייחסות אליהן באופן עוין. זהו בדיוק היחס שאפיין את ההתנהלות הבעייתית בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, התקופה הסחר בנשים בישראל היה בשיאו. העובדה שממהרים לגרש את אותן נשים מביאה לאובדן קצה החוט היחיד שיכול לאפשר את איתור הסוחרים ומעקב אחר המערך כולו, וכך אין זה מפתיע שהתופעה מתחדשת וגדלה. למרות הביקורת של דייני בית הדין וכן על אף פניות חוזרות ונשנות של המוקד אל הגורמים הרלוונטיים, אין בידינו מידע על שינוי או שיפור בנושא.

 

חוסר טיפול דומה ניכר גם בהיעדר מנגנוני איתור מספקים לזיהוי קורבנות סחר ועבדות בקרב מהגרי עבודה או מבקשי מקלט, שנותרים ללא כל מענה הולם. חלק מהם עברו עינויים קשים ונמכרו על-ידי סוחרים בסיני. במהלך 2015, 80% ממקרי הסחר והעבדות בקרב מבקשי המקלט זוהו על-ידי ארגוני החברה האזרחית, ופחות מחמישית על-ידי הרשויות הרלוונטיות. המשותף לשני ההיבטים הוא היעדר מודעות מספקת מצד רשויות האכיפה. במקום לראות בכל מהגר או מהגרת איום דמוגרפי, יש להגן על קורבנות של עבירת הסחר בבני אדם ולפעול כדי לאתר את המעוולים ולמנוע את המשך פעולתם. היעדר טיפול מתאים יבטל את כל ההישגים שישראל עשתה בנושא, ויגבה קורבנות רבים. מוטלת עלינו האחריות לא לעצום עיניים, ולהיאבק גם בפניה החדשות של התופעה.

 

עו"ד רעות מיכאלי היא מנכ”לית המוקד לפליטים ולמהגרים

 

במוצ"ש ה-2 ביולי ייערך אירוע התרמה של המוקד לפליטים ולמהגרים למען המאבק בסחר בבני אדם, עם מופע של אנסמבל "ציפורלה" במועדון הצוותא", פרטים ניתן למצוא באתר המוקד או בדף האירוע בפייסבוק.

 

הציטוט בתחילת הדעה נלקח

פרוטוקול בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניינה של א.מ.ז מס' מוחזקת 9026120 מיום 24 בנובמבר 2015

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: המוקד לפליטים ולמהגרים
עו"ד רעות מיכאלי
צילום: המוקד לפליטים ולמהגרים
מומלצים