שתף קטע נבחר

"יש לי קשר מעולה עם הגרושה של בן זוגי"

כשמאיה וגיל הכירו, היא היתה רווקה ולו כבר היו שני ילדים מנישואיו הקודמים. מאיה הפכה בין רגע מרווקה לאמא, ועל הדרך גם הצליחה לייצר חברות טובה עם הגרושה של גיל, כשטובת הילדים מונחת לפניה. ראיון

 

 

לפני כשש שנים התראיינתי לטלוויזיה על סוגיית הקשרים של רווקות עם גרושים. טענתי אז שמערכות יחסים אלו תהיינה יותר נפוצות בישראל בשנים הקרובות. נשים שאינן מתחתנות בסוף שנות העשרים לחייהן אלא יותר באמצע/סוף שנות השלושים, פוגשות בשוק הפנויים גם אבות מקסימים עם ילד או שניים, ולא שוללות סיכוי לאהבה. למעשה, אם האבות לא מוליכים אותן שולל באשר לרצונם להביא עוד ילדים, הם חולקים רצון עז משותף. לכן שמחתי כל כך כשהתאפשר לי לשוחח עם מאיה (39) וגיל (38) אשר נמצאים יחד בזוגיות פרק ב' כבר ארבע שנים, ויש להם ילדה משותפת (שירה) בת שנה וחצי.

 

גיל הוא אב גרוש לשני ילדים. הוא נמצא במשמורת משותפת עם גרושתו ורואה את ילדיו חצי מהזמן בדיוק. זהו עניין מורכב בישראל, כשאב לוקח את ילדיו מחצית מהזמן, ולכן לא מפתיע שהוא נמצא ביחסים מעולים עם גרושתו. מה שכן מפתיע, הוא הקשר המיוחד של מאיה עם גרושתו.

 

אני נכנסת לביתם של השניים ברחובות, בשעת ערב מאוחרת. בסיור בביתם הם מראים לי את החדר של הילדים ואני מזהה שמעל כל מיטה תלויה תמונה של אמא שלהם. ואוו, אני אומרת, זה כל כך לא מובן מאליו, של מי היה הרעיון לתלות את זה? "שלי", מאיה עונה לי. "חשבתי שזה יענה על הצורך של הילדים לראות את אמא שלהם לפני שהם הולכים לישון בלילה".

 

מאיה היא אשת חינוך מודעת ורגישה מאין כמוה, וזה ניכר מאוד לאורך כל הריאיון. נפעמת מהביטחון שלה, אני מתיישבת בסלון ביתם. "יש לי קשר מאוד טוב עם הגרושה של גיל", היא מחייכת כממתיקת סוד.

 

איך הצלחת לעשות את זה?

"הקשר התחיל דרך גיל, כי היחסים ביניהם היו טובים. היא שמחה בשבילו כשסיפר לה עליי ושאני רוצה להכיר את הילדים. נפגשנו לראשונה בבית קפה בתל אביב, ודיברנו על הוראה ועל הילדים. כעבור כמה זמן, נסעתי אליה כדי שהילדים יראו אותי בבית שלה, מאחר שכל הזמן היה לי חשוב שיהיה טוב לילדים. כיום אנחנו מתקשרות בנוגע לדברים הקשורים בילדים, ומדברות בכל פעם שעולה נושא שאימהות צריכות לטפל בו".

הילדים קוראים לה אמא בונוס. מאיה, גיל והתינוקת (צילום: רון שרצר)  (צילום: אוסף משפחתי) (צילום: אוסף משפחתי)
הילדים קוראים לה אמא בונוס. מאיה, גיל והתינוקת (צילום: רון שרצר)
 

בניגוד להרבה אימהות שלובות, למאיה אין שום חשש להגיד לבת של גיל "אני אוהבת אותך כמו אמא". היא לא צריכה להיזהר מהגרושה ולהלך על ביצים בביתה. גם הילדים קוראים לה "אמא בונוס".

 

נראה שאת הסיסמה השחוקה "טובת הילדים בגירושין" אתם ממש מצליחים ליישם. תנו לי את נוסחת הקסם.

גיל: "ההיגיון הוא שאם הפרידה זה משהו שהזוג עושה כדי לבנות לעצמו חיים טובים יותר, אז אנחנו שואפים לשם, לטוב יותר הזה".

 

מאיה: "רק כשהילדים של גיל יהיו יותר גדולים הם יבינו כמה זה חשוב שהוריהם נפרדו וחיפשו את האושר שלהם ועד כמה זה היטיב איתם, אבל בנקדת הזמן של הגירושין זהו שבר, נטישה. אבא עזב, עבר לעיר אחרת ונמצא בזוגיות עם אישה חדשה. לי היה ברור שחייבת להיות התגייסות לטובתם. חוץ מזה, ככל שהילדים יאהבו ויעריכו אותי, לזוגיות שלי עם גיל יש יותר סיכוי לצמוח ולפרוח".

 

"זה לא קל לקבל ילדים שמישהו אחר גידל" 

טוב, אז גיל סיים את פרק א' יפה, מה שבוודאי עזר למאיה ולכניסתה לחייו, אבל אני הרי יודעת שזה רק השלב הראשון. השלב השני הוא ההתמודדות עם הילדים, וכרווקה זו התמודדות מורכבת.

 

מאיה, אני הייתי רווקה שהכירה גרוש. מערכת היחסים הזו בתחילתה, גבתה ממני מחיר נפשי לא פשוט בכלל, בטח שלא קל כמו שנשמע שהיה לך.

"ברור שיש קשיים, הרי אני הפכתי ברגע למבוגר משמעותי בחיים שלהם. זו המון אחריות לגרום להם להרגיש קרובים אליי, לבטוח בי ולחבב אותי, ובמקביל גם לדאוג לאוכל, לבגדים, לוודא שתמיד יהיה להם נוח וטוב בבית. כל הדברים האלה מאוד מעמיסים על הזוגיות. עבור גיל זה היה לאפשר לי את זה, לשחרר לי להיות מעורבת בחינוך".

 

האם זה שלא היית אמא בתחילת הקשר השפיע על המוכנות שלך לקחת תפקיד כל כך גדול?

מאיה: "אני חושבת שבמקרה שלי אני אמא באופן טבעי. זה היה לי טבעי ומהיר להיכנס לתפקיד הזה של לדאוג לאחרים".

 

גיל: "ברור שזה הדבר הכי פסיכי לעשות! להיות רווקה ששנייה לפני זה דאגה בעיקר לעצמה, ופתאום 'טלאק' להיות אמא. אני חשבתי שזה פסיכי, וזה אפילו ייצר לי אשליות שזה יהיה קל. אתה פוגש מישהי שמתנהגת כאילו ברור לה שזה הדבר שהכי קל וטבעי לעשות, אבל פתאום אתה מבין בתוך התהליך שלמרות שרצינו את אותם דברים, הדרך קשה במיוחד".

 

מאיה: "זה לא קל בכלל לקבל ילדים שמישהו אחר גידל אותם עד עכשיו, ומן הסתם יש להם תפיסות חינוכיות משלהם. את הרי לא יכולה לשנות בדקה משהו שזוג הורים אחר יצרו, ושינויים קורים לאט. הבאתי את הסובלנות ואת הסבלנות לשיאים חדשים עם עצמי".

 

כאן גיל מתפרץ. הוא דואג ובצדק, להכניס גם את הקשיים שלו: "לא קל לעבור דירה, לפרנס משפחה ולהמשיך לעבוד פול טיים".

 

מאיה: "למדתי לא לשפוט את גיל על טעויות שנדמה לי שהם עשו ביחד מול הילדים, ולמצוא איך לייצר איתו שיח פורה על הדברים שמפריעים לי והצעות שלי לשיפור. זה המקום להגיד שחלק מהדברים הם תוצר של הגנה על הילדים, וחלק מהדברים היו למען הזוגיות כדי שיהיה לי נוח וטוב".

מאיה וגיל. "שינויים קורים לאט" (צילום: דריה גלר) (צילום: אוסף משפחתי) (צילום: אוסף משפחתי)
מאיה וגיל. "שינויים קורים לאט" (צילום: דריה גלר)
 

אני כל כך מבינה את הזהירות בבחירת המילים, זה הרי יכול להתפרש כשתלטני, כלא ראוי כי הרי היא לא האימא הביולוגית, ובדיוק על הדברים האלו נבנה מיתוס שלם של "החורגת המרשעת". אבל מה לעשות שמולך נמצא גבר שכן מצפה שתתני מעצמך, האם לא הגיע הזמן שכולנו נפסיק לשפוט את הנשים האלו? אני תוהה, ושואלת את מאיה האם היה שינוי ברגע שבו היא עצמה הפכה להיות אמא.

 

גיל: "לדעתי כן, זה פתח לה עוד עולם שלם של מחשבות על איך לעזור לילדים".

 

מאיה: "האהבה והחמלה שלי כלפיהם גדלה. זה קיבל עוד מקום".

 

גיל: "עד שמאיה הפכה לאמא, היה חוסר איזון בבית והיא תמיד יכלה לברוח. מזל שהיתה לנו עזרה מקצועית".

מרגשים (צילום: אוסף משפחתי) (צילום: אוסף משפחתי)
מרגשים(צילום: אוסף משפחתי)
 

רוב הזוגות שמצליחים בפרק ב' מדברים על הצורך באנשי מקצוע. אני חושבת שזה קשור לחוסר הלגיטימציה החברתית. מה דעתכם?

מאיה: "ברור. אנשים מאוד שיפוטיים כלפינו, גם הקרובים במיוחד. אין להם מושג מה עובר עלינו. מצאתי את עצמי אומרת לאמא שלי רק השבוע שאני כל הזמן לומדת את המצב הזה של משפחה משולבת, אז עבורה הוא בטח מורכב עוד יותר".

 

גיל: "גם למשפחות נקטע משהו כשקרוב שלהם מתגרש, גם הם רוצים שהכל יחזור למסלול. קשה מאוד להבין למה אנחנו רוצים דברים שונים מהחופשה המשפחתית או מהארוחה המשפחתית, כמשפחה משולבת. העזרה המקצועית שקיבלנו איחדה אותנו גם מול העולם".

 

אני רוצה לעזור לנשים בתפקיד של מאיה, תוכל לתת לי את טיפ המחץ לאב הגרוש שנכנס לקשר עם רווקה?

גיל: "אם התמזל מזלך ויש לך בת זוג אימהית, אל תילחם ברצון שלה להעניק לכם ממה שיש לה. אל תחשוב שהיא לא מבינה כי אין לה ילדים. זה שטויות. היא לא מחליפה אותך, אבל היא כאן כדי לאהוב אותם. תקשיב לה, תיתן לה מקום ותגבה אותה".

 

בדלת, הם מספרים לי איך ביום ההורים של הבת שירה, היה להם חשוב להציג את עצמם כמשפחה משולבת ולספר על כל הילדים. כשמאיה חזרה לעבודה מחופשת הלידה, היא הגדירה את עצמה כאימא לשירה, אבל באותה נשימה סיפרה שיש לה גם את ילדיו של גיל.

 

בדרך הביתה אני מרגישה מרוגשת בצורה יוצאת דופן. כמה דקות חולפות עד שאני מבינה... למעשה סיימתי ריאיון ששנים חלמתי להיות המרואיינת שלו. את לא לבד, אני משקיטה את לבי, נשים רבות נמצאות היום מאחורייך.

 

מיכל איסט אלון - ייעוץ לזוגות בפרק ב'

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוסף משפחתי
קשר מעורר השראה. מאיה וגיל
צילום: אוסף משפחתי
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים