לקראת חתימת הסכם סיוע: הרמטכ"ל בארה"ב

הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט(צילום: גיל יוחנן)

המגעים עם ארצות הברית על הסכם הסיוע נכנסים לישורת האחרונה: הרמטכ"ל גדי איזנקוט נחת היום (א') לביקור עבודה רשמי של ארבעה ימים בארצות הברית, כאורחו של ראש המטות המשולבים, הגנרל ג'וזף דנפורד. במהלך הביקור יקיים רא"ל איזנקוט מפגשי עבודה עם גורמי ביטחון וצבא ביוטה, בפלורידה ובוושינגטון. במפגשים ידונו הצדדים באתגרים הביטחוניים המשותפים, בתמונת המצב האזורית-ביטחונית במזרח התיכון ובשיתופי פעולה צבאיים.

אחד ממוקדי הדיונים של איזנקוט עם האמריקנים יהיה הסכם הסיוע הרב-שנתי. על פי כל הסימנים, ישראל וארצות הברית קרובות לגשר על הפערים, וקיימת אפשרות שכבר השבוע יושג ההסכם. שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר בכמה הזדמנויות שההסכם ייחתם עוד לפני ראש השנה, שיחול ב-2 באוקטובר.

הסכם הסיוע הוא מזכר הבנות בין שתי המדינות שמגדיר את הסיוע ונחתם בכל פעם לעשר שנים. בהסכם האחרון ישראל קיבלה מארצות הברית סיוע ביטחוני צבאי (FMF או FMS) בהיקף של 3.1 מיליארד דולר לשנה (כ-31 מיליארד בסך הכול), לעומת 24 מיליארד דולר בעשור שקדם לו. הסיוע שניתן לישראל יועד לרכישה של ציוד ומערכות נשק בארה"ב, וחלקו, כרבע, לרכישה בישראל. באופן כללי, המשא ומתן מתקיים הן על היקפי הסיוע והן על תנאיו.

בעת ביקורו בישראל באביב 2013 הודיע הנשיא ברק אובמה על הקמת צוותי עבודה כדי לסגור את ההסכם לעשור הבא מוקדם מספיק. המשא ומתן מתקיים כבר שלוש שנים. בשלב מסוים הוא הופסק, בעיקר על רקע המחלוקות סביב הסכם הגרעין עם איראן, ולפני כמה חודשים חודשו המגעים.

ישראל הציגה דרישות מרחיקות לכת - 50 מיליארד דולר לעשור, דהיינו תוספת של 19 מיליארד דולר בהשוואה להסכם הקודם. הדרישה החריגה נומקה בצורך בפיצוי בעקבות הסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות הבינלאומיות עליה – שחושפות את המדינה לאיומים גדולים יותר. זאת ועוד: כתוצאה מההסכם עם איראן, ארה"ב "ריפדה" את מדינות המפרץ ובראשן סעודיה בנשק מתקדם, וישראל מבקשת לסגור את הפער כדי לשמור על יתרונה האיכותי באזור. האמריקנים הסכימו שיש להגדיל את הסיוע הביטחוני לנוכח שינוי הנסיבות האזוריות, אבל התנגדו בתוקף לסכומים.

מחלוקות מרכזיות שמנעו חתימה עד כה נגעו גם ל"צפרדעים" שהכניסו האמריקנים להסכם, ובישראל פשוט לא מוכנים לבלוע אותם. הראשון, רכישות גומלין (OSP) ודרישה שלפיה ישראל לא תוכל להשתמש בכסף לרכישות בשקלים בארץ. בהסכם הקיים נקבע כי ניתן לקחת עד 26.3 אחוזים מהסיוע הביטחוני, דהיינו 815 מיליון דולר, להמיר אותו לשקלים ולהשתמש בו לרכישות של ציוד ומערכות נשק בישראל. מדובר בעיקר במערכות שפותחו בישראל ומשולבות במערכות נשק אמריקניות וכן לתחזוקה ישראלית של נשק אמריקני.

משמעות הסעיף הזה הרסנית לישראל ועלולה להביא לפיטורים של אלפי עובדים בתעשיות הביטחוניות. בתעשיות אף הזהירו שהדבר יפגע גם בפיתוחי נשק עתידיים בישראל, אלא שהכסף לא יועד מעולם לפיתוח אלא אך ורק להצטיידות ותחזוקה. עם זאת, גם בארץ מודים שבאופן עקיף תיתכן פגיעה ביכולת הפיתוח של התעשיות המקומיות.

בארה"ב גם דורשים שישראל תפסיק לקנות דלק לצרכים צבאיים מכספי הסיוע, כדי שהכסף ילך ישירות לרכישת מוצרים מהתעשייה האמריקנית. לצה"ל יש מקורות חלופיים לדלק, אבל המשמעות התקציבית היא כ-400 מיליון דולר שיצטרכו להתווסף, הפעם בשקלים, לתקציב הביטחון.

מלבד הדיונים שיערוך הרמטכ"ל בנוגע להסכם הסיוע, יבקר איזנקוט בין היתר בטייסת המבצעית הראשונה של מטוסי ה-F-35, "אדיר", וכן בבסיסי הכוחות המיוחדים בפלורידה. הוא יניח זר באנדרטת החייל האלמוני בבית העלמין הממלכתי בארלינגטון, ויתקבל במשמר כבוד בפנטגון. לאיזנקוט נלווים בביקור רעייתו חנה, נספח צה"ל בוושינגטון אלוף יעקב אייש וראש חטיבת קשרי חוץ, תת-אלוף ארז מייזל. את מקומו יחליף בהיעדרו סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן.