הסיוע האמריקני וההתקפלות הישראלית: הסכם הסיוע ייחתם השבוע

"ידיעות אחרונות" מפרסם הבוקר (יום ב') כי ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי יעקב נגל המריא לפנות בוקר לוושינגטון, במאמץ לסיים את המשא ומתן על הסיוע הביטחוני האמריקני לעשר השנים הבאות. הנסיעה חותמת פרק קשה ביחסים בין וושינגטון לירושלים. מערכת הביטחון הישראלית תקבל פחות ממה שנתניהו האמין שתקבל. הניסיון של נתניהו להפעיל לחץ על ממשל אובמה באמצעות הקונגרס פעל כבומרנג והסתיים בהתקפלות ישראלית.

הסכם הסיוע לישראל מתחדש בכל עשר שנים. המשא ומתן על ההסכם החדש, שייכנס לתוקף ב-2018, יצר דרמה שהדהדה בכל המערכת הפוליטית בוושינגטון. בשיא הדרמה נאלץ נתניהו להודיע לבית הלבן שהוא מתנער מאחריות למעשיהם של ידידיה הקרובים ביותר של ישראל בסנאט.

מהצד האמריקני הסיפור נראה כך: במהלך המאבק על ההסכם עם איראן הבטיח הנשיא אובמה לסנאטורים דמוקרטים שאם יצביעו בעד ההסכם הוא יפצה את ישראל על הפגיעה בביטחונה. נתניהו, בעצה אחת עם הרפובליקנים בקונגרס, החליט לנסוע לוושינגטון ולנאום באוזני חברי הקונגרס. הנסיעה סודרה מאחורי גבו של הבית הלבן. בנאום הוקיע נתניהו במילים קשות את מדיניות הממשל.

נתניהו ואובמה בפגישתם האחרונה בבית הלבן(צילום: רויטרס)

הבית הלבן לא שכח ולא סלח. הנאום הוגדר על ידי גורמים שונים אחת השגיאות הקשות ביותר שעשה מנהיג ישראלי ביחסים עם נשיא אמריקני. מאז ניטש בלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון ויכוח מי אשם, האם ראשי הלובי מעלו בתפקידם כשלא עצרו את יוזמת הנאום בעוד מועד. אין ויכוח על כך שהנאום היה טעות.

במהלך המשא ומתן הוחלט בהסכמה הדדית לכלול בחבילת הסיוע את כל המענקים הנפרדים שהקונגרס אישר לתוכניות הטילים הישראליות. יחד מגיעה החבילה ל-3.7-3.5 מיליארד דולר, סכום מרשים, שמבטא את מה שישראל קיבלה עד היום.

נתניהו טען שיקבל יותר - 4 מיליארד דולר לפחות, יותר מ־40 מיליארד דולר לעשר שנים. הממשל הבהיר שזה לא יקרה, ונתניהו העדיף למשוך את המשא ומתן, בהנחה שבגלל הבחירות בארצות הברית אובמה יתקפל. נתניהו הוזהר על ידי גורמים רבים, בהם סגן הנשיא ביידן, שהוא מסתכן בכישלון, אבל בחר לעמוד על שלו.

המאבק הגיע לשיא ב-25 באפריל, כש־83 סנאטורים מתוך 100 חתמו על מכתב שתומך בהגדלת הסיוע. "על רקע העלייה הדרמטית באתגרי הביטחון שאיתם מתמודדת ישראל אנחנו מוכנים לתמוך בהסכם שיגדיל את הסיוע, ויספק לישראל את המשאבים הדרושים כדי להגן על עצמה ולשמר את יתרונה האיכותי", כתבו.

הבית הלבן הגיב קשה. מכתב הסנאטורים נדחה על הסף, בפומבי. נעשה מהלך נוסף, שלא פורסם: לשכת ראש הממשלה העבירה לבית הלבן מסר שלפיו יוזמת הסנאטורים נעשתה בלי ידיעת ישראל. נתניהו לא ידע, והשגריר בוושינגטון, רון דרמר, לא ידע. בתגובה דרש הבית הלבן שראשי החותמים על המכתב, הסנאטורים לינדזי גרהאם הרפובליקני וכריס קונס הדמוקרטי, יודיעו שניסחו את המכתב בלי ידיעתה של ממשלת ישראל. אתמול לא הצלחתי לגלות אם הודעה כזאת ניתנה. מה היה באמת, כל המעורבים בפרשה - הסנאטורים, הלובי היהודי, השגריר ולשכת ראש הממשלה - יודעים.

הבית הלבן דרש שישראל תתחייב לא להציג בקשות סיוע נוספות בעשר השנים הקרובות. נתניהו הורה לצוות המשא ומתן להתנגד, אבל האמריקנים התעקשו. הבית הלבן רצה גם שכל הסיוע יוזרם לרכישות בארצות הברית, כמקובל. הישראלים טענו שזהו גזר דין מוות לתעשייה הביטחונית. עשרות אלפי עובדים יפוטרו. הבית הלבן הסכים להניח לישראל בחמש השנים הראשונות לקיום ההסכם, אבל אחריהן יפחת בהדרגה הסכום שיועבר לישראל, עד לאפס (לבד ממיזמים משותפים, כמו תוכניות הטילים).

בקונגרס הוצע להעניק לישראל 600 מיליון דולר נוספים בשנת הכספים 2017 עבור תוכניות הטילים. הממשל כעס, ונתניהו, בהודעה שפרסם לקראת יציאת יעקב נגל, התחייב שישראל לא תבקש סכום כלשהו בשנת 2017.

ההודעה של נתניהו אומרת ש"ישראל מייחסת חשיבות גדולה ליכולת התכנון והוודאות בכל הנוגע לסיוע הצבאי". באיחור של שנה נתניהו מאמץ את הנימוק שדחה על הסף בעבר. החתימה על ההסכם תסיים את את פרשת המאבק על ההסכם עם איראן - מאבק שעלה לישראל בהשקעה של 11 מיליארד שקל לפחות בהכנות לקראת התקפה שלא הייתה, בעימות קשה עם הממשל, במחלוקת בקהילה היהודית ובהתרחקות המפלגה הדמוקרטית ועכשיו גם באובדן הסיכוי להגדלת הסיוע - הגדלה שהובטחה לישראל כאשר המאבק היה פתוח.