השכירות האבודה של סניף "קפה קפה" שנסגר
זכיינית לא עמדה ב-29 אלף ש' בחודש עבור סניף בהרצליה. כשהציעה שוכר חלופי, נענתה בשלילה ע"י בעלות הנכס. שופט: הסירוב יעלה לכן מיליון שקל
בית משפט השלום קבע לאחרונה שבעלות נכס בהרצליה, שתבעו 1.5 מיליון שקל מרשת "קפה קפה" וזכיינית שלה בגין ביטול שכירות על סניף שנסגר, יקבלו רק 327 אלף שקל.
השופט עודד מאור קבע שהתובעות יכלו להקטין את הנזק אילו הסכימו להכניס למקום שוכר חלופי, אך הן סירבו להתפשר.
לאחר זמן מה התקשתה הזכיינית-השוכרת לעמוד בסכום, אולם החברות המשכירות לא הסכימו להתגמש ולהפחית אותו. בשלב מסוים הצליחה הזכיינית לאתר אדם אחר שהיה מוכן לשכור את הנכס ב-27 אלף שקל לחודש, אולם המשכירות לא הסכימו להפחית ולו שקל אחד, אף שככל הנראה השכירות לא תאמה את מצב השוק באותה תקופה, כפי שהעידו מאוחר יותר מתווכים בבית המשפט.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ישלם למאהבת 100 אלף ש' כי לא התחתן איתה
- שופטת: אין מזונות כי האישנ מרוויחה יותר
- יוכר כנכה צה"ל: השמירה החריפה מחלת נפש
- נפצע בניסיון חיסול והוכר כנפגע תאונת עבודה
ב-2009 נחתם הסכם שכירות לשמונה שנים להפעלת הסניף ברחוב מנופים בעיר. מצד אחד משכירות הנכס (שתי חברות נכסים), ומצד שני רשת "קפה קפה" וזכיינית בשם חברת "שלומית", שבינה לבין הרשת נחתם הסכם זיכיון. לפי ההסכם, סכום השכירות החודשית היה 29,500 שקל.
תביעה
זכיין הקפה כשל וטען: "גורילה בר" לא עזרה לי
עו"ד לירון צבי קניג
לפני פתיחת הסניף הפקיד הזכיין אצל הרשת שטר חוב של 200 אלף שקל. כשכשל ביקשה ההנהלה לפרוע אותו. הוא התנגד: לא עזרו לי בניהול הסניף
בתחילת 2012 עזבה הזכיינית את המקום, הפסיקה להפעיל את בית הקפה והשאירה מאחוריה את הנכס עם כל הציוד והחפצים שהיו בו. החברות המשכירות הודיעו ל"קפה קפה" ולזכיינית על ביטול ההסכם והגישו תביעה להחזרים ופיצויים בסך 1.5 מיליון שקל.
השופט עודד מאור אמנם קיבל את התביעה, אך באופן חלקי ביותר. הוא הבהיר כי בעלות הנכס זכאיות לפיצוי, אולם בכפוף לחובת "הקטנת הנזק", ביחס לחובתן של לעשות הכול על מנת להפחית את הנזקים הצפויים מההפרה.
"כפי שעלה מהראיות, עולה שהתובעות בחרו, כבר משלב מאוד מוקדם, ואפילו עוד בטרם נטישת שלומית את הנכס, שלא לאפשר כניסת שוכר חלופי, שלא יעמוד במלוא דמי השכירות הקבועים בהסכם שלומית", נכתב בפסק הדין.
במקום לנסות להפחית את הנזק, הסביר השופט, התובעות פעלו בחוסר תום לב כשהתעקשו ולא הסכימו להתפשר, ולמעשה סיכלו את כניסתו של שוכר חלופי שהציע סכום סביר. אילו השוכר היה נכנס, התביעה הייתה עומדת לכל היותר על ההפרש שבין דמי השכירות ששולמו בפועל לבין דמי השכירות שננקבו בהסכם. משכך, יש להפחית את הסכום שנתבע לשווי ההפרש.
לבסוף נקבע שבעלות הנכס זכאיות לדמי שכירות פוטנציאליים עבור 70 חודשים בקיזוז השכירות שהייתה יכולה להתקבל מהשוכר החלופי. בהתאם, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובעים כ-327 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- דמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד מנחם מאנדל עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
