חלום או סיוט? שילוב של זוגיות ועבודה

מי אנחנו?

סטיב (47) והילה שולמן (44) נשואים כ-14 שנים. הם הורים לשלושה ילדים וגרים בקרית אונו. "הכרנו דרך חברים משותפים. סטיב נולד בגלאזגו, סקוטלנד, עלה לארץ מטעמי ציונות והתגייס לנחל מוצנח. הוא למד לתואר שני במדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, גנן מוסמך לגיל הרך בסמינר הקיבוצים ומטפל במשחק לילדים. הילה שולמן בעלת תואר ראשון בקולנוע ותאטרון. היא עסקה בניהול בעולם התקשורת, וכיום נטורופתית מוסמכת ובעלת קליניקה פרטית".

"הקמנו את גן הילדים "גנן בגן", השייך לארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, בשנת 2005 כשהיה חלומו של סטיב. מדובר בגן לילדים בני שנה וחצי עד שלוש וחצי. בעקבות חלומו של סטיב לפתוח גן ילדים הצטרפתי לניהול העסק המשפחתי, אני מנהלת אדמיניסטרטיבית ועוסקת בכל מה שקשור בניהול הגן כגון: גיוס כוח אדם, כספים, שיווק וכו'. הרעיון היה לתת לסטיב את כל המרחב והחופש לעבוד רק בחינוך הילדים ולא להתעסק בשאר הדברים, כל אחד מאתנו עושה את מה שהוא טוב בו".

סטיב והילה שולמן

"אנחנו מאוד משלימים אחד את השני - סטיב מאוד רגוע ואני הבולדוזר והמפיקה. גם כשלפעמים דברים פחות מסתדרים הוא מרגיע אותי שהכול בסדר. מאוד נעים לנו וכיף לעבוד אחד עם השני, אנחנו בוטחים ומאמינים אחד בשני, אחרת בטוח לא היינו שורדים. התפישה שלנו מאוד דומה וחשוב לנו ליצור פה בית לילדים. אנחנו באמת באים ממקום טוב ונכון לעסק, ופחות מהמקום האינטרסנטי הכלכלי".

"כמובן שהעבודה מגיעה הביתה .אנחנו לא מתייחסים לזה כאל עבודה, אלא כשליחות וייעוד. כל הזמן חושבים איך לשפר, במה יש לטפל, איך להתייעל בכדי שהגן יהיה מקום טוב, מוצלח, מיטיב לילדים, להורים ולצוות הגן".

מי אנחנו?

דנית (53) וגיל (55) שנהב, בעלי משרד כנען שנהב אדריכלים. נשואים 30 שנה, הורים ל-3 ילדים ומתגוררים ברמת השרון.

"הכרנו בטכניון, בשנה הראשונה ללימודי אדריכלות. היינו יחד בקורס מתסכל, דנית אמרה שצריך להפוך שולחנות ואני הצעתי לתת הזדמנות, כי מכל מורה ניתן ללמוד ומכל סיטואציה ניתן לצמוח. מתוך ההתמודדות נוצר הקשר בינינו והדינאמיקה הזאת מלווה אותנו עד היום. מעניין שבמקרה שלנו מדובר בהיסטוריה שחוזרת על עצמה. ההורים של דנית, אדריכלים עדינה וניסן כנען, הכירו גם הם בשנה הראשונה בטכניון והתחתנו בסוף השנה השלישית".

גיל ודנית שנהב(צילום: חן גלילי)

"אנחנו הרמוניה של ניגודים. לכל אחד מאיתנו יש הסתכלות שונה וחוזקות שונות. עם השנים למדנו לנצל את חוזקותיו האחד של השני. היתרון הגדול הוא שהשלם גדול משמעותית מסך חלקיו והשותפות בינינו היא הכח".

דנית היא היצירתית מבין שנינו, היא פורצת דרך בתחומה ואני "שר החוץ" של המשרד - אחראי על הפיתוח העסקי, הבאת העבודות וחתימת ההסכמים. כשמגיעה משימה, ברור לחלוטין מי יעשה אותה, בהתאם להיכרות המוחלטת שלנו. היחסים בינינו, גם המקצועים וגם האישיים, מבוססים על הערכה הדדית ואין בינינו תחרות"

מה החסרונות?

"החיסרון העיקרי הוא הקושי להתנתק מהעבודה המשותפת. צריך לפתח מנגנונים חזקים כיצד לא לדבר על עבודה בערבים, סופי שבוע וחופשות."

האם העבודה מגיעה הביתה או הבית לעבודה? איך עושים את ההפרדה?

"אנחנו עושים הפרדה מוחלטת, מתוכננת ומחושבת בין העבודה והבית. אין לנו בבית שולחן עבודה ואנחנו לא עובדים מהבית, זה משהו שהוחלט עליו מהרגע שהחלטנו לעבוד יחד. בחופשות לא לוקחים לפטופ ומתנתקים לגמרי, למרות שדנית לא מתאפקת לצלצל למשרד מפעם לפעם להתעדכן".

"בעולם המודרני הקריירה המקצועית היא חלק בלתי נפרד מהאישיות והעולם של כל אחד מאיתנו. אחריות ומחויבות של האחד תורם להצלחתו של השנ - מה שמעצים את הזוגיות בצורה בלתי רגילה. ההצלחה של כנען שנהב אדריכלים תורמת לחוויה החיובית של המשפחה, והדינמיקה הזוגית בינינו מהדהדת גם למשפחה הקרובה, השותפים והעובדים שלנו".

מי אנחנו?

עינת וצביקה רושו, בעלי חברת רושו הנדסה ויזמות, בני 45 נשואים 18 שנה, הורים ל-3 ילדים, גרים בהוד השרון

איפה הכרתם?

"בעבודה, עינת הייתה מנהלת שיווק בחברה שעשתה מחשוב מערכות GIS לעיריות, וחיפשה תגבור לצוות. ככה הגעתי סטודנט שנה ד' בהנדסה אזרחית לצוות שלה. אנחנו עובדים יחד קרוב ל-20 שנה, מתוכן מעל 10 שנים היינו באירופה, ניהלנו פרויקטים עבור יזמים כנציגים שלהם באותה מדינה".

איך מתבצעת חלוקת התפקידים ביניכם?

"מבחינת העבודה צביקה אחראי על כל תחום ההנדסה ועינת עוסקת בגמרים ובשיווק המקום - חשיבות השילוב של שיווק וההנדסה זו ההבנה של צורך הלקוח הסופי והתאמת המבנה כבר בשלבי התכנון".

צביקה ועינת רושו

"משלימים אחד את השני, מבינים מהר בהסבר קצר, שילוב של חיי המשפחה בלוח הזמנים של העבודה באופן טבעי ולא על חשבון"

"השיחות גולשות בקלות לעבודה גם בזמן הפנאי".

"מפתחים תחביבים בנושאים שונים לחלוטין בשיתוף המשפחה הגרעינית, כמו טיולים ובישול, טיפח הגינה כתרפיה, חברים ומקפידים שסוף השבוע יהיה בצד הזה של המטבע".

"אנחנו לא מכירים אופציה אחרת - לנו זה עובד"

מי אנחנו?

ישראל דוד, בן 61, מנכ"ל ובעלים של חברת דוד מהנדסים, המכהן כממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים, ויעל דוד (לבית הורוביץ) בת 62, מנהלת ובעלים, דוד מהנדסים. נשואים 32 שנה, הורים ל-3 בנות: נועה בת 31 ענת בת 28 מירב בת 22.

"הכרנו בלימודי התואר הראשון בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון. היחסים התהדקו בעת המשך הלימודים לתואר שני גם כן בטכניון".

"לאחר הולדת הבת השנייה שכרנו חצי חדר בתל אביב, בו עבדה יעל על העבודות שישראל הצליח להשיג. בשנת 1990, עם ריבוי הפניות לתכנון עבודות גדולות יותר, שכרנו דירה ברמת גן והקמנו את החברה. במשך השנים, עם הצטרפותם של עוד ועוד עובדים, עברנו למשרד בשטח 300 מ"ר בגבעתיים. כאשר גם 700 מ"ר כבר לא הספיקו, עברנו לגבעת שמואל וכיום אנחנו מעסיקים למעלה מ-90 עובדים".

"לאורך השנים מצאנו את הדרך לעבוד ביחד אבל גם כל אחד לחוד. עם ריבוי הצרכים בתחזוקת משרד גדול, נתהוותה חלוקת תפקידים מאוד ברורה לפי הבחירה והכישרון של כל אחד. ישראל בקדמת הבמה עוסק בפיתוח העסקי והניהול המקצועי. כמו כן, משקיע זמן גם בפעילויות ציבוריות הקשורות למקצוע. יעל מצידה נמצאת מאחורי הקלעים, אחראית על הלוגיסטיקה, האדמיניסטרציה וניהול כוח אדם".

ישראל ויעל דוד

"לעבודה ביחד יש בעיקר יתרונות. אמנם יש צורך לחבר בין שני אנשים שונים עם תכונות מנוגדות, אך מצד שני יש בינינו גם הרבה מהמשותף. חיבור הכישרונות של כל אחד בנפרד מאפשר שליטה מיטבית בכל התחומים הקשורים לתפעול משרד. המפגש בין ניגודים יוצר איזון נכון. הדרך להצלחה היא ההבנה שכל אחד צריך לעשות את מה שהוא אוהב והכי טוב בו משנינו".

"אין שום בעיה שהבית יגיע לעבודה, כמו שאין שום בעיה שהעבודה תגיע לבית, במיוחד היום כאשר הבנות גדלו. בחיי היומיום כל אחד עוסק בתפקידיו בנפרד, כאשר הוא סומך על השני באופן מלא. שיתוף הפעולה מתבטא בהחלטות המשותפות, בהמשך להתיעצויות ושיחות ארוכות, על כל הנושאים.

"השיחות נערכות בסוף יום במשרד, בארוחה במסעדה, בסופ"ש בבית או בזמן חופשה. השיחות עוסקות בכל עניין פרטי או עסקי עד לפרטי פרטים. אין צורך בהפרדה. אף פעם לא משעמם לנו ביחד. סוד ההצלחה הוא בשיתוף הפעולה, בחיבור בין התכונות, באיזון בין הניגודים ובקבלת החלטות נכונות בזמן הנכון"..