שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פתרון לכאוס התחבורתי? נסו את המודל ההולנדי

    כשמגיעים לאמסטרדם, או למעשה כל עיר אחרת בהולנד, מבינים שמערך התחבורה הציבורית כולל מגוון פתרונות פשוטים ונוחים. החל ברכבות קלות, דרך אוטובוסים עם תדירות גבוהה מאד, רכבת תחתית יעילה, וכמובן המאחד את כולם - סינכרון זמנים כמעט-מושלם. עדי גיא מקווה שמישהו יעתיק את המודל לישראל

    הערים הגדולות בישראל עוברות תהליך פיתוח מואץ אשר איננו מלווה בשדרוג תשתיות עירוניות, בעיקר בתחום התנועה והתחבורה. מצב זה יוצר פקקים ועומסים הנובעים בעיקר משימוש ברכב פרטי במקום בתחבורה ציבורית, או בפתרונות תחבורתיים אלטרנטיביים אחרים. ועל-מנת לאתר פתרונות מתאימים, טוב יעשו קברניטי המדינה, אם ילמדו את המודל ההולנדי.

     

    כך זה צריך להיראות - חניון אופניים הולנדי טיפוסי (צילום: אבי שאולי) (צילום: אבי שאולי)
    כך זה צריך להיראות - חניון אופניים הולנדי טיפוסי(צילום: אבי שאולי)

     

    מדוע דווקא הולנד? מכיוון שקיימת כמעט סימטריה דווקא בנתוני צפיפות אוכלוסין, בין שתי המדינות השונות כל-כך. בישראל אוכלוסיה של כ-8 מיליון איש וגודלה של המדינה כ-20 אלף קמ"ר, צפיפות של 388 נפש לקמ"ר. בהולנד אוכלוסיה של כ-16.3 מיליון איש וגודלה של המדינה כ-41 אלף קמ"ר. הצפיפות כמעט זהה לישראל: 407 נפש לקמ"ר. וההבדלים בכל הנוגע לתחבורה, עצומים.

     

    כשמגיעים לאמסטרדם, או למעשה כל עיר אחרת בהולנד, מבינים שמערך התחבורה הציבורית כולל מגוון פתרונות פשוטים ונוחים. החל ברכבות קלות, דרך אוטובוסים עם תדירות גבוהה מאד, רכבת תחתית יעילה, וכמובן המאחד את כולם - סינכרון זמנים כמעט-מושלם בין הפתרונות התחבורתיים השונים.

     

    בנוסף קיימים מסלולי אופניים, אופניים חשמליים וקטנועים עם מנועים קטני-נפח, המופרדים לחלוטין מנתיבי הכבישים ומהמדרכות להולכי הרגל. אותם מסלולים קיימים (גם) מחוץ לערים ומאפשרים להגיע לכל מקום בהולנד עם כלי תחבורה דו-גלגלי, ללא סכנה, בהנאה מרבית ועם דיבידנד בריאותי. כדי להבין עד כמה פופולרי השימוש בכלי התחבורה הד-גלגלי הזה, כדאי להציץ פעם בחניוני הענק המיוחדים לאופניים בכל מתחם מרכזי בעיר.

     

    התוצאה - חלק ניכר מהאוכלוסייה משתמש בתחבורה ציבורית ודו-גלגלית לצורכי היומיום, כשהרכב הפרטי נשאר בעיקר לשימושים משפחתיים. צרכני הרכב הפרטי ביומיום הם בדרך כלל נהגים עסקיים, כאלה החייבים את הרכב לצורך עיסוק כזה או אחר. כמובן שיש לכך יתרונות אדירים, המוכרים לכל.

     

    אצלנו? אזור גוש דן בו מתרכזת רוב האוכלוסייה העירונית בישראל, סובל מבעיות קשות ביותר בתחום התחבורה הפרטית והציבורית. הרכבת הקלה בגוש דן אמנם תחל לפעול בעוד מספר שנים ותסייע, אף לבטח לא תפתור את הבעיות. בתוך העיר תל אביב מתחיל אמנם להתפתח מערך תנועתי לאופניים, אך הוא אינו זוכה להמשכיות ראויה לערים צמודות כגון רמת גן, גבעתיים, בת ים או אחרות. זאת למרות שאזור גוש דן , השרון ומישור החוף, זהים מאד לטופוגרפיה ההולנדית השטוחה והאידאלית לדיווש.

     

    במקום להשקיע את כל המרץ באלטרנטיבה, המדינה מקדמת כיום מספר פרויקטים של בניית כבישים בין עירוניים או הרחבת כבישים קיימים. זה יהיה יעיל עבור הנהגים, יגדיל את הבטיחות ויפחית את העומס, אבל לבטח לא יביא להקלה משמעותית בתוך הערים והפקקים בכניסה או ביציאה מהן.

     

    היעד האמיתי חייב להיות יצירת פתרונות תחבורה אלטרנטיביים והרחבת הפתרונות הקיימים, בדגש על לימוד מהניסיון ההולנדי. במקביל ליעד הלאומי של הממשלה לבנות עוד מאות אלפי יחידות במרכז הארץ, צריך לגבש תכנית אב לתחבורה ציבורית להסעה המונית. והולנד, היא דוגמה מצוינת.

     

    הכותב הוא אדריכל ומתכנן ערים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי שאולי
    לא ישראל - חניון אופניים באמסטרדם
    צילום: אבי שאולי
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים