שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בגלל הטראומה בשטחים: חייל יוכר כנכה צה"ל
    ירי, זריקת אבנים, התפרעויות המוניות וסכנת הילכדות בהמון זועם: ביהמ"ש קיבל טענה של צעיר ששירת באינתיפאדה ודחה את עמדת משרד הביטחון
    בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שתסמונת פוסט טראומתית שממנה סובל חייל לשעבר נובעת מהאירועים שחווה בשירות ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה השנייה, ולכן הורה להכיר בו כנכה צה"ל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    לראשונה פנה החייל לשעבר למשרד הביטחון לפני כשלוש שנים, וטען כי ב-2001 השתחרר משירות קבע באזורי יהודה ושומרון ומאז הוא סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בשל המתח והאירועים החריגים שחווה. קצין התגמולים דחה את הבקשה לאחר שמומחה רפואי מטעמו שלל את הקשר בין התסמינים הנפשיים לבין השירות הצבאי.

     

    הוא ערער על ההחלטה בפני ועדת הערר שבבית משפט וטען שנחשף לאירועים קשים במהלך שירות הקבע, ובמיוחד בתחילת האינתיפאדה השנייה, במהומות של אוקטובר ונובמבר 2000. לדבריו, הוא שירת בעיקר בצומת איו"ש והיה חשוף ל"ירי מתמשך, זריקת אבנים, התפרעויות המוניות וסכנת הילכדות בתוך המון זועם, ירי של טנקים ורימוני הלם ומצב של לחימה מתמשכת 24 שעות ביממה".

     

    הוא הוסיף שראה "הרבה גופות של רעולי פנים שנפלו תוך כדי ירי", וכי באחד המקרים הופעל מטען על ג'יפ שבו נהג והוא עלה באש. במקרה אחר, רימון גז התפוצץ בכף ידו והוא איבד את השמיעה באוזן ימין (קצין התגמולים הכיר בפגיעה זו בהליך אחר). כתוצאה מכך הוא החל לסבול מדפיקות לב, פחדים, מתח, אי שקט, רעד בכל הגוף והרגשת חנק. לדבריו עד היום הוא סובל מעצבנות יתר, פחד מיציאה מהבית לבד, סיוטי לילה, הקאות, בעיות בעיכול וקשיי נשימה.

     

    מנגד טען קצין התגמולים שאין קשר בין מצבו הנפשי של המערער לבין שירותו הצבאי. הוא הכחיש שהחייל לשעבר סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית והדגיש כי התיעוד הרפואי הראשון שבו מוזכר כי הוא סובל מחרדה הוא מ-2005. עוד צוין כי בדיקתו הפסיכיאטרית הראשונה של המערער נערכה רק בחלוף 10 שנים מהאירועים שהזכיר.

     

    המערער השיב שלאורך שנות שירותו הרופאים לא הצליחו לקשר בין תלונותיו הפיזיות לבין מצבו הנפשי. בנוסף, הרקע והחינוך שעליו גדל, כמו גם הפחד שהצבא ישחרר אותו מהשירות, גרמו לו להתבייש במצוקתו הנפשית ולהסתיר אותה.

     

    ואכן, חברי ועדת הערר בראשות השופט אורי גולדקורן השתכנעו שהמערער סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית. הם ציינו כי על אף החוסר בתיעוד הרפואי לאורך השנים, החייל העיד בפניהם תוך כדי רעד, השפלת עיניים ומצב רוח "כבוי", והם התרשמו כי דבריו אותנטיים.

     

    חברי הוועדה שוכנעו שהמחלה פרצה בגלל השירות הצבאי וכתבו כי "תנאי השירות היו בלב העשייה הצבאית בתנאי לוחמה, ולא היו אירועים טריוויאליים".

     

    בנסיבות אלה נקבע שקיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המערער לבין מחלת ה-PTSD שממנה הוא סובל, ולכן בוטלה החלטת קצין התגמולים. לטובת המערער נפסקו שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 שקל והחזר הוצאות חוות הדעת הרפואית.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערער: עו"ד גיל מור
    • ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב
    • עו"ד שחר המאירי עוסק בייצוג נכי צה"ל
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים