שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "מאסטר מיינדס": טפשי זה לא תמיד מצחיק

    זאק גליפיאנקיס, קריסטן וויג ואוון ווילסון מככבים בקומדיית הפשע "מאסטר מיינדס" שמבוססת על מקרה השוד המופרך ביותר בתולדות ארצות הברית. הסיפור האמיתי היה אמור לספק לעלילה אינספור כיוונים מעניינים, אבל התוצאה הסופית נסמכת בעיקר על טמטומן של הדמויות. וזה לא תמיד מצחיק

    הסיפור האמיתי של שוד לומיס-פרגו מכיל לא מעט חומרים שיכולים להיות בסיס לקומדיה מוצלחת. השוד התרחש בצפון קרוליינה באוקטובר 1997 והניב למבצעיו למעלה מ-17 מליון דולר - הסכום השני בגודלו בהיסטוריית הפשע של ארצות הברית. הסיפור הוא הפער הבלתי נתפס בין חוסר המיומנות והיעדר הזהירות של השודדים (הפשע כונה "שוד ההילביליס") לבין סדר הגודל של השלל.  

     

    "מאסטר מיינדס" (“Masterminds”), סרטו של ג'ארד הס, משתמש באירועים ובדמויות האמיתיות כבסיס לקומדיית שוד בה כל המעורבים מפגינים רמה מרשימה של טמטום. חלק מהבדיחות והדמויות עובדות, וחלק לא, אך הסרט לא מצליח להשתמש בקומדיה על מנת לעצב התבוננות עמוקה יותר על הטיפשות המוצגת. הרגעים המוצלחים ביותר נובעים ממה שנראה כאלתורים של צוות השחקנים, אך העמדה הקומית הבסיסית אותה מעצב הסרט מושתתת על לעג לדמויות. 

     

    ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע :

     

     

    האם אפשר לעשות קומדיה חכמה על אנשים מטומטמים? התשובה הניצחת מצויה בעבודותיהם של האחים כהן, שהצליחו להקנות לפושעים טיפשים עומק רגשי ("בייבי אריזונה"), להציג את האופי האבסורדי של תאוות הבצע המניעה אותם ("פארגו") או לבחון את העולם החברתי והתרבותי ההזוי שלתוכו הם מתגלגלים ("אחי, איפה אתה?"). לעומת צמד הבמאים האחים המופלא, הס הוא במאי בקליבר קצת שונה.

     

    סרטו הראשון של הס - "נפוליאון דינמיט" (2004) - נותר עבודתו המזוהה ביותר. בחמשת הסרטים אותם הוא ביים (את ארבעת הקודמים הוא גם כתב) הוא חותר לעיצוב הדמויות האקסצנטריות והלוזריות (לא אחת עם תסרוקות ביזאריות) באופן המשדל את הצופים להפכם לסרטי פולחן. כדי שזה יקרה, נדרש מכלול שלם שבתוכו האקסצנטריות הופכת לסוג של מציאות חלופית שמעוררת אמפתיה ולא רק לעג. בשונה מ"נפוליאון דינמיט", כאן זה לא מצליח.

     

    דיוויד גנט (זאק גאליפיאנקיס) עובד בהסעות כספים במשאיות משוריינות מטעם חברת לומיס-פרגו. הוא אדם קטן בעל חלומות קטנים. מה מזמן לו העתיד? חתונה עם ג'נדיס (קייט מקינון) בעלת המבט המשלב אפטיות ושיגעון עם אימא המחוברת לבלון חמצן. הבת והאם גרות בקרוואן רעוע שעתיד להפוך לבית לזוג לאחר נישואיהם. קרן האור בחייו ומושא הערצתו היא שותפתו לעבודה קלי קמפבל (קריסטן וויג) מעין "טריילר טראש פאם פאטאל". קלי מפלרטטת עם דיוויד המוקסם, וכאשר היא תפוטר מהעבודה, היא תציע לו את הסיכוי האחרון להגשים את חלומותיו.

     

    סטיב צ'יימברס (אוון וילסון), ידיד של קלי, משכנע אותה לתמרן את גנט לבצע שוד כספים מהחברה. לאחר השוד, גנט אמור לחמוק למכסיקו, ובהמשך קלי תצטרף אליו למימוש החלום הרומנטי שבהיתכנותו הוא מאמין. השוד, בדרכו המסורבלת ומלאת התקלות, אכן יתבצע, וגנט יצליח לחמוק למכסיקו, אך האופרציה הזו תלויה ביותר מדי מטומטמים מכדי שתחזיק מעמד.

     

    גנט הוא תמים בצורה קיצונית, ודמותו מעוצבת כגרסא נוספת של המבוגר-תינוק שבה גאליפיאנקיס השתמש בסרטי סדרת "בדרך לחתונה". המזימה הנרקמת בתוך הכנופיה כנגדו לא תפתיע אף צופה. קייט מחבבת את גנט (מה שלא ממש קרה בסיפור האמיתי) אבל לא מספיק בכדי למנוע מצ'יימברס לנסות ולשלוח בעקבותיו רוצח שכיר בשם מייק מקיני (ג'יסון סודייקיס).

     

    במקביל, אנשי ה-FBI, ובעיקר הסוכנת המיוחדת סקניון (לזלי ג'ונס, שיחד עם וויג ומקינון, משלימה את רוב צוות "מכסחות השדים"), מתחקים אחר העקבות הברורים אותם מותירים השודדים. צ'יימברס ואשתו מישל (מרי אליזבת אליס) יוצאים לחגיגת קניות פרועה הכוללת קניית בית פאר, רהיטים מזעזעים, ומכונית ספורט של ב.מ.וו (הכל בהתאם לרשימת הקניות הממשית של הדמויות האמיתיות). ווייט טראש שמחליטים לחיות את החלום בטעם רע כשהכסף מגיע. ברור שפנטזיות העושר והרומנטיקה חיות על זמן מאוד שאול.

     

     

    צוות השחקנים מתבסס כמעט כולו על בוגרי SNL (וויג, ג'ונס, מקינון וסודייקיס). מבין ארבעתם, וויג מנסה ללכת על הקו הדק של דמות בעלת רגשות אמיתיים יותר, ולא להסתפק בקריקטורה משעשעת. זה היה עובד טוב יותר אם הפרטנר המרכזי שלה - גאליפיאנקיס - היה בונה דמות פחות פתטית. נדמה כי השחקנים המגיעים מרקע של אלתור נהנו לעצב את הדמויות, מבלי שיש יד מספיק מכוונת כדי ליצור תיאום בין ההופעות השונות. חוסר השליטה קיים גם במבנה התסריט הנפרש לכיוונים שונים ולעלילות משנה רבות מדי.

     

    נדמה שהפספוס הגדול ביותר של הסרט הוא בחוסר היכולת לפתח את מה שכבר נמצא בו. הדמויות נלעגות, אבל הן מונעות מכמיהה בסיסית שאיתה ניתן להזדהות. השוד כאקט הרואי של לוזר שנואש מכל תקווה לחיים טובים יותר. אפילו הרכישות בטעם רע של הזוג צ'יימברס הן דרך להתרפק באופן לא זהיר על חלומות ששנים רבות מדי לא ניתן היה לממש. מתחת לטמטום מסתתרים רבדים נוספים - ייאוש, כמיהה, רגעי חסד חולפים. בהחלטה לבסס את הסרט והדמויות בעיקר על יחס של לעג, נדמה כי הסרט מוכר את הדמויות יותר מדי בזול.

     

    "מאסטרמיינדס" (ארצות הברית) - במאי: ג'ארד הס. שחקנים ראשיים: זאק גאליפיאנקיס, קריסטן וויג, אוון ווילסון, ג'ייסון סודייקיס, קייט מקינון ולזלי ג'ונס. אורך הסרט: 96 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אוון ווילסון ב"מאסטר מיינדס"
    לאתר ההטבות
    מומלצים