שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוכרזו הזוכים בפרס נובל בכימיה
    חוקרים מצרפת, ארצות-הברית והולנד חולקים בפרס היוקרתי, שהוענק להם על תכנון ופיתוח של המכונות הקטנות בעולם - מולקולות שניתן לשלוט על תנועתן

    המנוע הקטן שהביא את הפרס היוקרתי: הזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2016 הם ז'אן פייר סאובז' מאוניברסיטת שטרסבורג בצרפת, סר ג'יי פרייז'ר סטודארט הסקוטי, חוקר באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות-הברית וברנרד פרניגה מאוניברסטת כרונינגן.הפרס יוענק להם על תכנון ופיתוח של המכונות הקטנות בעולם - מולקולות שניתן לשלוט על תנועתן.

     

    סאובז' (מימין), פרייז'ר ופרניגה ()
    סאובז' (מימין), פרייז'ר ופרניגה

     

    סאובז' נולד בשנת 1944 בפריז. בשנת 1990 הוא התקבל כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים. סטודארט נולד ב-1942 בסקוטלנד. הוא למד ולימד בכמה אוניברסיטאות בבריטניה וב-1997 עבר לארצות-הברית - בתחילה באוניברסיטת קליפורניה ולאחר מכן באוניברסיטת נורת'ווסטרן. פרניגה, שנולד בשנת ב-1952 בהולנד, פועל כבר יותר מ-30 שנה באוניברסיטת כרונינגן.

     

    בוועדת הפרס בשבדיה אמרו כי התפתחות המחשוב מדגימה כיצד מזעור של הטכנולוגיה יכול להוביל למהפיכה של ממש. לדבריהם, חתני פרס נובל לכימיה מיזערו מכשירים ולקחו את הכימיה למימד אחר. הצעד הראשון לקראת מכשירים מולקולריים נעשה בשנת 1983 על ידי סאובז', שהצליח לקשור שתי מולקולות דמויות טבעת כדי ליצור שרשרת שנקראת קטנאן.

     

    הסברים על פעילות המנועים ()
    הסברים על פעילות המנועים

     

    באופן נורמלי, הסבירו בוועדת הפרס, מולקולות נקשרות אחת לשנייה באמצעות קשרים קוולנטיים חזקים כאשר נוצר מצב שבו האטומים חולקים אלקטרונים אבל במקרה הפעם הם נקשרו על ידי קשר מכני חופשי. כדי שמכונה תוכל לפעול יש צורך בחלקים, שנעים זה לעומת זה ושתי הטבעות המדוברות מבצעות בדיוק את זה. הצעד השני נעשה על ידי פרייז'ר סטודארט בשנת 1991 כשפיתח את הרוטאקסן. הוא הצליח להשחיל מולקולה טבעתית על גבי סרן מולקולרי ובכך הדגים שהטבעת יכולה לנוע לצד הסרן.

     

    בין הפיתוחים של סטודארט, שמבוססים על רוקסאטנים, ניתן למצוא עילוי מולקולרי, שריר מולקולרי ורכיב מחשב שמבוסס על מולקולות.

     

    בשנה שעברה קיבלו את הפרס בכימיה פרופ' עזיז סנקאר, מדען טורקי המתחמה בתיקון די.אן.איי, תומאס לינדל השבדי ופול מודריק האמריקני. חברי ועדת הפרס הסבירו כי "העבודה שלהם סיפקה ידע משמעותית על תפקודם של תאים חיים, בין היתר לעזור לקדם מציאת טיפול בסרטן".

     

    ב-2014 זכו בפרס נובל לכימיה הפרופסורים האמריקנים וויליאם מורנר ואריק בטזיג, והגרמני סטפן הל. השלושה זכו בפרס על פיתוח המיקרוסקופ הפלורסנטי. "עבודת המחקר הצעידה את האופטיקה מיקרוסקופית אל ממד הננו".

     

    בעבר הלא רחוק זכו גם כמה ישראלים בפרס היוקרתי בכימיה. בשנת 2013 זכו בפרס נובל לכימיה שני אמריקנים-ישראלים: פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לוויט, בזכות עבודתם על הנחת היסוד לשימוש במודלים ממוחשבים כדי להבין ולחזות תהליכים כימיים.

     

    בשנת 2011 ועדת פרס נובל לכימיה כי הזוכה בפרס הוא הישראלי פרופ' דן שכטמן מהטכניון. הפרס הוענק לו על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. שנתיים קודם לכן זכתה בפרס פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן ברחובות. בשנת 2004 קיבלו פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו מהטכניון בחיפה יחד עם האמריקני אירווין רוז את פרס נובל לכימיה

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים