שני ישראלים זכו בנובל בכימיה

שני ישראלים, אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו מהטכניון בחיפה, והאמריקני אירווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה, הם הזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2004, כך דיווחה ועדת הפרס בשטוקהולם, שבדיה. הם זכו בפרס עקב עבודתם על האופן שבו מייצר הגוף האנושי חלבונים כדי להגן על עצמו מפני זיהומים. בכך הם מצטרפים לזוכים בפרסי נובל ברפואה ובכימיה שהוכרזו בימים האחרונים. 

גילו את היוביקוויטין

השלושה למעשה גילו בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים את מערכת היוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, ושולטת בתהליכים ביולוגיים רבים כמו חלוקת תאים, תיקון ד-נ-א ואיכות יצור חלבונים חדשים, וכן חלקים מהותיים במערכת החיסונית.

ועדת הפרס כתבה בהחלטתה: "כשהמערכת לא עובדת כראוי אנחנו נעשים חולים: סרטן צוואר הרחם וסיסטיק פיברוזיס הם שתי דוגמאות לכך. עבודתם של השלושה עזרה לפתח תרופות שיכולות להתמודד עם המצבים הללו". השלושה יחלקו בפרס בשווי 1.6 מיליון דולר.

ברכות מכל העולם

מאז ההודעה על הזכייה, ביתם של השניים, שאגב הם גם חתני פרס ישראל, הפך למעין "אתר עלייה לרגל" לחברים, בני משפחה וכמובן עיתונאים וצלמים, והטלפון לא מפסיק לצלצל. צ'חנובר ניצל את ההזדמנות כדי לשלוח מסר ברור ואמר למצלמות הטלוויזיה: "המדינה חייבת להבין שרק השכלה גבוהה היא הדרך הנכונה, אחרת נהפוך לא למדינת עולם שלישי, אלא למדינת עולם תשיעי".

יהודית הרשקו, אשתו של אברהם, סיפרה כי התקשרו כבר מכל העולם, אבל דווקא שרת החינוך, לימור לבנת וראש הממשלה, אריאל שרון, לא התקשרו לברך. שר המדע והטכנולוגיה, אילן שלגי, מיהר לשגר ברכה מיד בהיוודע הזכייה: "זכייתכם בפרס היא כבוד גדול לכם, לטכניון ולמדינת ישראל. המדע הישראלי זוכה להערכה ולהכרה בינלאומית ועתה הצטרפו מדענים ישראלים לרשימה המכובדת של זוכי פרס הנובל במדעים המדוייקים".

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, הביע בשם בית הטכניון כולו גאווה וסיפוק רב על ההישג ההסטורי של מדעני הטכניון. "מדובר בתעודת כבוד למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט", אמר.

הגוף בתהליך של הרס ובנייה מחדש

על מחקרו כותב פרופסור אהרון צ'חנובר: "מתברר שגוף האדם והאורגניזמים בכלל - בניגוד לגוף המתכת של המכונית או קירות האבן של הבית שבו אנו מתגוררים - איננו סטאטי, והוא נמצא בתהליך מתמיד של הרס ובנייה מחדש, עד כדי כך שמדי יום אנחנו מחליפים כ-10% מסך מרכיבי הגוף. החלבונים המרכיבים את שרירי הגוף והעצמות ומהווים גם זרזים ובקרים לכל הריאקציות הכימיות המתרחשות בגוף אינם יוצאים מן הכלל, ומתחלפים גם הם".

צ'חנובר מוסיף: "השאלה המרכזית שנשאלה: מדוע אנו נדרשים לדינמיקה אינטנסיבית כזו של הרס ובנייה, ומה המנגנון המוציא אותה לפועל. הדרישה לדינמיקה נובעת משתי סיבות: האחת כי החלבונים הם בעלי מבנה מורכב ביותר ותפקודם רגיש לשינויים במבנה המתרחשים כתוצאה משינויים גנטיים, מהשפעת הטמפרטורה שאנו חיים בה, מקרינה וממזהמים סביבתיים. על הגוף לסלק את החלבונים הפגומים, לייצר חדשים תחתם, ובאותה עת להשאיר את אלו הלא-פגומים".

תג המוות

הסיבה השנייה לפי המחקר היא "בקרת הליכים מסוימים דורשת את סילוקם של חלבונים ספציפיים המשמשים בלמים או זרזים להליכים אלה. המנגנון הבסיסי המבצע את סילוק החלבונים התגלה במהלך המחקר שביצעתי כתלמיד מחקר בהנחיית הפרופ' הרשקו. חלבונים המיועדים להריסה מסומנים קודם לכך על ידי 'תג מוות', שהוא חלבון הקרוי יוביקיטין. רק אלה שסומנו יושמדו. הפרעות בתפקוד המערכת לסילוק חלבונים פגומים נמצאו, בין השאר, בבסיס מנגנוני ממאירויות רבות ובמחלות ניווניות של המוח".

עד היום, מלבד צ'חנובר והרשקו, זכו בפרס חמישה ישראלים נוספים: הסופר שי עגנון (1966, פרס נובל לספרות), ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין ז"ל (פרס נובל לשלום, 1978), שמעון פרס ויצחק רבין ז"ל (פרס נובל לשלום, 1994) ודניאל כהנמן (כלכלה, 2002).

מסורת של יותר ממאה שנה

פרס נובל מחולק מדי שנה לאישים נבחרים על תרומתם למדעים, לספרות ולאנושות בכללותה. את הפרס ייסד הממציא השבדי אלפרד נובל, שהוריש את נכסיו לקרן הנושאת את שמו והאחראית לחלוקת הפרסים. נובל מת ב-1896, והפרסים הראשונים חולקו ב-1901.

במקורו ניתן הפרס בחמישה תחומים: פיסיקה, כימיה, רפואה ופיסיולוגיה, ספרות, ושלום. ב-1968 נוסף גם פרס נובל בכלכלה, מתרומת הבנק של שבדיה לזכרו של נובל, והוענק לראשונה ב-1969. נובל הדגיש בצוואתו את החשיבות בהענקת הפרס למדענים וליוצרים, וכן לאישים שתרמו בעבודתם לרווחת המין האנושי ולקידומו.

ועדות הפרס פונות מדי שנה למספר רב של מומחים (כ-1,000 בכל תחום, וביניהם חתני הפרס בעבר), בבקשה לקבל הצעות למועמדים לפרס. בדרך כלל מקבלת כל ועדה 100 עד 200 שמות, וסוגרת את רשימת המועמדים ב-31 בינואר של שנת ההענקה.