שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תביעה בין גרושים: "תממשי את הפנסיה שלך"

    בני זוג לשעבר התעמתו סביב חלוקת זכויות הפנסיה: האישה רצתה להמשיך לעבוד ולשפר את תנאיה, אולם בעלה דרש לממש את הסכום. מה נקבע?

    בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה לאחרונה תובענה של אישה גרושה, שביקשה לא לממש ולחלוק את זכויות הפנסיה שלה עם בעלה לשעבר, אף שהגיעה לגיל 62, שבו יש לעשות זאת על פי תקנון קרן הפנסיה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    חוק חלוקת חסכון פנסיוני נחקק בין היתר כדי לפתור את הבעייתיות שבחלוקת זכויות הפנסיה בין בני זוג גרושים שנים רבות אחרי הפרידה. אחד הסעיפים החשובים בחוק קובע כי גיל הפרישה לצורך חלוקת הזכויות בין בני הזוג הוא הגיל הקבוע בתקנון קרן הפנסיה. אך מה קורה כשהתקנון קובע גיל פרישה מוקדם ובן הזוג מעוניין להמשיך לעבוד עד גיל הפרישה החוקי?

     

    בתביעה שהוגשה בשנה שעברה עלתה השאלה הזו במלוא עוצמתה: התובעת והנתבע התגרשו ב-2008 ופסק הדין שקבע את חלוקת הזכויות הפנסיוניות ניתן בינואר 2014 – לפני שחוק הפנסיה נכנס לתוקף. האישה, שהתקרבה לגיל הפרישה המופיע בתקנון הקרן (62), ביקשה להורות על חלוקת זכויות הפנסיה לפי החוק החדש, אך לאפשר לה למשוך את הפנסיה רק כשתפרוש בפועל – כיוון שהחליטה להמשיך לעבוד לפחות עד גיל הפרישה החוקי.

     

    בעלה לשעבר התנגד לדחיית החלוקה בטענה שייגרם לו נזק כלכלי רב אם ימתין עוד כמה שנים לקבלת חלקה של אשתו לשעבר בפנסיה. הוא הסתמך על כך שלפי החוק הפנסיוני, בן הזוג שמבקש לדחות את גיל הפרישה חייב לקבל את הסכמת בן זוגו לעשות זאת.

     

    על כן, האישה ביקשה לפרש את תקנון הקרן באופן מרחיב המאפשר לה לדחות את מועד הפרישה מבלי שהדבר ייחשב ל"דחיית פרישה" לפי חוק הפנסיה. זאת בפרט לנוכח העובדה שפסק הדין של חלוקת הרכוש ניתן לפני שהחוק היה קיים. לטענתה, היא עוד לא צברה את שיעורי הפנסיה המקסימליים, ואם תידרש לגבות את הפנסיה עכשיו ולפתוח קרן חדשה – תנאיה יהיו גרועים.

     

    הגרוש טען מנגד שכמובן אינו מבקש לאלץ את התובעת לצאת לפנסיה, אך היא כן צריכה לממש את הקרן בגיל 62 בהתאם להוראות החוק החדש.

     

    משוואה משולשת

    סגן הנשיאה השופט אלון גביזון ערך דיון מעמיק בנוגע למערכת היחסים שבין חוק הפנסיה לבין משטרי הרכוש האחרים, והגיע למסקנה שהחוק חולל שינוי מהותי בתחום חלוקת הפנסיה משום שהכניס גורם נוסף למשוואה: הקרן. עם זאת, לדעתו, החוק לא ביטל את משטרי הרכוש שקדמו לו משום שבניגוד אליהם, הוא חל על שלושה צדדים ולא רק על בני הזוג.

     

    לפי השופט גביזון, אם בעל דין מבקש לחלק את הפנסיה לפי החוק החדש, עליו לקבל את הוראותיו על יתרונותיהן וחסרונותיהן. במקרה כזה פסק הדין יחייב את הקרן. מצד שני, הוא יכול לתבוע את החלוקה לפי חוק אחר - למשל חוק יחסי ממון - אך במקרה כזה פסק הדין לא יחייב את הקרן והצדדים יצרכו להסתדר ביניהם.

     

    לגופו של המקרה הנוכחי נקבע כי בתקופה שבה יצא פסק הדין הרכושי של בני הזוג לא נדרשה הסכמה לדחיית הפרישה עד לגיל המחייב בחוק, ולכן לא ניתן לכפות על התובעת לפרוע את קופת הפנסיה שלה טרם פרישתה בפועל.

     

    המשמעות היא שלא ניתן לחלק את הזכויות הפנסיוניות לפי חוק הפנסיה, ובני הזוג יצטרכו לבצע את החלוקה בבוא העת, שלא באמצעות הקרן. על כן, התביעה נדחתה אך לא נפסקו הוצאות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים