שתף קטע נבחר

רק רצינו לצאת לחופשה זוגית ללא הילדה

מאז שהנסיכה הלא נרדמת שלנו פרצה אל אוויר העולם, אנחנו כל הזמן הורים. אנחנו שלושה ועדיין, בתוך המשפחה הזו יש שניים. ישנה זוגיות. זוגיות ששלמותה ושפיותה חשובות גם לבתי

 

 

אין כמו חופשה טובה בשביל לנשום קצת, לקחת פסק זמן מהחיים ולטפח את הזוגיות. זה לא רק הג'קוזי או המיטה חסרת הגבולות, הטומנת בחובה הבטחה לסקס בלתי פוסק הרחק מהסחות הדעת והעייפות של היום-יום. זה לא רק הנוף שבדרך או ארוחת הבוקר שאינה מורכבת מעוגייה או במקרה הטוב קורנפלקס. זה בעיקר המרחק, היכולת שלנו לברוח מכל מה שמקשה עלינו לחצות את השבוע בדרך אל סופו.

 

זוהי חופשה אמיתית, ובגלל זה אנחנו טסים לחו"ל. לא כי זה יפה – כי זה רחוק (אלא אם אנחנו מרוששים, ואז אנחנו נוסעים לגליל או לאילת ואז מסתבר לנו שזו הסיבה שאנחנו מרוששים כי זה כל כך יקר עד שלטוס לחו"ל כבר הופך ליותר זול). אבל העיקר להתרחק. לא תמצאו נופש שמצא יופי של דיל בצימר חצי שעה מהבית שהוא גר בו. זה פשוט לא יעבוד. זה פשוט לא רחוק מספיק.

 

לפני מספר חודשים, עמוק בתוך ההיריון שלנו אבל הרחק מהלידה עצמה, הבנו שחופשה בתקופת החגים תהיה יופי של דבר, אז הזמנו מקום. הייתה להם אפילו אופציה לספק עריסה. החלטנו לא להחליט אם ניקח איתנו את הקטנטונת או לא, אבל שמחנו שהאופציה קיימת. אלא שככל שקרב המועד, בוששנו לקחת החלטה. הזמן עבר עד שהגענו לארבעה ימים לפני המועד, ועדיין לא הצלחנו להחליט.

 

הרי אם חופשה משמעה להשאיר מאחור את הכול ולברוח, מה זה אומר עלינו כהורים? אבוי! מה יגידו עלינו? שנטשנו את בתנו שמלאו לה אך חודשים ספורים, והפקרנו אותה בידי זרים? טוב, תירגעו כולכם. הזרים הם כמובן סבא וסבתא שלה, כן? אבל עדיין, זאת דילמה.

 

כגבר חסר רגשות, אני הייתי בצד התומך בנטישה. לעשות את הצעד האמיץ ולו כדי לזכות בשנת לילה אחת שאורכת יותר משלוש שעות מקוטעות. אשתי לעומת זאת, אמרה שהיא לא מסוגלת לנטוש את הקטנה, ולו בשל הגעגועים שיתקפו אותה. אני יכול להאמין לה, כי גם כשהיא מתעוררת בשש בבוקר אחרי שהשתיים התראו בשלוש ובאחת, היא עדיין פונה לבתנו בחיבה בלתי תלויה בדבר, ולוחשת: "התגעגעתי!".

 

מאחר ואין אני חסר רגשות עד כדי כך, ולא אהיה האיש האיום והנורא הזה שגזר נתק בן 72 שעות על אשתו מבתה הפעוטה, החלטתי לזרום ולתכנן את החופשה כשברכבנו הקט ייכנסו - פרט לעגלה של השעון המעורר הנושם שלנו והתיק המפוצץ בחיתולים ומטליות לחות ובגדים יבשים - גם איזה ארנק ובו תחתונים להחלפה בשבילנו. כשהתחלתי לתאר במסע שכנוע עצמי בפני אשתי, עד כמה נהנה שלושתנו יחדיו בחופשה למרות שלא נישן, ואילו תמונות איכות מעוררות קנאה נייצר לפייס כשניקח אותה איתנו, לפתע דעתה השתנתה. היא הבינה שחופשה - זו לא תהיה. זה יהיה לנענע את הילדה עד שתירדם, בלי מוסיקה כדי להיכנס לאווירה של הקריביים, בלי להתקלח ביחד, בלי סתם לשים את הרגליים, ועם אותו צורך לתכנן קדימה. זה יהיה כמו בבית, רק במקום אחר.

חופשה זוגית ראשונה אחרי הלידה. מי חשב שזה יהפוך לסרט? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
חופשה זוגית ראשונה אחרי הלידה. מי חשב שזה יהפוך לסרט?(צילום: Shutterstock)
 

מאחר ותכננו חופשה בת שני לילות, ניסינו לברוא פשרה ולקצר את החופשה ליום. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. חשבנו להזמין את הסבים איתנו לטיול שיתפקדו כשמרטפים, שיתנו לנו שקט אבל שנדע שהקטנה במרחק נגיעה. אבל מעבר לעובדה שרצינו להתרחק מהכל ולא לקחת את כל הג'מעה איתנו, בצימרים ממילא לא היה מקום פנוי. אז ניסינו לבדוק אולי הסבים המיועדים לשמור יתכננו ממש במקרה איזה טיול בסביבה של הצימר שלנו ויביאו לנו את הילדה אחרי לילה אחד בלעדיה, או ייקחו אותה מאיתנו אחרי לילה אחד איתה. הם לא תכננו טיול כזה. מה שהם כן תכננו זה להראות את נכדתם המושלמת לראווה לכ-30 מחבריהם הטובים ביותר שהיו אמורים לפקוד את ביתם לארוחת שישי, במקרה באותו הסופ"ש בו היא נמצאת בחזקתם. את התכנית הזו יהיה קשה ואכזרי לשנות להם. יש שיאמרו - בלתי אנושי אפילו.

 

כך שינינו את דעתנו כל בוקר וכל ערב. כשאשתי רצתה לבטל, אני התעקשתי לנסוע. כשרציתי לקחת את הקטנה איתנו, אשתי התעקשה שסתם נתחרט שלא השארנו אותה. ואז החלפנו דעות. ושוב פעם. אבודים ומבולבלים, מצב מוכר לנו היטב כהורים טריים, החלטנו להיות אגואיסטיים בשבילה. מאז שהנסיכה הלא-נרדמת שלנו פרצה אל אוויר העולם, אנחנו כל הזמן הורים. אנחנו שלושה ועדיין, בתוך המשפחה הזו יש שניים. ישנה זוגיות. זוגיות ששלמותה ושפיות חבריה – אני ואשתי – חשובה גם לבתי.

 

לבסוף נסענו הרחק אל המדבר, רק שנינו. בלי דאגות ובלי רגשות אשם. היה מושלם וטוב שנסענו בלי הקטנה שלנו. רק דבר אחד היווה בעיה: נסענו כל כך רחוק שבשביל לקבל קליטה סלולרית בנייד היינו צריכים לצעוד עשרים צעדים החוצה מהמרפסת אל הטבע, לטפס על הר נמוך ולעמוד על רגל אחת. רק אז יכולנו לקבל עדכונים חמים מסבא וסבתא ותמונות של היצורה חסרת האונים שזנחנו לבד מאחור. ניכר אגב, שהיא נהנתה מאוד בחופשה שלה מאיתנו.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוסף משפחתי
אני והיא וקצת שעות שינה. תומר און
צילום: אוסף משפחתי
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים