אהובה הפכה לנכה בגיל 28. בעוד חודשיים היא מתחתנת
סיפר חייה של אהובה אף פעם לא היה פשוט. זה התחיל כבר בילדות הלא קלה, והמשיך עם בעיות בריאותיות קשות שהותירו אותה ישובה על כסא גלגלים. אלא שאהובה תמיד שמרה על חוזק נפשי ואופטימיות, ולא נתנה לשום מאורע להוריד אותה למטה. לפני שנתיים היא גם מצאה סוף סוף אהבה גדולה שבקרוב תהפוך לחתונה. ראיון זוגי
למרות מצבה הרפואי פגשה לפני שנתיים אהובה את נימרוד שיף (38) והשניים הפכו לזוג. היום הם מאורסים וחתונתם תיערך בעוד חודשיים בלבד. הסיפור שלהם עשוי להראות מהצד כסיפור של קושי, אבל כשמתבוננים בו מקרוב מגלים שהרכיב העיקרי בו הוא דווקא החוזק. לאור הצעת החוק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, שאושרה בקריאה טרומית בשבוע שעבר, סיפורם אקטואלי מתמיד ומלמד גם על הקשיים הכלכליים העומדים בפני בעלי המוגבלויות.
"מה שגרם לי לשבת בכסא גלגלים היה האירוע המוחי ב-2011", מספרת אהובה. "עד אז גרתי לבד ולא הייתי בכסא גלגלים. כשהשתחררתי מבית החולים לא יכולתי לחזור לבית ששכרתי, כי יש עשר מדרגות לדירה שלי ואני כבר לא מתהלכת. אין לי משפחה שתומכת בי והייתי צריכה עזרה כלכלית כי לא יכולתי לעבוד אחרי האירוע. חיפשו פתרון לאן יוכלו לשלוח אותי, ואחרי כל הבעיות הרפואיות שהלכו והחמירו קיבלתי מקום במוסד שיקומי דרך משרד הרווחה, כשחלק מקצבת הנכות שלי הולך למימון המקום. המרפאה בעיסוק שעבדה שם זיהתה את הפוטנציאל שלי, וסיפרה לי על 'כל יכול'".
'כל יכול' היא חברה המעסיקה בעלי מוגבלויות במוקדים טלפוניים. כשהקשיבה אהובה לעצתה של המרפאה בעיסוק והחלה לעבוד ב'כל יכול', היא פגשה את נימרוד, שעבד שם במקביל לעיסוקו כאמן, צייר קומיקס וצלם. נימרוד נזכר בהיכרות ביניהם: "יש לי בעיה בבלוטת התריס שגרמה לי לבעיות של ליקוי בדיבור, שאומנם נפתרו מאז אבל בגללן הפנו אותי לחברה הזאת. עבדתי שם מ-2008 ואהובה הגיעה ב-2011. בהתחלה הכרנו בצורה שטחית של שלום-שלום וגם זה בקושי, כי עבדנו במוקדים שונים".
"שנתיים אחרי שאהובה הגיעה, ראיתי אותה לבד באוטובוס והחלטתי לדבר איתה. קמתי מהכסא והתחלנו לדבר בפעם הראשונה. היא היתה במוסד שיקומי והתברר שהיא רוצה לעזוב אותו ולשכור דירה. באותה התקופה גרתי אצל ההורים וגם אני רציתי לעזוב את הבית. אחרי שהבנו ששנינו מעוניינים לחפש דירות, החלטנו באותה שיחה ראשונה שנאחד כוחות ונעבור לגור כשותפים. כבר בחיפושים הבנו שיש כאן סוג של קליק".
חיפושי הדירה ארכו כמעט שנה, בשל הקשיים הניצבים בפני בעלי מוגבלויות. "צריך למצוא לא סתם דירה, אלא דירה נגישה שתהיה מותאמת לכסא גלגלים, וזה בעייתי. היתה דירה אחת שבאנו לראות ולא הצלחנו להכניס אפילו את כסא הגלגלים למעלית", אומר נימרוד. "היינו צריכים שהדירה גם תהיה מרוהטת לחלוטין כי לא היה לנו כסף", מוסיפה אהובה אילוץ נוסף.
איך הפכתם משותפים לדירה לבני זוג?
"כבר במעבר הדירה המשפחה שלי פגשה את אהובה ומאד נדלקה עליה, ובמובן מסוים אפשר לומר שאפילו אימצה אותה. הזמינו אותה לאירועים משפחתיים וכל הזמן שאלו עליה", מספר נימרוד. "הם ידעו לפני שנינו", משתפת אהובה בחיוך. "וחצי שנה אחרי שעברנו גם אנחנו הבנו שזה 'זה'. הבנו ששנינו אוהבים מאד אחד את השני, ופחות או יותר את אותם הדברים. הבנו שאנחנו זורמים עם השיגעונות אחד של השני, ויש לנו אינספור שיגעונות כאלה".
"כמובן שבהתחלה הסתרנו את זה בעבודה, למרות שהרבה ניחשו. אנשים כל הזמן אמרו לנו שאנחנו צריכים להיות ביחד. היתה אחת שאמרה לי 'אבל אתם כבר שותפים ואת כבר מכירה את המשפחה שלו. תסתכלי עליו איזה בחור טוב. הוא רווק ואת רווקה, את לא רוצה לצאת איתו?'. כשהיא גילתה שבכל התקופה שהיא ניסתה לשדך בינינו היינו ביחד, היא שאלה 'איך עשיתם לי את זה?' וצעקה לכולם בהתרגשות שאנחנו זוג".
"כשסיפרנו בעבודה שאנחנו זוג זה היה מחוסר ברירה", אומר נימרוד. "אהובה חטפה התקף אסטמה קשה בעבודה והגיע אמבולנס לקחת אותה. רציתי להצטרף אבל אנשים לא הבינו למה אני רוצה להצטרף ולכן לא נתנו לי להשתחרר מהעבודה. זה יצר מצב שלא יכולתי להסביר את עצמי, ובסופו של דבר החלטתי שעדיף שאנשים ידעו".
כיצד משפיעה המוגבלות על החיים המשותפים שלכם?
"יש דברים שאהובה לא יכולה לעשות כמו לנקות את הבית. בהתחלה היא היתה מבשלת ואז המצב הרפואי שלה הדרדר מבחינת היכולות שלה, אז אני עכשיו מבשל", אומר נימרוד. "אני עוזר לה במעברים מהספה לכסא גלגלים, וגם במקלחת - אם צריך להביא או להזיז דברים, או לראות שהיא עברה מהכסא להליכון ומההליכון לכסא מפלסטיק, ולראות שהיא לא נפלה והכל בסדר".
"גם כשאנחנו מתכננים דברים כמו יציאה, צריך לקחת בחשבון את המגבלה. לא כל האוטובוסים נגישים וזה דורש תכנון מוקדם ובדיקות. חברה של אהובה חגגה יום הולדת בשישי בערב, כשאין אוטובוסים, והדרך היחידה שלנו להגיע היתה לקחת מונית. אז במקום כסא הגלגלים הממונע לקחנו כסא רגיל שאפשר לקפל ולהכניס לתוך המונית".
היה מי שניסה להניא אותך מהקשר עם אהובה בגלל המוגבלות שלה?
"יש לי חבר, עכשיו אני פחות בקשר איתו, שאומר לי כל הזמן לוותר ולא להכניס ראש בריא למיטה חולה. אבל אני מאד אוהב לעזור לאהובה והמגבלה שלה לא מפריעה לי. זה חלק ממנה. אני מקבל את המגבלה ואת העובדה שהיא צריכה עזרה. אני מקבל שלכל אחד יש את הצרכים שלו, וצריך לדעת לעזור ולסייע. לא לפסול אדם במומו. אם היא לא היתה בכסא גלגלים בכלל לא היינו נפגשים, והחיים היו לוקחים אותנו לכיוונים אחרים. ואם היא לא היתה בכסא גלגלים, אולי היא לא היתה מסתכלת עלי בכלל".
"נימרוד בעיקר שם דגש על כמה שאני חזקה למרות הכל", אומרת אהובה. "אפשר לקחת אותי להישרדות ולתת לי את המיליון בלי שאהיה על האי. ההתמודדות עם ההפיכה לנכה הוכיחה לי ולכולם כמה אני בן אדם חזק. אני בכסא גלגלים עכשיו ומוגבלת מבחינת תנועה, אבל אף פעם לא נתתי לעצמי ליפול למחשבות שליליות ולא טובות על החיים בצל כסא הגלגלים. הכסא הוא אמצעי התניידות ולא מעבר".
ספרו על הרגע שבו החלטתם להתחתן.
"זה התחיל משיחה בארוחת צהרים, שבה החלטנו ש'זה זה' והולכים לחתונה", מספר נימרוד. "קנינו את הטבעת ביחד ואחרי זה אמרתי 'טוב, עכשיו תשאירי לי את הכל' ולא סיפרתי לה מה אני עומד לעשות. ביום ההולדת שלה, במרץ האחרון, חגגנו עם חברים. הכנתי משהו בסגנון של חבילה הגיעה, כשבכל דף יש קומיקס שציירתי, ובדף האחרון הופיע ברווז שאומר 'מאמי, יש לי משהו לשאול אותך', ואז אמרתי את זה בקול רם מול כולם".
האם תכננתם להמתין שנה עד לחתונה, או שנתקלתם בבעיות של נגישות שהקשו על תכנונה?
"למי יש כסף לעשות חתונת קיץ או סתיו? פברואר זה זול בהפרש של עשרים אלף שקל", אומרת אהובה, ונימרוד שופך אור על הקשיים העומדים בפני בעלי מוגבלויות בדרכם לחתונה: "הבעיה היא שרוב המקומות וגם האולמות, לא נגישים או לא נגישים מספיק. זה לא רק אהובה על כסא גלגלים, כי אנחנו מתכננים להזמין הרבה אנשים מ'כל יכול', ויהיו שם הרבה אנשים עם מוגבלויות מכל מיני סוגים. אנשים שלא הולכים אבל בלי כסא גלגלים, אנשים עם הליכונים, קביים, ליקויי ראיה ועוד. מזל שמצאנו את Easywed, חברה לארגון חתונות, שעשו בשבילנו את כל העבודה ועזרו לנו להפיק את החתונה".
"יש לנו בעיה גם עם הרבנות", אומרת אהובה. "לפי הבדיקה שלי יש רק שני מקומות בארץ – בנתיבות ובצפון – שיש בהם מקווה נגיש. לנסוע רחוק מדי כדי להיטבל במקווה? לא תודה. אם אתם לא מוכנים לעשות מקווה נגיש במרכז, אני לא מוכנה להתחתן ברבנות. כל העניין של הנגישות והציבור הדתי סותר אחד את השני לצערי. יש הרבה בתי כנסת ומקומות קשורים לדת, כמו הרבנות בעצמה, שאת לא יכולה אפילו להיכנס לשם עם כסא גלגלים כי אין רמפה אלא רק מדרגות".
"למרות שהחתונה לא דתית, היא יהודית לכל דבר. יש לנו רב שמחתן חתונות חילוניות וגם דתיות", מוסיף נמרוד, "ובמרץ אנחנו נוסעים לפראג לנישואין אזרחיים, כי יש הרבה הטבות לזוגות נשואים שלא מקבלים בתור זוג. למשל, בתור נשואים קל יותר לקבל סיוע מהמדינה ברכישת דירה עבור אדם בכסא גלגלים".
מה סוד הזוגיות שלכם? איך גורמים לזוגיות בצל המוגבלות להצליח?
"אני רואה בזוגיות שלנו הרבה נתינה וסובלנות אחד של השני, וגם קבלה – כל אחד מאיתנו מקבל את השני כמו שאנחנו. אני מקבל את אהובה עם המוגבלות שלה, והיא אותי עם האינפנטיליות שלי. זה מה שעושה אותנו, ואני מאמין שנהיה ביחד עוד הרבה שנים".
לפנייה לכתב/ת 
