לחזור לדמוקרטיה מתגוננת
בל"ד היא דוגמה לתקלה במערכת הדמוקרטית שלנו. אם לא נחזור לתפיסה של דמוקרטיה מתגוננת - יאבד אמון הציבור במשטר הדמוקרטי עצמו. הסכנה הזאת כבר כאן
הפרשה החדשה שנקשרה בשמו של ח״כ באסל גטאס (בל"ד) - הברחת טלפונים סלולריים למחבלים בכלא - כבר לא הפתיעה איש.
חברי הכנסת של בל"ד אימצו איסטרטגיה פוליטית שמבוססת על פרובוקציות מתריסות (ע״ע משטים) ועבירות על החוק במפגיע. ראש וראשון היה ה"מנהיג"-המייסד, העבריין הנמלט עזמי בשארה (לא בדיוק איש "הצומוד" הפלסטיני, כמסתבר).
עוד דעות ב-ynet:
תרופות כוזבות לכאבי אמת
גולדה הייתה מתביישת ב"קוד הלבוש" החדש ההרגל ועונשו
חנין זועבי ובסאל גטאס הם תלמידיו המובהקים. כשהתמודדה זועבי, לפני שנים ספורות, על ראשות העיר נצרת היא זכתה לשיעורי תמיכה עלובים. ללא קיצוניות - אין לה קיום.
בל"ד היא דוגמה לתקלה במערכת הדמוקרטית שלנו. במקרה זה האחראי לתקלה הוא בית-המשפט העליון. ערב הבחירות לכנסת ה-16 ביקש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין (היום המשנה לנשיאת בית-המשפט העליון) לפסול את הרשימה מהשתתפות בהן. חוות הדעת שהוכנה במשרד המשפטים לא נשענה על מוטיבציה פוליטית, אלא על תשתית עובדתית-ראייתית ברורה. זו כללה את ההסתה והתמיכה בטרור בקייטנות-הנוער(!) של המפלגה. ועדת הבחירות המרכזית קיבלה את עמדתו ופסלה את הרשימה. בית-המשפט העליון, בפסק-דין אומלל, ברוב של 7 נגד 4, הפך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית והותיר את שערי בית-המחוקקים הישראלי פרוצים בפני החבורה המופקרת הזאת.
בעבר איפיינה את בית-המשפט העליון תפיסת "הדמוקרטיה המתגוננת" . "זכויות אדם אינן מתכון לכליון לאומי", קבעו שופטיו כאשר רשימה ערבית לאומנית ואנטי-ישראלית ניסתה להשתמש בדמוקרטיה הישראלית. ברבות השנים עבר בית-המשפט לגישה שגויה המבוססת על "שיח זכויות" רדיקלי ותלוש (בדומה לפסקי-הדין שבהם פסל בג״ץ, בזה אחר זה, שלושה חוקי הגנה שחוקקה הכנסת נגד המסתננים).
להחלטה זאת היו השלכות קשות על התחרות בקיצוניות ובבדלנות בין הסיעות הערביות והח"כים המכהנים בהן.
לדמוקרטיה הישראלית יש אינטרס מובהק בייצוג המיעוט הערבי בפרלמנט שלנו. היא חייבת להיות סובלנית ולהגן על חופש הביטוי, כמו גם על זכותם של אזרחי ישראל הערבים לייצוג. אבל חייבים להיות לה גם גבולות. היעדר גבולות משפיע לרעה על כל מי שנמצא בזירה הפוליטית הלגיטימית, לא רק על מי שנמצא בה בטעות.
המערכת הפוליטית לא ידעה להתמודד עם השגיאה שיצאה תחת ידו של בית-המשפט העליון.
הנה הצעה לפתרון: שינוי החוק לגבי פסילת מועמדים ורשימות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית, שהיא פורום פוליטי, תוכל לקבל החלטות רק ברוב מיוחס. זאת - כדי להימנע מפסילות סיטונאיות שנובעות ממניעים פוליטיים. אבל גם הרוב שיידרש בבית-המשפט העליון לפסול החלטות הוועדה ולשנותן - יהיה רוב מיוחס, ולא רוב רגיל.
אם לא נחזור לתפיסה של דמוקרטיה מתגוננת - יאבד אמון הציבור במשטר הדמוקרטי עצמו. הסכנה הזאת כבר כאן.
הכותב כיהן כשר הפנים וכשר החינוך