שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תרופות כוזבות לכאבי אמת
    בעקבות רעיון התעתועים של מס הדירה השלישית, שאושר בוועדת הכספים בתוספת תיקונות כה מגוחכים שפשוט בא לבכות, על הממשלה לעזוב את משחקי הביקוש ולהתמקד בהגדלה מאסיבית של היצע הדירות

    הישג גדול לממשלת ישראל: בחודש האחרון שעליו מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלו מחירי הדירות בישראל בעוד 0.9%. מסוף 2015 ועד סוף ספטמבר 2016 - שלושת רבעי שנה - התייקרו הדירות בכ-6%. במהלך תריסר החודשים שחלפו התייקרו הדירות בקרוב ל-9%.

     

    הבה נראה מה קרה למחירי הדירות בשלושת הרבעים הראשונים של שנים קודמות: ב-2015 התייקרו הדירות באותו פרק זמן ב-5.3%, ב-2014 התייקרו ב-3.0%, ב-2013 התייקרו ב־4.3%, ב-2012 התייקרו ב־4.4%, וב-2011 התייקרו הדירות באותו פרק זמן ב־4.3%.

     

    הנתונים הללו מלמדים כי הדירות מתייקרות בקצב מוגבר מאז השבעתה של הממשלה הנוכחית וכי גם במהלך 2016 הואצה - ולא הואטה - עליית מחיריהן, שהיא הכי מהירה מזה שש שנים. כן, כן: התייקרות הדירות השנה היא המואצת ביותר בהשוואה להתייקרות דירות בכל אחת מהשנים 2011 עד 2016 .

     

    הנתונים הללו לא רק לא נוחים לממשלה: הם מחייבים בחינה מחדש של הנחות המשמשות את מדיניותה בענף הדיור מזה שנים. הנחה ראשונה: כדי לעצור את התייקרות הדירות צריך לדכא את הביקוש לרכישת דירות. הנחה שנייה: כדי לדכא את הביקוש לדירות צריך לגרש מהשוק אנשים הקונים דירות עבור ילדיהם, נכדיהם או כהשקעה במטרה להשכיר אותן. הנחה שלישית: כדי לגרש את המשקיעים צריך להכביד עליהם את נטל המיסים, ישירות ובעקיפין.

     

    רק מה? המרדף בן שבע שנים לפחות אחר "המשקיעים" שגרם לנטישתם את שוק הדיור איכשהו לא הצליח לעצור את האינפלציה השועטת במחירי הדירות. ממש לא.

     

    מכאן ניתן היה להסיק שתי מסקנות. האחת, פשוטה: שהשיטה לא עובדת ולכן על הממשלה לעזוב את משחקי הביקוש ולהתמקד בהגדלה מאסיבית של היצע הדירות החדשות. המסקנה האחרת, המתוחכמת-כביכול, היא שאם התרופה לדיכוי הביקוש לא הצליחה עד כה להוריד את החום הגבוה בשוק הדיור, חובה להגדיל את המינון שלה. להחמיר את רדיפת המשקיעים בדירות ולהפכה למסע צלב נגד כל מי שהעז גם בעבר הרחוק לקנות יותר מדירה נוספת אחת, ולהענישו רטרואקטיבית על מעשה אנטי־פטריוטי זה. כך נולד רעיון התעתועים של מס הדירה השלישית ומעלה שאושר בשבוע שעבר בוועדת הכספים של הכנסת בתוספת תיקונים כה מגוחכים שפשוט בא לבכות. איני מבין, בחן צדק, כיצד כלכלנים רציניים באוצר יכלו לתת יד ליצור כלאיים כלכלי כזה בלי להשתיק את מצפונם המקצועי.

     

    ביום שבו פירסמה הלשכה לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן ואת מדד מחירי הדיור, היא פירסמה בבוקר מדד אחר: מספר הדירות שהוחל בבנייתן. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 נרשמה ירידה משמעותית של 4% בהתחלות בנייה. משום שביישובים היהודים ביהודה ושומרון, הכלולים בחישוב, התחלות הבנייה דווקא גדלו ב-25%, בתוך גבולות ישראל ירדו התחלות הבנייה ב-5%. עד סוף ספטמבר 2015 הוחל בבניית כ־37 אלף דירות, עד סוף ספטמבר 2016 הוחל בבניית 35 אלף דירות.

     

    כדי לבלום את ההתייקרויות, צריך היה להתחיל אשתקד והשנה בבניית 60 אלף דירות (כולל בשטחים). בשנה שעברה הוחל בבניית 52.5 אלף דירות והשנה בכ-50 עד 51 אלף. וכשבונים פחות, המחירים עולים. זה כל סודה של תורת המחירים. לכן גם אם המחזור האינפלציוני בדיור ימצה את עצמו בתום עשור של עליות, והמחירים יתחילו לרדת בהדרגה, נאמר ב-5%, הדירה הממוצעת בישראל תהיה עדיין יקרה ממה שהייתה בתחילת הכהונה של הממשלה הנוכחית - ויקרה בעשרות אחוזים בהשוואה ל־2009.

     

    כלכלנים באוצר מודעים היטב לעובדות אלו. כמה חבל שהם מתכופפים ומשלימים עם הגרלת סובסידיות לדיור מצד אחד ועם מיסוי מעוות, לא צודק ועכשיו גם מגוחך מצד שני. תרופות כזב לכאבי אמת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורי דווידוביץ', ניצן דרור
    סבר פלוצקר
    צילום: אורי דווידוביץ', ניצן דרור
    מומלצים