שתף קטע נבחר
 

4 ספורטאים מקצועיים: רגעי הנסים שקרו לנו בחיים

אם יש תקופה לחגוג את כוחם של נסים, אין מתאימה יותר מתקופת חג החנוכה. אז לרגל חג האור, הנסים והנפלאות, יצא ערוץ הכושר לבדוק בקרב ספורטאים מהם הנסים האישיים שלהם. מהמתנה המושלמת ליומולדת שהביאה איתה קריירה שלמה ועד התאוששות גדולה מפציעה - אלה הם הרגעים שהאירו להם את הקריירה

לטפח קריירה של ספורטאי זה אינו דבר קל. לא פעם נדרשים הספורטאים לעמוד במצבם לא פשוטים - בין אם בתחרות, בנקודות שונות בקריירה, או בשגרת האימונים. מצבים אלה הם נקודות מבחן הבוחנות את כישוריו של הספורטאי ומעמידות אותו בקונפליקטים רבים. האם יצליח להתגבר על הקשיים?

 

עוד כתבות:

מדים כפולים: ספורטאים שהתגייסו לצה"ל בפרויקט צילום מיוחד

כושר ב-300 קמ"ש: איך מתאמן נהג המירוצים הישראלי בר ברוך

מתאמנים בחוץ כשקר: 4 תרגילי חימום חובה נגד פציעות

 

לכבוד חג החנוכה, ארבעה אלופים שעמדו לא פעם על הפודיום ומתפעלים קריירת ספורט אינטנסיבית מספרים על רגעי הנסים האישיים שלהם. אותם רגעים בהם המשיכו כנגד כל הסיכויים ובעזרת הכח שבפנים גברו על כל המכשולים.

 

רון כהן, סגן אלוף העולם ואלוף אירופה, ג'יוג'יטסו

רון התחיל להתאמן בגיל 4 באמנויות לחימה אך הג'יוג'יטסו תפס אותו רק כשהיה בן 16, כשהתחיל להתאמן עם אחיו באומנות שהביא מיפן. לפני שנתיים וחצי, נפטרה אמם לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

 

"אמא הייתה חולה במשך שבע שנים ובשנה האחרונה מצבה הורע", מספר רון. "היינו איתה במשמרות כך שהיה קשה להתאמן: לא רק בגלל המחסור בזמן אלא בגלל שהראש לא היה פנוי. אמנות לחימה זה עניין מנטלי, צריך להיות חזק בראש כדי לנצח. באותה תקופה לא הצלחתי להתרכז באימונים. הפסדתי בקרבות ונפצעתי הרבה, מה שלא קרה לפני. בשנייה שהלכה לעולמה משהו השתחרר. דווקא היא שהתחילה ועודדה אותי במסע הזה לא רואה אותי עולה על דרך המלך."

 

מספר חודשים לאחר שאימו נפטרה זכה רון במקום השני בגביע אירופה. "בסוף 2014 זכיתי באליפות העולם והיו דיבורים על זה שלא אצליח לשמר את ההישג", הוא מספר, "אבל אז זכיתי ביוני 2015 באליפות אירופה ובמדליית ארד באליפות העולם".

 

רון כהן על הפודיום  צילום: התאחדות אילת לענפי ספורט לא אולימפיים (התאחדות אילת) (התאחדות אילת)
רון כהן על הפודיום צילום: התאחדות אילת לענפי ספורט לא אולימפיים

 

לפני כחודש באליפות העולם בג'יוג'יטסו 2016 שנערכה בפולין, הביס רון בדרכו לגמר יריבים מגרמניה, צרפת ורומניה, אך נפצע בקרב חצי הגמר. בהוראת אנשי מקצוע לא עלה לקרב הגמר וסיים את התחרות במקום השני עם מדליית כסף.

 

"עצם ההשתתפות באליפות העולם גם היה בשבילי סוג של נס. פציעות זה משהו שקורה בענף וזה משהו שאנחנו לוקחים אותו בחשבון. אני מתרגש לייצג את ישראל כל פעם מחדש שאני עולה על הפודיום וגם במשחקי העולם בפולין שייערכו ב2017".

 

לאחר שזכו שנה שעברה בתואר ספורטאי ומאמן השנה, מתמודדים רון ואחיו המאמן אלון גם השנה לתואר ספורטאי ומאמן השנה של התאחדות "אילת" לענפי ספורט תחרותיים לא אולימפיים, .

 

צפו ברון קוטף את המקום הראשון באליפות גרמניה הפתוחה:

 

  

נילי בלאק, אלופת עולם, קיקבוקס ואגרוף תאילנדי

נילי בלאק רגילה להילחם ולא רק בזירה. הספורטאית הדתייה מבית שמש אמנם שברה בדרך כמה תקרות זכוכית ואף זכתה באליפויות ותארים, אבל שום דבר מזה לא בא לה בקלות.

 

בלאק, שנולדה בבולטימור, ארצות הברית, היא שלישית מבין שישה אחים. כשהייתה בת שנתיים עלתה עם משפחתה לישראל והם השתקעו בבית שמש. בלאק מעידה על עצמה שהייתה "ילדת טומבוי ומאוד בעניין של ספורט". היא התאמנה בליגות מקומיות של כדורסל, בייסבול, אך מכל אלה אהבתה העיקרית הייתה פוטבול.

 

"ראיתי את העתיד שלי בפוטבול", מספרת נילי. "התאמנתי ליד גן סאקר בירושלים וזה היה העיסוק העיקרי שלי". בגיל 10 לקחה אותה אימה לראשונה לאימון אגרוף תאילנדי, שם פגשה את מי שהפך למאמנה עד היום, בני קוגן.

 

בגיל 11 התגרשו הוריה. האימונים האינטנסיביים עזרו בהתמודדות עם המצב החדש ואף שימשו כמפלט מהבית. "זה היה עולם לברוח אליו מהגירושים. למדתי מהם מה זו בגרות וזה הפך אותי למי שאני. המתאמנות בקבוצת הפוטבול שלי הן חלק גדול מהחיים שלי וחברות עד היום".

 

נילי בלאק מניפה את הגביע.  צילום באדיבות איגוד האיגרוף התאילנדי (איגוד האיגרוף התאילנדי) (איגוד האיגרוף התאילנדי)
נילי בלאק מניפה את הגביע. צילום באדיבות איגוד האיגרוף התאילנדי

 

המשפחה והמורים אמנם פרגנו לנילי על העיסוק בספורט אבל בתחום הלימודי נתקלה בתחילה בלא מעט קשיים. "בכיתה ז' התקבלתי לבית הספר על תנאי. אמרו לי שרק אם אשפר את הציונים ישאירו אותי", היא מספרת.

 

"כשהתחלתי להשקיע בתחום של הספורט למדתי איך להצליח ולהשקיע והציונים שלי התחילו לעלות. כשאתה מתעסק בספורט המנטליות שלך משתנה ואתה חייב להצליח בכל דבר ובכל תחום. משם המשכתי לאולפנה וגם שם מאוד פרגנו", מספרת בלאק. באולפנה לא הייתה מגמת ספורט. מנהלת המקום הסכימה לשלוח אותה לתיכון אחר בבית שמש על מנת שתלמד שם במגמת הספורט. זה היה תיכון חילוני.

 

"זה היה צעד מאוד אמיץ מבחינתה לשלוח אותי לשם ועבורי זה באמת סוג של נס שאפשר את הספתח לקריירה", מספרת נילי. "כשהייתי חיילת היו מי שזלזלו בהקלות שניתנו לי כספורטאית מצטיינת, ואני זוכרת שאמרתי לעצמי שיום אחד הם ישמעו ממני. אז הנה, הם שומעים".

 

את קרב הסיום באליפות העולם בקיקבוקס בו ניצחה מגדירה נילי כקרב הקשה בחייה. "זה היה הקרב הכי קשה שלי. עליתי בפעם הרביעית בחיי מול הלנה מורטובה מבלארוס שזכתה שש פעמים באליפות העולם. עצם ההגעה לשלב חצי הגמר הייתה הישג עבורי", היא מספרת.

 

"לשבור את הרצף של הלנה ולקחת את האליפות היה אחד מהרגעים הגדולים שחוויתי. אני גאה להיות מועמדת לפרס ספורטאית השנה שייערך בתחילת ינואר. גם בני קוגן שמלווה אותי כבר מעל לעשור מועמד. הליווי שלו בכל תחרות, אימון ואליפות הם הנס שלי. כל גביע הוא גם הגביע שלו".

 

צפו בנילי מכניעה את יריבתה וזוכה באליפות העולם בקיקבוקס:

 

 

(צילום: בני קוגן)

 

ליאור סופר, אלוף עולם, סקי מים  

באליפות העולם בסקי מים 2016 שנערכה במקסיקו הוכתר ליאור סופר כגולש הטוב בעולם. זו הפעם השניה בה זכה בתואר הנכסף לאחר זכייתו הקודמת ב-2014, אך לא תמיד הקריירה שלו שטה על מי מנוחות.

 

באליפות העולם בסקי מים 2013 שהתקיימה בקולומביה חווה ליאור אכזבה לא פשוטה. לאחר שהתכונן לתחרות במשך ארבע שנים הוא נקע את הקרסול יומיים לפני היום הגדול, פציעה שהשפיעה בסופו של דבר על הביצועים שלו.

 

"כמו תמיד המטרה היא להצליח ולהביא כמה שיותר כבוד למדינה, אבל פציעה ישנה חזרה: נקעתי את הקרסול - דבר שמאוד השפיע על הביצועים שלי בתחרות. אין מה לעשות, לפעמים לא הולך, אבל ידעתי שבתחרות הבאה אתן את המקסימום".

 

ליאור סופר בפעולה.  צילום: התאחדות אילת לענפי ספורט לא אולימפיים (התאחדות "אילת" לענפי הספורט התחרותיים הלא אולימיפיים ) (התאחדות
ליאור סופר בפעולה. צילום: התאחדות אילת לענפי ספורט לא אולימפיים

 

וכאמור, באליפות העולם 2014 שהתקיימה מיד לאחר משחקי העולם, קטף סופר את המקום הראשון. גם ההתחלה לא הייתה קלה: "כשהתחלתי להתאמן בגיל 13, במשך שלוש שנים הגעתי רק פעם בשבוע לאימון והייתי ברמה של מתחיל. התחלתי ללכת לתחרויות ונכשלתי", מספר ליאור. אך ההתמדה עשתה את שלה.

 

"לקראת גיל 16-17 התחלתי להגיע לאימונים באופן קבוע. אחרי שהשתפרתי וזכיתי בתחרויות צירפו אותי לנבחרת ישראל. היום אני חלק מנבחרת שזוכה במאות מדליות ונחשבת למובילה בעולם בתחום. אפשר לקרוא לכל ניצחון נס, אבל אני לא מאמין בנסים אלא בעבודה קשה, באהבה גדולה למקצוע ובתחושת השליחות שממלאת אותי כל פעם מחדש כשאני עולה על הפודיום ומתנגנת התקווה", מספר ליאור.

 

"אנחנו חיים בעולם מהיר, עוברים מדבר לדבר, מעבודה לעבודה, ממקצוע למקצוע ואפילו מתחביב לתחביב. היכולת שלנו להתעקש ולהישאר בעיקר כשמתחיל להיות קשה - זה מה שהופך אותנו מחובבנים למקצוענים. נכון שעברתי דרך לא קלה - אבל היכולת להיות טוב במשהו טמונה בדיוק ביכולתו של אדם להתגבר על קשיים, וזה נכון לא רק לספורט אלא ככלל לחיים".

 

צפו בליאור לוקח את הניצחון באליפות העולם בסקי מים במקסיקו 2016:

 

 

(צילום: אתר אליפות העולם בסקי המים)

 

דפני מורלי, בין עשרת הצנחנים הטובים בעולם

רוב האלופים התחילו את הקריירה כשהיו ילדים. לעומתם, הדרך בה הגיעה למקצוע דפני מורלי, המדורגת בין עשרת הצנחנים הטובים בעולם - היא לא פחות מנס. "הכל התחיל מזה שעל הדלת שלי תמיד הייתה רשימת משאלות שעליי להגשים יום אחד. אחת מהן הייתה לעשות צניחה חופשית", מספרת דפני.

 

"יום אחד, ליום הולדתי ה-29, החליטו התלמידות שלי בקרקס בו לימדתי אקרובטיקה להפתיע אותי ולקנות לי צניחה חופשית במתנה. בנובמבר 2011 צנחתי פעם ראשונה. כשישבתי על סף דלתו של המטוס קרה לי דבר שמעולם לא קרה עד אותו רגע - פשוט הרגשתי שזה מה שאני צריכה לעשות. מיד כשירדתי מהצניחה החופשית הראשונה שלי, נרשמתי לקורס צניחה בלי לחשוב פעמיים".

 

בקורס הצניחה התוודתה דפני לענף הפריסטייל המשלב תרגילי אקרובטיקה באוויר. "אחרי שצפיתי בכמה סרטונים ביוטיוב הצבתי לעצמי יעד: זכייה באליפות העולם. כרגע אני מדורגת שישית בעולם אבל מאמינה שאגיע למקום הראשון", היא מספרת.

 

דפני מורלי כובשת את השמיים  צילום: יבגני ירמיקוב (יבגני ירמיקוב) (יבגני ירמיקוב)
דפני מורלי כובשת את השמיים צילום: יבגני ירמיקוב

 

כבר בתחרות הראשונה בה השתתפה, זכתה דפני במקום שביעי בגביע העולם. "כשעושים משהו שאוהבים ומציבים מטרה - משיגים אותה. נכון שיש לי חסרונות בצניחה שנובעים מחוסר ניסיון: בתחרות הראשונה למשל הייתי הצנחנית עם הכי פחות רקורד של צניחות והאמת שציפינו לסיים במקום האחרון, אבל ברגע שעקפנו קבוצה, היצר התחרותי שלי החל לפעול ועקפנו עוד ועוד.

 

יש שיגידו שההישגים אליהם הגיעה דפני תוך שנתיים בלבד עם רקורד צניחה מועט הם נס, אך עבורה הנס הוא דבר אחר לגמרי. "תמיד עבדתי עם הגוף, מגיל 4 אני מתעמלת וכבר אחרי צבא הצטרפתי לקבוצת קרקס ולקחתי חלק בטקסי הפתיחה והסיום של המכביה, הפסטיגל ועוד", היא מספרת.

 

"הנס זה לא הניצחון אלא עצם העובדה שהגעתי לענף לגמרי במקרה והתאהבתי בו - עם כמה שזה נשמע קלישאתי - במבט ראשון. לא הייתי מחליפה את התחושה הזאת של לעוף באוויר בשום דבר אחר. אני לא בן אדם רוחני אבל מאז אני בהחלט מאמינה בנסים ובעיקר ביכולות שלי ומאוד גאה לייצג את ישראל בתחרויות ברחבי העולם כל פעם מחדש. נכון שכרגע אלופי העולם הם בעיקר גברים אך אני מאמינה שהמצב ישתנה. בסופו של דבר אין גבול ליכולת שלנו לנפץ עוד ועוד תקרות זכוכית."

 

צפו בדפני מורלי באליפות העולם בצניחה 2016:

 

 

(צילום: גל פלד)

 

 

ענפי הספורט בכתבה משתייכים להתאחדות "אילת" לענפי הספורט התחרותיים הלא אולימפיים


פורסם לראשונה 26/12/2016 07:43

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
התאחדות "אילת" לענפי הספורט התחרותיים הלא אולימיפיים
התאושש מהפציעה ולקח את אליפות העולם. הנס של ליאור סופר
התאחדות "אילת" לענפי הספורט התחרותיים הלא אולימיפיים
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים