שתף קטע נבחר

"נשארת עם שם משפחתך הישן? את מרדנית"

בן זוגה של גלית חשש שמשפחתו תראה אותה כמרדנית, את עדי הושיבו בנפרד מבני משפחתה במטוס רק בגלל שנרשמה עם שם משפחה שונה, ואת אנה שפטו בחומרה אחרי שנולד בנה, ולסביבה לא היה ברור איזה שם משפחה הוא ייקח. נועה בנוש עם המחיר שנשים משלמות על רצונן לשמור על שם משפחתן הישן

הגענו ל-2017 אך המהפכה עוד רחוקה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
הגענו ל-2017 אך המהפכה עוד רחוקה(צילום: Shutterstock)

עד שנות השלושים לחיי ניהלתי יחסים מורכבים עם שם המשפחה שלי. מה זה בכלל השם המטופש הזה "בנוש"? נראה שאיש אינו מסוגל לכתוב את שמי מבלי לעוות אותו לבניש, בייניש או בן-אוש, או להגות אותו כמו שאמורים: עם סגול ב-ב' וחולם מלא ב-ו'. בצעירותי הייתי מפנטזת איך ביום מן הימים אלך למשרד הפנים ואשנה אותו לשם פשוט יותר, כמו עוז או לב. נועה לב מתגלגל יפה על הלשון.

 

עם השנים התחלתי לאהוב את השם כי בנוש הוא אולי שם מוזר, אבל הוא השם המוזר שלי, הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלי ועושה אותי למי שאני. אבל רק אחרי שהתחתנתי התחלתי ממש להתגאות בו. אם עד אז הוא סתם היה שם שבמקרה נולדתי אליו, מתוקף העובדה שכך קוראים לאבי, ומרגע שהתחתנתי הוא הפך לשם שבחרתי לעצמי באופן אקטיבי. מאחר שמצופה מהאישה לשנות את שם משפחתה לשם הגבר אליו נישאה, ההחלטה שעשיתי שלא לוותר על נדבך מהותי מהזהות שלי, אלא להישאר עם "בנוש" ואיתו בלבד, הפכה אותו לשלי יותר מתמיד. צחוק הגורל, בסופו של דבר, יצא שנישאתי ל"לב". ואמנם נועה לב מתגלגל יפה על הלשון, אבל אני נועה בנוש.

 

סימני שאלה רבים עולים בשנים האחרונות לגבי ההיררכיה האוטומטית של שם אחד ששווה יותר מהשני, בתוך קשר זוגי שאמור להיות הדדי. כתוצאה, יש נראות הולכת וגוברת של אפשרויות בחירה שעומדות בפני זוגות, בנוסף לאימוץ שם המשפחה של הגבר. עם זאת, מרבית הזוגות עדיין בוחרים בברירת המחדל של שינוי שם המשפחה של האישה לשמו של בן זוגה.

 

 (צילום: Shutterstock)

ד"ר מיכל רום מהתכנית ללימודי מגדר והמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, חוקרת את הבחירה של נשים בשם המשפחה לאחר הנישואין. בהסתמך על נתונים שהתקבלו ממשרד הפנים, היא מעריכה כי 83% מהנשים היהודיות הנשואות בישראל אימצו את שם בן זוגן לאחר הנישואין. בספרד, לשם ההשוואה, מדובר על ארבעה אחוזים בלבד. מתוך 17% הנשים הנותרות, 16% צירפו את שמו של בן הזוג לשמן, ורק אחוז אחד מהנשים לא שינו את שמן בכלל. מכך היא מסיקה כי "למרות כל ההישגים של התנועה הפמיניסטית, ולמרות שהחל מ-1996 החוק כבר אינו מחייב נשים לקחת את שם בן הזוג, נותר המנהג לעשות זאת. זו פרקטיקה שהכוח שלה הוא אדיר, והיא לא מתפרקת למרות הכל".

תחתמי כאן, כאן וכאן את שמך החדש (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
תחתמי כאן, כאן וכאן את שמך החדש(צילום: Shutterstock)
 

כוחה של הפרקטיקה, ובעיקר של האידיאולוגיה שמזינה אותה, הומחשה לי באמצעות שיחות שערכתי עם נשים. הן לימדו אותי כי למרות שעל פניו בחירתן של נשים להישאר עם שם משפחתן נראית כלגיטימית, הן עדיין נתקלות בציפייה - לעיתים אף בדרישה של ממש, להחליף את שמן. במקרה של עדי פ', למשל, הדבר נעשה בניגוד לרצונה ע"י הרשויות: "לפני החתונה החתימו אותי על טפסים ברבנות, ומילאתי רובריקה שאומרת שאני לא משנה את השם. למרבה הצער, הרבנות לא התייחסה לרצון שלי ונאלצתי לנסוע למשרד הפנים כדי לשנות בחזרה את השם שהוחלף לי ללא רצוני". 

 (צילום: Shutterstock)

נשים אחרות נתקלות בהתנגדותו של בן זוגן לכך שלא יאמצו את שם משפחתו. נעמה היא נשואה טרייה שמתלבטת אם לשנות את שמה. "הוא הביע את דעתו שחשוב לו שאשנה", אמרה לי בשיחה שקיימנו. "אפילו ההתלבטות שלי מוזרה בעיניו", סיכמה. גליה חוותה הרמת גבה דומה לזה של נעמה, אך החליטה שלמרות הכל היא שומרת על שם משפחתה, גורני. "היה לי חשוב להישאר עם השם שלי כי הרגשתי שהוא חלק מהזהות שלי, ולא התחברתי לשם המשפחה של בעלי. הרגשתי שאם אני אשנה זה בעצם לוותר על חלק ממני. לבעלי היה חשוב שאני כן אשנה כי זה עניין של בעלות לדעתי, נורמה חברתית, אולי הוא פחד שישאלו אותו למה אני לא משנה ומה יגיד, ואיזו מין אישה אצטייר בעיני המשפחה שלו, אולי כמרדנית".

תתחדשי על היהלום. עכשיו תשני את השם (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
תתחדשי על היהלום. עכשיו תשני את השם(צילום: Shutterstock)
 

משפחת בן הזוג משמשת כאמצעי לחץ נוסף. כך מספרת מרי על בן זוגה: "הוא אמר שמפריע לו שלא לקחתי או לפחות הוספתי, את שם המשפחה שלו לתעודת זהות, ושגם ההורים שלו תוהים מה עם זה". ואילו אולה נזכרת בנישואיה הקודמים: "חמי שאל 'איך זה מרגיש להיות עם שם המשפחה החדש? מעטים זוכים לשאת את שם המשפחה שלנו', אז עניתי לו שבעצם השארתי את שלי ואין לי מושג איך זה. זה היה מענג במיוחד כי הוא היה שוביניסט גדול. אני זוכרת שהוא לא ענה כלום, רק עשה פרצוף כאילו אכל משהו מקולקל". גם כשבן הזוג ומשפחתו לא מביעים את מורת רוחם אפשר לסמוך על אנשים בסביבתך שיוכיחו אותך בשמם. "הרגשתי שהיתה הרמת גבה בעיקר מהדור היותר מבוגר ושמרני. השאלות הן בעיקר סביב: הוא מסכים עם זה? לא אכפת לו?" משתפת טל. ואילו קרינה מספרת ש"מציקים לי: למה לא שינית? זה לא מכבד כלפיו". 

 (צילום: Shutterstock)

לסביבה קשה עדיין להבין שאישה יכולה לבחור להישאר בשמה, כך שאנשים רבים משנים את שמה של האישה על דעת עצמם: "בטיסה משפחתית לחו"ל, סוכנת הנסיעות שינתה על דעת עצמה, והכרטיס היה על שמי עם שם המשפחה של בן הזוג. גיליתי את זה רק בשדה התעופה והיה בלאגן גדול", משתפת אפרת. חנן מעיד כי "זוגתי לשעבר, גם אחרי שמונה שנות גירושים מבעלה הקודם, נהגה לקבל דואר עם שם משפחתו של בעלה, למרות שמעולם לא שינתה את שמה לשמו".

 

נוית בראל החליטה לחזור לשמה לאחר מספר שנות נישואין בהן נשאה שני שמות משפחה: "זה היה נורא, ארוך ומסורבל. אני אפילו לא יודעת למה עשיתי את זה. כנראה שרציתי שבני המשפחה של בעלי יחבבו אותי יותר. אחרי מספר שנים אמרה לי מישהי 'אני לא מבינה מה כל כך פמיניסטי בלשאת את שם המשפחה של אבא שלך וגם את שם המשפחה של בעלך'. המשפט שלה נדבק אליי, ולפתע קראתי לאחור את חיי כשגיאה מטופשת. סוכן ביטוח אחד עד היום מקפיד לשלוח לי מכתבים בשם נוית גרשי. אמרתי לו: 'אין נוית גרשי'. אז הוא אמר: 'אבל את אשתו של גרשי', ועד היום הוא מתעקש על זה". 

 (צילום: Shutterstock)

ההתעקשות של אותו סוכן ביטוח אינה מקרית. מחקר חדש מצא שנשים שלא שינו את שם משפחתן לאחר הנישואין נתפשות כמחויבות פחות לנישואין מנשים ששינו את שם משפחתן. בניסוי שנערך בקרב 1,201 סטודנטים אמריקאים, הם קיבלו שני תרחישים זהים שמתארים אישה שעומדת להתחתן. בתרחיש הראשון נאמר להם שהיא החליטה לשנות את שם משפחתה לשמו של בעלה לעתיד, ובתרחיש השני נאמר להם שהיא החליטה לשמור על שם משפחתה. כאשר הם התבקשו לדרג את מידת המחויבות שלה לנישואין, האישה ששמרה על שם נעוריה קיבלה דירוג נמוך יותר מן האישה שאימצה את שמו של בעלה.

"אנשים נצמדים לתפקידיהם המגדריים" (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
"אנשים נצמדים לתפקידיהם המגדריים"(צילום: Shutterstock)
 

לדברי רייצ'ל רובנט, החוקרת שביצעה את המחקר, הממצאים מצביעים על סטריאוטיפים שליליים כלפי נשים המפרות את המסורת של אימוץ שם הבעל. "הבעיה בכך", היא אומרת, "היא שאנו יודעים שסטריאוטיפים מעודדים ציות לתפקידים מגדריים. כלומר, אנשים נצמדים לתפקידי מגדר מסורתיים משום שהפרתם עלולה להוביל לחקירה ולביקורת כלפיהם".

 

 (צילום: Shutterstock)

החקירה העיקרית לה נדרשות הנשים, נוגעת לשמות המשפחה של הילדים העתידיים. "אחד המשפטים הנפוצים הוא 'אבל מה תעשי כשיהיו ילדים?'", אומרת עדי ר', ואכן, נשים רבות משנות את שמן עם הולדת הילדים. "אני לא שיניתי שם, ורק ארבע שנים אחרי החתונה הוספתי את השם שלו, כדי שהילדה מלכתחילה תרשם בשני שמות משפחה", מסבירה מעיין. גם חן הוסיפה את שם משפחתו של בן זוגה: "למרות שלא התחתנו, עשיתי זאת בגלל הילדות. היה לי חשוב שלכולנו יהיה שם משפחה זהה".

 

נשים אחרות מוותרות, מסיבה זו, על שמן לטובת שמו של בן הזוג. "החלפתי רשמית בתעודת הזהות כי יותר נחמד שלי ולילדים יהיה אותו שם משפחה", מספרת יעל. "לא היה מצב להוסיף, זה סתם ארוך ואני לא אוהבת מקפים. אבל אני ממשיכה להתנהל עם השם הישן". לטענת ד"ר מיכל רום, אם אקט הנישואין בחברה החילונית הוא הצהרת כוונות על מעבר לשלב הבא, הרי שהולדת הילד היא זו שמסמלת את לידת המשפחה החדשה. "תמה מרכזית היא 'שם אחד למשפחה אחת', כי זה ברור שלמשפחה תפקודית יש שם אחד, ולא יתכן שיהיו לה כמה שמות. פה גם ברור לכולם שהילד מקבל את שם האבא, כי 'הלו, תרגיעי, לא יתכן שלילד שלי לא יהיה את השם שלי'".

 

 
"גם אם הגבר הוא מאד ליברל ומתקדם, ואומר לך שאת יכולה לעשות עם השם שלך מה שאת רוצה, הוא לא משתתף איתך בדיון שהנה הקמנו משפחה חדשה אז בואי נחשוב על השם שלה. ואז שם המשפחה של נשים רבות הוא לא באמת השם של המשפחה שלהן", היא מוסיפה. בדומה לציפייה המסורתית מהאישה לעבור מהשם של אביה לשם של בעלה, גם ההרשאה הניתנת לה לשמור על שמה - אבל רק עד בוא הילדים, מעידה על הבניית הזהות שלה דרך תפקידה בתוך המשפחה. על האישה מוטל התפקיד של שמירה על התא המשפחתי ואחדותו, הן באמצעות אחריות על כבוד הגבר והן באמצעות אחריות על שם אחיד לכל המשפחה, והיא ממלאת אותו נאמנה אם היא מוותרת על זהותה שלפני הנישואין ומאמצת את הזהות של הגבר כזהותה שלה.

 

 (צילום: Shutterstock)

מי שלא משנה את שמה עם הולדת הילדים, בהחלט משלמת על כך את המחיר, כפי שממחישה החוויה הבאה של עדי פ': "בנסיעה האחרונה לחו"ל קניתי יחד חמישה כרטיסי טיסה לכולנו, אבל הושיבו אותי בנפרד. הייתי צריכה להוכיח חרדת טיסה כדי שירחמו עליי ויעבירו אותי לשבת עם המשפחה שלי". גם אנה שמרה על שמה, קנטרוביץ', ואומרת שמאז שבנה נולד ישר שואלים: "ומה עם בן? הוא קנטרוביץ' או הולצמן?". "גוד דאמיט, הוא תינוק, מה אכפת לו?", היא אומרת בכעס ומוסיפה: "בכלל, זה נעשה הרבה יותר גרוע אחרי שנהפכתי לאימא, כי עכשיו אני 'אימא של בן', וככה אני צריכה לקרוא לעצמי כשאני מתקשרת או מדברת עם מישהו עליו. 'שלום, מדברת אימא של בן הולצמן'".

 

"להיות אמא, כשלך ולילד שלך אין את אותו השם, זה חטא מאד חמור", מבארת ד"ר רום. "את גם אמא רעה כי את מבלבלת את הילד, ואת גם מפסידה כי את לא מסמנת לעולם את הקשר ביניכם". ד"ר רום בעצמה נשארה בשם נעוריה, בעוד שילדיה נושאים שני שמות - את שמה ואת שמו של בן זוגה, והיא מספרת שהדבר נתקל בביקורת ובהרמת גבה. "נשמע שהפלתי על הילדים איזה תיק כי הם מסכנים נורא, יש להם שם נורא ארוך כי אמא שלהם היא 'פמיניסטית משוגעת' שלא ויתרה. אני לא מתרגשת מזה, כמובן, אבל יש את הסאב-טקסט הזה כל הזמן".

 

"לב ליבה של התפישה של הנשיות הקלאסית הוא שאת קודם כל חיה בשביל לטפל באחרים, ולכן השארת השם נתפשת כהפרה גסה של החוזה הבסיסי של נשיות ושל תפקידך כאמא. כי אם את אשה כל כך מרוכזת בעצמך, עד כדי כך שאת מוכנה לפגוע בילדים שלך, זה אומר עליך הרבה דברים. ברגע שאת חושבת על הנפרדות שלך, ועושה זאת תוך כדי פגיעה באחרים – בהורים, בבן הזוג או בילדים שלך, את עוברת על קודים של התנהגות נשית נורמטיבית, של מה זה להיות אישה טובה, רעיה טובה ואמא טובה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרדיט: תמר קרוון
נשארה עם שם נעוריה. נועה בנוש
קרדיט: תמר קרוון
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים