שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    חשיבה לטווח ארוך: אל תייבאו זרים להיי-טק, אלא תשקיעו בסטודנטים
    החלטת הממשלה לעודד הבאת עובדים זרים לתעשיית ההיי-טק היא פתרון זמני, שיוביל, בין השאר, לכדור שלג שיתחיל בקריסת המכללות הטכנולוגיות ויורגש כ"רעשי משנה" רבים במשק ובחברה הישראלית. על הממשלה לשים לב לא רק להיבט הכלכלי, כי אם גם להיבט החברתי. יש לפתח את המכללות שמאפשרות להתקדם בסולם החברתי ולהצליח. דעה

    אל תייבאו, תשקיעו. ההחלטה לעודד הבאת עובדים זרים לתעשיית ההיי-טק נועדה לסתום חורים, ולא נותנת מענה אמיתי לבעיה בענף. ממשלת ישראל אישרה לאחרונה הקלות על ייבוא עובדי זרים לענף ההיי-טק, שישתלבו בתעשייה בישראל. החלטה זו, אשר נותנת פתרון לטווח הקצר, שומטת את הקרקע מתחת למוסדות ההשכלה בישראל, אשר מכשירים את ההנדסאים הבאים של המדינה ומפנה עורף לעשרות אלפי הסטודנטים הרואים עצמם מתברגים בתחום.

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה

      

    יש לשער כי ההחלטה באה כיוון שממשלת ישראל מוטרדת מפריון העבודה הנמוך בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD. אך ניתן לסגור פער באמצעות השקעה במכללות הטכנולוגיות, אשר מכשירות הנדסאים למקצועות נבחרים במשק ובתעשייה. הממשלה לא צריכה להסתפק בהצהרות מדיניות, אלא לשנות את כיוון המדיניות - מאסטרטגיה של יבוא הון אנושי לאסטרטגיה של העצמה והשבחה של הון אנושי.

     

    חיזוק ההשכלה הטכנולוגית מסייע לפריון העבודה

    ביולי 2009 הכריז נשיאה היוצא של ארה"ב, ברק אובמה, על תכנית להזרמת 12 מיליארד דולר למערכת המכללות הקהילתיות (Community College), שקיבלו  עד אז תמיכה נמוכה, כחלק מהסיוע לכלכלה האמריקנית באמצעות שיקום המכללות.

     

    האינטרס היה לסייע לסטודנטים להשיג עבודה, להתקדם ולזכות בהכשרה נוספת בהמשך הדרך. בנוסף, המכללות הקהילתיות מהירות קליטה בהשוואה למערכת האוניברסיטאית, והן יכולות להראות תוצאות תוך מספר שנים מעטות. לאור הצלחת התכנית בשנת 2015, הורה הנשיא אובמה על הקמת קרן הכשרה טכנולוגית במטרה להמשיך ולהשקיע בתחום.  

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    על פי מחקרים, קיים קשר ישיר בין חיזוק ההשכלה הטכנולוגית והגדלת הפיריון. על פי בדיקה שערך מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי עלה כי הפריון הנמוך תואם לרמת ההשכלה הטכנולוגית הנמוכה, ושניהם יחד עלולים לקבוע את עתיד המשק כולו. כלומר, קריסת המכללות הטכנולוגיות תורגש לא רק בהשכלת הענף, אלא תיצור "רעשי משנה" רבים במשק ובחברה הישראלית.

     

    על הממשלה לשים לב לא רק להיבט הכלכלי, כי אם גם להיבט החברתי. המכללות הטכנולוגיות פרוסות מצפון עד דרום, ובשל כך הן מאפשרות ליחיד להתקדם בסולם החברתי ומנגישות השכלה למגזרים שונים וביניהם חרדים, ערבים, בדואים ותושבי פריפריה.

     

    אחריותה של המדינה אינה מסתכמת בסתימת "חורים תקציביים" ויצירת פתרונות רגעיים. היא אחראית על הסטודנט מקריית שמונה, אשקלון או דימונה שרוצה השכלה נאותה ומכובדת, ועל המשק הישראלי המשווע להנדסאים מקומיים. אותה אחריות אינה נמדדת בפתרון קסמים המופיע על לוחות אקסל וגרפים במשרדי האוצר השונים, אלא בראייה לטווח ארוך.

     

    הכותבת הינה יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית "הנדסאים באריאל"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים