עקב התיישנות: בוטל חוב של 1.2 מיליון ש' לבנק

שני לווים הפסיקו להחזיר תשלומים באמצע העשור הקודם, אבל מזרחי טפחות התמהמה והגיש תביעה רק ב-2015. ביהמ"ש קבע שאיחר את המועד

עו"ד שאולי כהןפורסם: 24.01.17 , 22:23

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש בנק מזרחי-טפחות נגד שני לווים שמאז העשור הקודם לא החזירו את חובם בסך כ-1.2 מיליון שקל. השופט עדי הדר קבע שלא יאפשר לבנק לגבות חוב אחרי ש"ישן על זכויותיו" במשך שנים.

התביעה הוגשה בגין יתרת חוב שלטענת הבנק נשארה בעקבות הלוואה של 1.6 מיליון שקל מ-1997, שאותה היה על הלווים לכסות בתשלומים חודשיים עד 2023. לפי הבנק, השניים החלו לפגר בתשלומים כבר ב-2003, וב-2006 הפסיקו אותם כליל. ב-10 ביולי 2008 שלח אליהם הבנק מכתב דרישה לשלם את ההלוואה, אבל את התביעה הגיש רק בסוף יולי 2015.

תביעה

כך ביטלה קשישה את המשכנתא על דירתה

עו"ד יוסי אשכנזי

בת 80 מירושלים משכנה את ביתה בעיר ונתנה לבנה הלוואה של מיליון שקל לכיסוי חובות. כשהבינה שהכסף לא יחזור, פנתה לבית המשפט - וניצחה

כך ביטלה קשישה את המשכנתא על דירתה

בנסיבות אלה ביקשו השניים לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. הנתבעים טענו כי לפי הפסיקה "מרוץ ההתיישנות", הספירה מתחילה מיום משלוח דרישת החוב, וכי בפועל הבנק "ישן על זכויותיו" יותר מתשע שנים מיום שהתשלומים הופסקו. מנגד, הטענה העיקרית של הבנק הייתה שתקופת ההתיישנות חלה על כל תשלום בנפרד ומתחילה במועד שנקבע לביצועו.

אבל השופט עדי הדר דחה את טענות הבנק אחת אחרי השנייה: "לא הובא הסבר למחדל הבנק להגיש התובענה כבר בשנים 2003/4, בשנת 2006 ולכל המאוחר שנה, או שנתיים, לאחר שליחת המכתב מיום 10 ביולי 2008 שבו נדרשו המבקשים לסלק החוב תוך 10 ימים".

נקבע כי הבנק התרשל כשהחל בהליכי מימוש בטוחות, אולי מתוך הנחה מוטעית שלפיה בכך יצליח לסלק את החוב, ולא הגיש במקביל תביעה כספית. לאחר מכן, כאשר הבנק עמד על טעותו, בחלוף תקופת ההתיישנות, הוא יצר צרור "תירוצים שונים ומשונים", כלשון פסק הדין, שבאו לעולם כדי לחפות על המחדל הקשה והמהותי שנפל בהתנהלותו.

השופט הדר סבר שיש להתחיל "לספור" – כלומר לחשב את תחילת מרוץ ההתיישנות – מהמועד שבו הבנק סבר שהתגבשה זכותו לתבוע את החזר החוב. כמו כן, הוא דחה את גישת הבנק שלפיה הוא רשאי לתבוע בגין כל מועד להחזר ההלוואה בנפרד. לדבריו הדבר עלול ליצור ריבוי תביעות כמספר החזרי ההלוואה, ואף פוגע בעניינו של הלקוח בוודאות משפטית.

בנוסף סבר השופט הדר שהטענה מהווה חוסר תום לב, שכן בתביעתו הבנק לא ציין שהיא מוגשת אך ורק בגין החזרי הלוואה שטרם חלה לגביהם התיישנות, תוך פירוט התקופות והסכומים.

"ברי כי בחלוף 13 שנה מאז הופר חוזה ההלוואה, 11 שנים מאז הופסקו התשלומים כליל ושבע שנים ממועד התגבשות החוב, קשה ואולי אף בלתי אפשרי לממש הזכות היסודית להתגונן מפני תובענה, וכל חייב סביר היה מגיע למסקנה כי הנושה ויתר על יתרת החוב", נכתב בפסק הדין.

לפיכך קיבל בית המשפט את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, וחִייב את הבנק בשכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל. השופט סיכם שכשמדובר בבנק, הרי שמצופה ממנו לגלות בקיאות במלאכת גביית חובות.