שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הריצה לדרכון הגרמני: הנתונים הרשמיים נחשפים
    מאז שנת 2000 קיבלו יותר מ-33 אלף ישראלים דרכון גרמני. חלקם נאלצו לוותר בשל כך על אזרחותם הישראלית. בגרמניה יוזמים מהלך שיאפשר אזרחות כפולה גם לישראלים

     

    כ-1,600 איש ויתרו על אזרחות ישראלים לטובת גרמנית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כ-1,600 איש ויתרו על אזרחות ישראלים לטובת גרמנית(צילום: shutterstock)

    בין השנים 2015-2000 קיבלו 33,321 ישראלים אזרחות גרמנית. 31,722 מהם שמרו גם על אזרחותם הישראלית ואילו 1,599 מהם וויתרו עליה. כך עולה מנתונים שפרסם הבונדסטאג הגרמני בתשובה לשאילתה שהגישו "הירוקים".

     

    המספרים מסתמכים על נתוני המרשם המרכזי של אזרחים זרים בגרמניה AZR ומופיעים במברק ששלחה שגרירות ישראל בגרמניה למשרד החוץ.

     

    שנת השיא מבחינת ביקוש לדרכון הגרמני הייתה 2006 - אז קיבלו 4,313 ישראלים אזרחות גרמנית; בשנת 2015 קיבלו 1,481 ישראלים אזרחות גרמנית ומתוכם 97 נאלצו לוותר על אזרחותם הישראלית. עוד קובעות הרשויות בגרמניה כי מספר האזרחים הישראלים החיים בגרמניה נכון ל-30 בנובמבר 2016, עומד על 13,289 איש.

     

    השאילתה הוגשה על רקע יוזמה של חבר הבונדסטאג מטעם "הירוקים" פולקר בק, יו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-גרמניה, שפועל באחרונה מול הממשלה כדי להחריג את אזרחי ישראל מהדרישה המחייבת לוותר על אזרחותם בעת קבלת אזרחות גרמנית.

     

    איך זוכים באזרחות גרמנית?

    ישראלים רבים שחיים בגרמניה שנים ארוכות או נשואים לאזרחים גרמנים, לא מממשים את זכותם להתאזרח ולקבל דרכון גרמני משום שהחוק בגרמניה מחייב אותם במקרה כזה לוותר על האזרחות הישראלית. מי שפטורים מוויתור על אזרחותם הישראלית הם מי שקיבלו את אזרחותם הגרמנית בחזרה מתוקף כך שנשללה מקרובי משפחתם על ידי הנאצים. ואכן מהדו"ח הגרמני עולה כי מתוך 33,321 ישראלים שקיבלו אזרחות גרמנית, נאלצו 1,599 לוותר על אזרחותם. כל השאר קיבלו את האזרחות מתוקף כך שהנאצים שללו אזרחות מקרוביהם.

     

    מלבד לנפגעי הנאצים, החוק בגרמניה מאפשר אזרחות כפולה גם לאזרחי מדינות האיחוד האירופי וכן לאזרחי שווייץ. בק מבקש להוסיף גם את ישראל למועדון האקסקלוסיבי של מדינות שאזרחיהן רשאים לקבל דרכון גרמני מבלי לוותר על אזרחותם. לכן הוא הגיש לממשלה שאילתה שבה דרש לברר מדוע לא יושווה מעמדה של ישראל בהקשר זה, וממשלת גרמניה השיבה שאינה מתכוונת לערוך שינויים בחוקי האזרחות.

     

    בראיון לאתר הישראלי בגרמניה "שפיץ", הסביר בק כי לדעתו אין היגיון בכך שההצהרות התכופות של פוליטיקאים בכירים בגרמניה על "יחסים מיוחדים" ו"ידידות עמוקה" עם ישראל לא יגובו גם בתחום האזרחות הכפולה. לדבריו, הוא נחשף לבעייתיות המצב הקיים כששמע פעם אחר פעם מישראלים שחיים בגרמניה במשך שנים, חלקם אף פעילים במסגרות פוליטיות, כי אינם מתאזרחים ולפיכך לא זכאים להצביע בבחירות, משום שהם לא רוצים לוותר על אזרחותם הישראלית.

     

    בק אמר כי הוא מבין לחלוטין את הקושי, בין אם הוא נובע מסיבות פרקטיות או מסיבות רגשיות. "לא הגיוני שאחרי כל הדיבורים על קירבה מיוחדת בין ישראל לגרמניה, בפועל אדם לא יכול להיות ישראלי וגרמני בו-זמנית", הסביר.

     

    לדבריו, השינוי נועד לתקן עוול לא רק כלפי ישראלים שחיים בגרמניה, אלא גם כלפי משפחות בישראל שיש להן שורשים בגרמניה אבל אינן עומדות בדיוק בקריטריונים על מנת לקבל את האזרחות בחזרה. "אם זה עובד עם שווייץ, למה לא עם ישראל?", שואל בק, "אני לא יכול לראות שום בעיה שתיגרם מכך שגרמניה תאפשר את זה".

     

    ילדים ישראלים (כמו גם זרים אחרים בגרמניה) שקיבלו מלידה דרכון גרמני מצד הורה אחד ודרכון ישראלי מצד שני לא נדרשים לבחור בין הדרכונים בבגרותם ויכולים להמשיך להחזיק בשניהם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    31,722 ישראלים מחזיקים בשני דרכונים
    צילום: shutterstock
    מומלצים