שתף קטע נבחר

מוכרת הדירה התחרטה – ותפצה ב-50 אלף ש'

בעלת נכס באילת סיכמה עם רוכש פוטנציאלי, שאף עבר להתגורר בדירה בשכירות עד להסדרת הזכויות. אלא שאז היא חזרה בה, והוא פנה לבית המשפט

בית משפט השלום באילת חייב לאחרונה בעלת דירה בעיר לשלם 50 אלף שקל לאדם שעמו סיכמה על רכישת הנכס, אולם כעבור כמה חודשים חזרה בה. השופט יוסי טופף השתכנע שהיא פעלה בחוסר תום לב.

 

את המו"מ לרכישת הדירה ניהלו הצדדים ב-2012 בעזרת מתווכת ועורכי דין, אולם לא חתמו על מסמכים. הרוכש עבר להתגורר בדירה בשכירות לכמה חודשים, לדבריו מתוך הנחה שעד אז תסדיר המוכרת את ענייניה מול החברה המשכנת שעליה רשומות הזכויות בנכס. בתביעה הוא טען שכעבור כשנה הודיעה לו בעלת הדירה על ביטול העסקה בנימוק שאינה כדאית על רקע חיוב ניכר של מס שבח.

 

במקביל הגישה בעלת הדירה תביעה נגדית לפינויו מהדירה, בטענה שהוא מחזיק בה שלא כדין. במהלך אחד הדיונים הגיעו הצדדים לכמה הסכמות, בין היתר שהתובע יתפנה מהדירה, ובכך הוא ויתר למעשה על הדרישה למימוש הרכישה. מה שנותר על הפרק הוא תביעתו לפיצויים על התקופה שבה התגורר בדירה בשכירות אף שהיה אמור להיות בעליה, וכן לפיצויים על עוגמת הנפש.

טענתו המרכזית הייתה כי בעלת הדירה נסוגה מהעסקה שלא כדין ובחוסר תום לב. אולם היא טענה מנגד שהמו"מ מעולם לא הבשיל להסכם ואפילו לא נחתם זיכרון דברים. היא הכחישה שהעסקה לא יצאה לפועל עקב חיוב מס כלשהו, וטענה שהתובע מנע את החתימה מאחר שלא הצליח לקבל משכנתה.

 

אבל השופט יוסי טופף קבע כי "שני הצדדים גמרו בדעתם להתקשר זה עם זה לצורך מכירת הדירה, בתנאים המפורטים שנכללו בטיוטת ההסכם המתוקנת, והיו ידועים לצדדים. ברם, סמוך לחתימת ההסכם, הנתבעת הפרה התחייבויותיה החוזיות למכור לתובע את הדירה, ובדרך זו הסבה לו נזקים".

 

הוא השתכנע שבעלת הדירה סיכלה ברגע האחרון ובחוסר תום לב את החתימה על ההסכם, שהצדדים ראו בו כמחייב עוד בטרם נחתם. בהקשר זה קיבל השופט טופף את טענת התובע והבהיר כי מאחר שמדובר בדירה שאינה רשומה במרשם המקרקעין – אלא במה שנקרא "זכויות אובליגטוריות" – לפי חוק המקרקעין אין צורך בחוזה חתום לצורך השלמת העסקה.

 

עוד נקבע שהעסקה לא יצאה לפועל רק משום שהנתבעת גילתה שלא תקבל פטור מתשלום מס שבח. מסקנה זו התבססה בין היתר על עדות התובע שהייתה עקבית ואמינה, וכן על עדותו של אחד מעורכי הדין שטיפל בעסקת המכר, והעיד שהכול היה ערוך ומוכן לחתימה עד שהנתבעת חזרה בה עקב סוגיית המס.

 

בנוגע לנזק, השופט טופף דחה את בקשת התובע לפיצויים בגין השבת דמי שכירות, כיוון שהוא בחר מרצונו החופשי להמשיך לגור בדירה. כמו כן נדחתה דרישתו להחזר השקעה על שיפוצים ותיקונים, שהתובע לא קיבל אישור בכתב לעשות זאת.

 

עם זאת, הנתבעת חויבה לשלם לו 50,300 שקל – סכום שרובו ככולו נפסק בגין עוגמת הנפש – בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,500 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד רונן יאיר
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד מרדכי וקנין
  • עו"ד דלית פרימו אראל עוסקת בדיני מקרקעין
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים