המאבק על כריית הפוספטים ליד ערד הגיע לביהמ"ש העליון

הדיון בעתירה של עיריית ערד והמועצה המקומית כסייפה נגד כריית הפוספטים בשדה בריר, הסתיים (יום ב') בבית המשפט העליון ללא החלטה. יחד עם זאת, בית המשפט לא דחה את העתירה על הסף.

בתחילת 2016 הוגשה העתירה לביטול החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה, שאישרה כריית הפוספטים בשדה בריר. העתירה הוגשה נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ממשלת ישראל, משרד הבריאות והגנת הסביבה וחברת רותם אמפרט.

הפגנה נגד הכריה - ארכיון(צילום: טובה בן צבי מרק)

הנתבעים, המיוצגים באמצעות פרקליטות המדינה, ביקשו לדחות את העתירה. "העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בעת הזו", כתבו בתשובתם לבית המשפט. הם ציינו כי העתירה הוגשה טרם זמנה ודינה להידחות על הסף, מהסיבה שכרייה וחציבה תתאפשר רק אם תוגש תוכנית מפורטת, אשר תידרש לעבור את כל שלבי ההליך התכנוני.

"המועצה בהחלט נתנה דעתה לחששות שהועלו מפני פגיעה בבריאות ובסביבה, והיא השתכנעה שיש מקום לכלול את אתר זוהר דרום בתמ"א. החלטה זו נעשתה לאחר שמכלול השיקולים הובאו ונדונו בפניה. ולפיכך, לא נפל בהחלטה פגם המקים עילת התערבות".

בפרקליטות מסבירים כי הבחינה של כלל ההשלכות הכרוכות בכרייה באתר תיעשה באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה. "בהתאם לממצאיו ניתן יהיה לקבוע את גבולות התכנית, לבחון חלופות לשלביות כרייה, חלופות שינוע וכן להטמיע הוראות שונות בנושאי הסביבה והצעדים לצמצום ההשפעות ככל שישנן, כגון: ניטור קפדני ועוד".

בפרקליטות מציינים כי משרדי הממשלה סיכמו על הכנת תסקיר חדש על ידי המדינה, שייערך על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבריאות.  

העותרים: ערך חיי אדם גובר על ערך הסביבה

בדיונים בנושא הכרייה באזור נתגלעה מחלוקת בין נציגי משרד הבריאות לבין נציגי המשרד הגנת הסביבה באשר לתוספת זיהום האוויר הצפוי אם תאושר כרייה באתר. סגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הבהיר כי המשרד מתנגד לכרייה בשדה בריר. המשרד הביע חשש כי קיימת תוספת סיכון ותחלואה לתושבי ערד ולאוכלוסייה הבדואית באזור.

המשרד התבסס, בין היתר, על חוות דעת מקצועית ממרס 2014 של פרופ' סאמט, מומחה בינלאומי בתחום.

מנגד, במשרד להגנת הסביבה טענו כי תוספת הזיהום מפעילות הכרייה לא תעלה על "ערכי הסביבה", שחריגה מהם אסורה לפי חוק אוויר נקי.

את הגשת הבג"ץ יזמה הנהלת העיר בראשותו של עו"ד ניסן בן חמו. אל העתירה הצטרפה המועצה המקומית כסייפה וכן קרוב ל-2,000 תושבי ערד שהצטרפו כעותרים אישיים.

בכתב העתירה נטען כי המועצה הארצית שגתה בהעדפת כרייה בשדה בריר על פני מקומות אחרים בגלל ערכי שמירה על הסביבה, החי והצומח. זאת כאשר ברור כי ערך חיי אדם גובר על ערך הסביבה. לטענתם, פרשנות המועצה הארצית ל"חוק אויר נקי", אינה תואמת לכוונת המחוקק שמטרתו להגן על חיי בני אדם מפני זיהום צפוי.