שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    י-ם: בוטל צו הריסה למבנה ששימש לסולחות

    שיפוץ שערך בעלי הבניין הישן במזרח העיר הוביל לצו מיידי נגדו. בהליך המשפטי בוטל צו ההריסה, אולם גורלו של המבנה עדיין מוטל בספק

    בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה צו הריסה מיידי שהוצא למבנה לא חוקי במזרח העיר ששימש לעריכת סולחות. בכך קיבלה השופטת חנה מרים לומפ ערעור שהגיש בעלי המבנה על החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים, אבל הדגישה שגורל המבנה עדיין מוטל בספק.

     

    צו ההריסה המנהלי ניתן בנובמבר 2016. המדינה, שעד אז לא נקטה שום הליך נגד המבנה הבלתי חוקי, ניצלה את העובדה ששופץ ללא היתר והוציאה צו מנהלי להריסתו באופן מיידי ועוד בטרם הושלם השיפוץ.

     

    צו הריסה מנהלי הוא מנגנון שמטרתו לייעל את ההתמודדות מול בנייה בלתי חוקית. הוא מאפשר לסלק בנייה כזו עוד בשלביה ההתחלתיים ולפני קביעת עובדה מוגמרת בשטח, המקשה על פינוי המבנה מיושביו והריסתו.

     

    לפי חוק התכנון והבנייה, צו ההריסה המנהלי – שניתן ללא הכרעה שיפוטית – יינתן בהתקיים שני תנאים. הראשון שהבנייה הסתיימה פחות מ-60 יום לפני שניתן תצהיר מהנדס שהעיד על קיומה, והשני שהוצאת הצו הכרחית לצורך מניעת עובדה מוגמרת בשטח. אם התנאים לא מתקיימים לא יינתן הצו המנהלי אך בפני המדינה פתוחה הדרך לפעול במסלול המשפטי הרגיל להוצאת צו הריסה.

     

    בעל המבנה במזרח ירושלים עתר לבטל את הצו אך בפברואר האחרון דחה בית המשפט לעניינים מנהליים את בקשתו, וקבע כי השיפוץ, שכלל החלפת גג, חלונות, ריצוף וטיח חיצוני, הוא למעשה הקמת המבנה מחדש ומתקיימים לגביו התנאים להוצאת הצו המנהלי. בעל המבנה ערער למחוזי בטענה שהשיפוץ נעשה לצורך מניעת חדירת מים, ולמעט זאת הוא לא שינה את מראהו של המבנה ולא ביצע תוספת בנייה.

     

    המדינה טענה מנגד שהייתה רשאית להוציא את הצו מאחר שהבנייה עוד לא הסתיימה וברור שהשיפוץ שנעשה הוא רחב היקף. היא הוסיפה כי גם אם היה זה שיפוץ פנימי – שבעיקרון אינו טעון היתר בנייה – עדיין המערער לא יוכל לחמוק מהוצאת היתר כיוון שהמבנה הבסיסי לא חוקי.

     

    אלא שהשופטת חנה מרים לומפ החליטה לקבל את עמדת המערער וביטלה את הצו. היא קבעה שהוצאת הצו במקרה זה לא הייתה מידתית ולא הגשימה את התכלית שלשמה נועד הצו המנהלי – מניעת עובדה מוגמרת בשטח.

     

    לשיטתה, מדובר באותו מבנה ישן, שלא בוצעו לגביו כל פעולות אכיפה בעבר, והשיפוץ לא שינה ממידותיו ומחזותו. לכן, הצו לא יכול היה למנוע עובדה מוגמרת שלא הייתה קיימת קודם לכן. כלומר, לא התקיים אחד התנאים להוצאת הצו המנהלי.

     

    השופטת לומפ קבעה שבמקרה זה היה על המדינה ללכת "בדרך המלך" ולהגיש כתב אישום על מנת לנהל הליך פלילי רגיל בבית המשפט. היא הבהירה שפסיקתה לא מכשירה את הבנייה והדגישה כי אם השיפוץ היה חורג מהמידות המקוריות של המבנה אז בהחלט היה ניתן להכשיר את פעולת הרשות.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המדינה: עו"ד אסף שטרן
    • ב"כ הנאשם: עו"ד תאופיק דראוושה
    • עו"ד משה לין עוסק בדיני מקרקעין
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: איציק סנדיק
    עו"ד משה לין
    צילום: איציק סנדיק
    מומלצים