השבוע - מאות אמנים עם מוגבלות בעשרות מופעים

פסטיבל צמי"ד (צרכים מיוחדים)-רחוב  שיתקיים בין ה-4-11 ביוני, מעניק הזדמנות נדירה להכיר את הצדדים היפים של תושבי ירושלים עם וללא מוגבלות.

הפסטיבל מבקש לחשוף בפנינו את עולמם של יוצרים עם מוגבלות ולהכירם בדרך שונה מזו המקובלת כשמדובר באנשים עם צרכים מיוחדים. אמנים עם מוגבלות מהחברה החילונית, החרדית והערבית בשלל מופעים: הצגות של קבוצות תיאטרון ומופעי יחיד, מחול על גלגלים, הרכבים מוסיקליים, פעילויות מגוונות וחוויות מעוררות השראה.

צפו בקליפ של חלק ממשתפי פסטיבל צמי"ד רחוב: 

בין שלל האירועים, פותחים תושבים עם מוגבלות את דירתם בפני שכנים ותושבים נוספים ומזמינים לערב מוסיקלי מגבש ומרגש, שובר מחסומים ומחבר לבבות. עוד בפסטיבל, אירועים המוניים בכיכר ספרא, קניון ממילא, מדרחוב בן יהודה ועוד.

צמי"ד-רחוב מוציא את האנשים עם המוגבלות לרחובות ירושלים ומעלה עשרות הפקות מקוריות שנכתבו ויבוצעו על ידי האנשים עצמם, בשיתוף עם בתי התרבות המובילים בעיר ובהפקת  מחלקת צמי"ד, אגף חברה, תרבות ופנאי בעיריית ירושלים. 

המסר של יוצרי הפסטיבל הוא: "אל תכירו אותנו רק בשל המוגבלות שלנו, אלא גם דרך האמנות שבנו".

'אני ניר אני כותב שירה, אני בן 38 ואני חולה בסכיזופרניה'

ביום ה' למשל, תופיע במשכנות שאננים מקהלת בית הלוחם. אחד מחבריה, ניר לוי - נכה צה"ל קצין לשעבר, בדרגת סגן, נכה צה"ל הלוקה בסכיזופרניה מספר: "אני חלק מהמקהלה כבר שש או שבע שנים, בעקבות המחלה או בגלל תופעות הלוואי של התרופות, נפגעו לי היכולות הקוגניטיביות. ללכת ללמוד באוניברסיטה למשל, זה בלתי אפשרי מבחינתי, למרות שבמבחן הפסיכומטרי הוצאתי 730 (אחרי המחלה). מה שנשאר לי זה יכולת הכתיבה של שירים - מה שדורש ריכוז לטווח קצר, שאת זה אני מצליח לעשות - להביע את עצמי בצורה טובה. עוד דבר שגיליתי בזכות המחלה זה שיש לי יכולת ווקאלית לא רעה ואותה אפשר יהיה לשמוע בפסטיבל.

בשירים שאני כותב (ספר בשם "מחולהנפש", וספר על שירים חברתיים "מחברתי") אני מספר על ההתמודדות עם הסכיזופרניה בה לקיתי במהלך שירותי הצבאי בזמן אינתיפדת אל אקצה, בשנת 2000-2001. כתוצאה הלחץ האינטנסיבי שהיה באותה תקופה.

ביום-יום אני ישן 12 שעות בלילה בגלל התרופות, זה נשמע כמו לוקסוס אבל זה קללה כי היום בורח בין האצבעות. אני גר עם בת זוג, אנחנו מתחתנים בספטמבר, אני עושה את מטלות הבית, גיהוץ, כביסה, אוכל בישול, שר במקהלת בית הלוחם, שר במקהלת פיוטים של "קהילות שרות". אני שוחה בבריכה פעם פעמיים בשבוע. מוכר בנכה צה"ל.

ניר לוי. "אני מספר על ההתמודדות עם הסכיזופרניה בה לקיתי במהלך שירותי הצבאי"

חשוב לי לנפץ את הסטיגמה נגד חולי נפש. למשל אני לומד תורה עם נשים, אני מהכיפות השקופות, הכיפה שלי היא כיפת השמיים, אני שומר מצוות ואני משתדל כשאני מציג את עצמי, אני תמיד אומר, 'אני ניר אני כותב שירה, אני בן 38 ואני חולה בסכיזופרניה'. אני חושב שמצד אחד זה מרתיע אבל ככל שמתוודעים אלי יותר מגלים שאני אולי לא ככל האדם, אבל אני אנושי, אני בן אדם נורמלי, אבל יש לי קצת בעיות. מעבר ל"מחלה" יש בי יכולות שצריך לתת להן ביטוי ולקבל אותן".

רני רוזנהיים, מנהל מחלקת חברה בעיריית ירושלים, מסכם: "האמנות, התיאטרון, השירה מאפשרים ליוצר להביא לידי ביטוי את העולמות הכמוסים בנפשו של היוצר, בדרך זו הוא משתף את הסובבים אותו במחשבות, בחלומות ובאתגרים וחושף טפח מהסודות ומהצבעים האישיים.

בשנתו האחד עשר שונה שמו של הפסטיבל ל'צמי"ד רחוב'. בכך אנו מבקשים להדגיש את יעודו של הפסטיבל. הרחוב הוא המרחב הציבורי הפתוח השייך לכולנו באופן שוויוני, הרחוב מאפשר מפגש בין אנשים זרים, עמדות, מחשבות ולעיתים גם דעות קדומות.

פסטיבל 'צמי"ד רחוב' מבקש לחשוף את יצירותיהם של אמנים בעלי צרכים מיוחדים בפני הקהל הרחב ובדרך זו לקיים דיאלוג אשר בדרך כלל נשאר נחלתם של מעטים. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק באירועי הפסטיבל".

•  לחצו כאן   לתוכנית פסטיבל צמי"ד-רחוב - יוצרים עם מוגבלות.