בעל ניסה לנצל את החיוב בגישור לפני גירושים

גבר ששאף לקבל תנאי משמורת טובים יותר, סירב לחתום על גט מתוך מחשבה שאשתו לא יכולה לתבוע אותו בביהמ"ש. בית הדין הרבני חשב אחרת

עו"ד רמי גניפורסם: 18.06.17 , 17:56

בית הדין הרבני בטבריה קיצר לאחרונה את תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אחרי שהתרשם שבעל מנסה למשוך את הגישור כדי לסחוט מאשתו תנאי מזונות ומשמורת טובים יותר.

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שנחקק בשנה שעברה ומחייב בני זוג מסוכסכים לפנות בראש ובראשונה להליך גישור, קובע תקופה של "עיכוב הליכים" שבה נאסר על הצדדים להגיש תביעה בנוגע לסכסוך. המטרה היא לאפשר לבני הזוג להשתתף בגישור שלא תחת לחץ או חשש מפני הגשת תביעות במהלכו. עם זאת, אלה שיש להם ילדים ולא גיבשו הסדרי משמורת ומזונות לתקופת עיכוב ההליכים, רשאים לפנות לבית המשפט לצורך הסדרת הנושאים הללו.

תביעה

למרות הסכם הגירושים: אב זכה במשמורת משותפת

עו"ד איתן קוהלי

אחרי הפרידה סיכמו בני הזוג לשעבר שהמשמורת תוענק לאם. אבל בשל שינויים בחיי האב מאז קבע ביהמ"ש שמשמורת משותפת תיטיב עם הבן

למרות הסכם הגירושים: אב זכה במשמורת משותפת

תקופת עיכוב ההליכים הראשונית עומדת 45 יום ובית המשפט או בית הדין רשאים להאריך אותה בעוד 15 ימים. ואולם, התקנות שהוציאה שרת המשפטים איילת שקד מכוח החוק מאפשרות לערכאה השיפוטית לקצר את התקופה בתנאים מסוימים, למשל, כשבין בני הזוג מתנהלת התדיינויות שיפוטית בהיבט אחר של הסכסוך המשפחתי, או שהם ניהלו כזו בעבר והיא הסתיימה בשנה שקדמה להגשת הבקשה ליישוב הסכסוך.

במקרה המדובר החלו השנה בני זוג פרודים בהליכי יישוב סכסוך בבית הדין הרבני, וניהלו במקביל הליכי מזונות ומשמורת בבית המשפט לענייני משפחה. לפני כמה חודשים הם הצליחו לגבש הסכם גירושים שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, אחרי ששני הצדדים הצהירו בבית הדין הרבני שהם מעוניינים להתגרש.

אלא שביום מתן הגט הודיע הבעל לבית הדין הרבני שאינו מוכן להתגרש עד שישונו כמה סעיפים בהסכם המאושר, לנוכח שינוי שחל במשמורתו של אחד הילדים – שעבר מאשתו אליו. בעקבות זאת הגישה האישה בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים – על מנת שתוכל להגיש נגד בעלה תביעה לצורך קבלת הגט.

היא ציינה שיש הסכם גירושים מאושר, כך שברור שאין עוד צורך בניהול הליכי גישור, אך הבעל התנגד וטען כי יש מקום להמשיך ליישב את חילוקי הדעות בנוגע למשמורת ולמזונות.

בהחלטה שנתנו קבעו אב בית הדין הרב חיים בזק והרבנים שלמה שושן וינון בוארון שהתנגדות הבעל מהווה סחטנות לשמה וקיבלו את בקשת האישה.

"הבעל איננו טוען שיש סיכוי כל שהוא לשלום בית, אלא מעלה טענות חמורות המצדיקות גירושים בהקדם", כתבו הדיינים. "התנהלות זו איננה מצדיקה המשך עיכוב ההליכים, ומטרתה לגרום אך ורק לסחבת. הטענות שמעלה הבעל, גם אם הן צודקות, אין להן שום קשר לנושא הגירושים ועוסקות בנושא המשמורת והמזונות, נושא שאינו קשור לנתינת הגט, שניתן להסדירו גם לאחר סידור הגט".

הדיינים קבעו כי המצב המתואר עונה על דרישות התקנות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים, כיוון שבין בני הזוג התנהלה התדיינות בסוגיות המשמורת והמזונות בבית המשפט למשפחה והיא הסתיימה "בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה", כפי שמורות התקנות. לפיכך אושר לאישה להגיש מיידית כל תביעה שתמצא לנכון לצורך קידום שחרורה מהנישואים.