חברות ליסינג האשימו לקוח בגניבת רכב – וישלמו 94 אלף שקל

שתי חברות הקשורות זו בזו החכירו שתי מכוניות לחברת מכלי גז. כשעלה אצלן חשד שהלקוחה ביצעה תרמית, הן ביטלו את החוזה באופן חד-צדדי

עו"ד יוסף אלברקפורסם: 26.07.17 , 22:47

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה ששתי חברות ליסינג שביטלו חד-צדדית הסכם מול לקוח שחכר מהן מכוניות, בגלל חשד לכאורה לתרמית גניבה, ייאלצו לפצות אותו בכ-94 אלף שקל. השופטת עידית וינברגר קבעה שהנתבעות לא הצליחו להוכיח את החשדות שלהן, ולכן לא הייתה עילה לביטול ההסכמים.

ב-2007 חתמה חברה פרטית להפצת מכלי גז עם חברת הליסינג "ליסקאר" על הסכם להחכרת רכב איסוזו. שנתיים מאוחר יותר היא חתמה על הסכם אחר מול חברת "דראל", שהיא חברה בת של "ליסקאר", וחכרה ממנה רכב מסוג מאזדה. באוקטובר 2009 נגנבה המאזדה שעמדה ליד ביתו של עובד החברה בבית חנינא. העובד התקשר למרכז הבקרה של איתוראן ומאוחר יותר הרכב אותר בסיוע המשטרה והושב ל"דראל".

תביעה

תבע את הליסינג: צבע הרכב לבן ולא לבן פנינה

עו"ד דניאל גרוס

חברת "אלבר" התחייבה לספק ללקוח קיה בצבע ספציפי. 10 ימים אחרי שקיבל את המכונית הוא הבחין בהבדל. בית המשפט הורה לבטל את ההסכם

תבע את הליסינג: צבע הרכב לבן ולא לבן פנינה

מאחר שבמערכת איתוראן לא התקבלה התראה בדבר גניבת הרכב, הדבר העלה את חשדה של "דראל" שמנהל החברה או העובד שלו היו מעורבים בגניבה. הצדדים סיכמו על עריכת פוליגרף שבו נמצא המנהל דובר אמת ואילו העובד נמצא דובר שקר.

בעקבות זאת ביקשו "ליסקאר" ו"דראל" לבדוק לעומק את הלקוחה, חברת מכלי הגז. לשם כך הן פנו לאיתוראן בנושא מכונית האיסוזו שנרכשה עוד קודם לכן, וזאת אותרה נוסעת בשטחי הרשות הפלסטינית. בנסיבות אלה פעלה "ליסקאר" לביטול העסקה ולתפיסת הרכב.

בנובמבר 2009 קיבל מנהל החברה למכלי גז מכתב מחברות הליסינג שבו הודיעו לו על ביטול ההסכמים. בתגובה הוא הגיש נגדן תביעת פיצויים שבה טען שהביטול נעשה ללא הצדקה ומהווה הפרת הסכם. עוד לטענתו, הפצת החשדות בעניין הגניבה מחברת "דראל" לחברת "ליסקאר" מהווה לשון הרע.

שאלות שנותרו פתוחות

ואכן, השופטת עידית וינברגר קבעה שחברות הליסינג לא הוכיחו את החשדות בעניין הגניבה כך שלא היה בסיס לביטול ההסכמים מצדן. לדבריה, גרסתו של קצין ביטחון באיתוראן שהעיד מטעמן לא נתנה מענה לשאלות מהותיות כמו מה המשמעות הטכנית של אי קבלת התראה על גניבת רכב ואם ניתן לנתק ידנית את המערכת כדי למנוע את ההתראה.

בנוסף, מהתדפיסים שהגיש הקצין לא ניתן ללמוד שהמקומות שבהם אותר האיסוזו נמצאים בתחומי הרשות הפלסטינית. בהקשר זה ציינה השופטת שההסכם בין הצדדים התיר לחברה להשתמש ברכב גם ב"שטחים המוחזקים על ידי צה"ל" כשאין הגדרה מדויקת מהם אותם שטחים. לדבריה, הנתבעות לא הוכיחו מה היה המיקום המדויק של הכפרים שבהם נסע רכב האיסוזו ואם מדובר בשטחי A או B, כך שלא ניתן לקבוע שהתובע הפר את ההסכם.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהחברה הלקוחה ומנהלה זכאים לפיצוי על הפרת ההסכמים בסך כולל של 83,575 שקל. בנוסף חייבה השופטת וינברגר את הנתבעות בפיצוי של 10,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה למנהל.

עם זאת, תביעת לשון הרע נדחתה לאחר שהשופטת קבעה שהעברת החשדות בעניין הגניבה מ"דראל" ל"ליסקאר" אינה מהווה "פרסום" שכן מדובר בחברות שלובות הפועלות מאותם משרדים.