נדחתה בקשת גרושה שביקשה לעבור מהצפון לת"א

בני זוג חלקו משמורת משותפת על שתי בנותיהן והתגוררו במרחק של כ-15 דקות זה מזה. כשהאם ביקשה לעבור למרכז הארץ, בית הדין הרבני התערב

עו"ד איתן ליפסקרפורסם: 25.09.17 , 18:00

בית הדין הרבני בנתניה דחה לאחרונה בקשה של אישה גרושה תושבת הצפון לעבור לתל אביב, ובכך להרחיק מבעלה לשעבר את שתי בנותיהן הגדלות במשמורת משותפת. הדיינים התרשמו שמהעבר יחבל בקשר של הבנות עם האב.

האב גר בקיבוץ בצפון והאם ביישוב סמוך הנמצא במרחק של כ-15 דקות נסיעה. בבקשתה הסבירה האם שהיא מעוניינת לעבור למרכז בשל לימודיה וכדי לשהות בקרבת משפחתה.

תביעה

אב נדחה: גרושה תעבור עם 8 ילדיה לירושלים

עו"ד אלינור ליבוביץ

בעקבות הפרידה ביקשה אישה להתקרב למשפחתה המורחבת שתסייע בגידול הילדים. האב התנגד, אבל בית הדין הרבני נזף בו: אתה לא עוזר לה

אב נדחה: גרושה תעבור עם 8 ילדיה לירושלים

לבית הדין הוגשו שתי חוות דעת סותרות: דו"ח אגף הרווחה המליץ שלא לאפשר את המעבר וציין שלילדות צורך חיובי של נוכחות שני ההורים במידה שווה: "המעבר לתל אביב ירחיק את הבנות ממקום מגורי האב... מרכזיותו של האב בחיי הבנות לא תוכל להתקיים כפי שהיא מתקיימת כיום".

לעומת זאת, דו"ח שהוגש מטעם מכון פרטי המליץ לאשר את הבקשה אף שנאמר בו שהמעבר "יקשה על הילדות לשמור על אורח חיים בריא אם יהיה עליהן לנסוע פעמיים בשבוע מרחק של כשעתיים נסיעה". כותבי הדו"ח המליצו לאב להגיע פעם בשבוע לתל אביב כדי לבלות עם הבנות וכך לחסוך מהן נסיעה אחת באמצע השבוע.

אב בית הדין הרב שניאור פרדס ציין שהמלצת כותבי הדו"ח הפרטי פוגעת באופן מיידי בנוכחות האב בחיי הבנות ושמסקנתם לא מתיישבת עם הקשיים שהועלו בו. הוא הוסיף שברמה העקרונית אין למנוע מהורה אחד להתגורר במרחק מה מההורה השני כל עוד הוא באותה מדינה ובטווח נסיעה סביר, אלא שלא זה המקרה.

לדבריו, בפסקי דין קודמים שבהם התקבלה בקשת אם לעבור עם ילדיה, המשמורת המלאה הייתה בידיה, ולאב היו רק הסדרי שהייה ללא לינה. כלומר, המעבר יצר רק "קושי תחבורתי" לאב ולא שינה מהותית את הקשר שלו עם הילדים.

מאחר שבמקרה זה להורים משמורת משותפת מלאה, והילדות לנות אצל האב פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, ומאחר שהנוכחות של שניהם בחייהן היא חשובה וחיונית, אין ספק שהמעבר אינו לטובתן.

זאת ועוד, מחומר הראיות עולה שקיים חשש אמיתי וכבד שלאחר המעבר הבנות יהיו נתונות להשפעה יומיומית מצד משפחת האם שתגרום לניכור והסתה ולמידור האב מחייהן. בנסיבות אלה נקבע שאין לאפשר את המעבר.

הרב חיים ו' וידאל הצטרף לדברים והוסיף שהשאלה אינה זכותה של האם להעתיק את מקום מגוריה אלא מהי טובת הילדות, ואין ספק שהמעבר יחבל אנושות בקשר שלהן עם אביהן. הוא ציין שזה לא ריאלי לדרוש מהילדות הצעירות להיטלטל שעתיים לכל כיוון פעמיים בשבוע כדי ללון אצל אביהן, ומאחר שהן הורגלו לזמן איכות משמעותי עמו, על בית הדין מוטלת החובה לשמר מצב זה.