שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    יומן האושר
    החיים הובילו את ערן פריגת מניו ג’רזי לייצר אפליקציה ללא מטרות רווח, שיש לה רק מטרה אחת: לעזור לכם להבין מה עושה אתכם מאושרים. ככה מתחילים שנה חדשה

    עד לפני כמה ימים עוד היינו טרודים בהחלטות לשנה החדשה. מה חסר לי ואיך אגשים את עצמי השנה? להיכנס לכושר? להוריד פחמימות? אולי לשנות מקצוע, לראות עולם, להיפגש עם חברים או לעצור לזמן איכות עם הילדים. כל אחד מאיתנו ניסה לפלס את שביל הזהב שבין הרצוי למצוי, בלי בהכרח לקחת בחשבון

    מה אפשרי, מה הכרחי ומה באמת עושה לנו טוב בחיים. עד לפני כמה שנים גם ערן פריגת, 44, מניו ג׳רזי, היה כנראה מסמן לעצמו יעדים שאפתניים למדי לשנה החדשה. בשנים האחרונות הוא מגיע ליעדים מרשימים, אבל הרשימות שלו נראות אחרת לגמרי. לכבוד השנה החדשה הוא יעזור גם לנו לחשוב אחרת, פרו בונו. ״בגיל 38 הרגשתי שמשהו דורש שינוי. אולי היה זה תחילתו של משבר גיל הארבעים, אבל מה שזה לא היה, זה לא נתן לי מנוח״, הוא מתאר. ״הגעתי לגיל כזה שבו מחפשים משמעות נוספת, גיל שבו אתה שואל את עצמך אם אתה רוצה ללכת קדימה, אולי לאחור, אתה שואל את השאלות קצת אחרת״.

     

    פריגת מצא את עצמו בפרשת דרכים וחיפש מענה. אותו הוא מצא כשפתח ספר של ד״ר טל בן שחר, אשר עוסק כולו בפסיכולוגיה חיובית. לדברי בן שחר, הגורם המשמעותי ביותר לתחושות השליליות הוא פנימי - "סכמת אושר" מוטעית, וגורמת לתסכול מתמשך. "פעמים רבות דווקא אנשים מצליחים חווים רמות גבוהות יותר של דיכאון או של חוסר סיפוק", טען. "הסיבה המרכזית לכך היא שהסכמה שפועלת אצל רבים מאיתנו גורמת לנו לחשוב שכאשר יהיה לנו משהו - העלאה במשכורת, למשל, רכב חדש או דירה חדשה - אז נהיה מאושרים. כך אנחנו חיים בתחושה שיש לנו למה לצפות. הבעיה היא שכשאנחנו משיגים את היעד שהצבנו, תחושת הסיפוק והשמחה שאנו מפיקים היא זמנית. אנחנו חווים עלייה ברמת האושר, אבל מהר מאוד חוזרים למקום שהיינו בו לפני שהשגנו את מה שרצינו, רק שעכשיו אנחנו מאוכזבים ולפעמים אבודים. סכמת האושר הזו מוטעית מיסודה, ובאופן פרדוקסלי מובילה אותנו להיות הרבה פחות מאושרים דווקא כשאנחנו משיגים את מה שאנחנו רוצים״. בדיוק כך חש באותם ימים פריגת. כל חייו עבד בחברות טכנולוגיה והיי טק והחל משנת 2011, חי ועובד בארה״ב.

     

    ״כל הזמן חשבתי איך אני מתקדם לבית יותר גדול, תפקיד בכיר יותר, כל הזמן מרדף במקום להינות מהרגע. אתה כל הזמן לא מסתפק. העמקתי וקראתי לעומק והבנתי שאין בעיה להגיע למעלה ועדיין להינות מהדרך. לא כל הזמן לרוץ אלא חשוב לעצור ולהינות״. פריגת למד מטל בן שחר ואחרים והחל ליישם. “הטבע האנושי כל הזמן רוצה שדרוגים וכל הזמן שואף להשתפר וזה בסדר גמור, טען בן שחר, השאלה היא איפה אני רוצה להשתפר. אם אני רוצה לשפר את מערכת היחסים עם בן או בת הזוג שלי, למצוא עבודה משמעותית יותר או לעזור לסובבים אותי, אלו דברים חיוביים שיהפכו אותנו ליותר מאושרים. אני היום מאושר יותר, כי אני מרגיש שאני מבלה יותר עם המשפחה המקסימה שלי ועובד בעבודה יותר משמעותית מאשר זו שבה עבדתי לפני 15 שנה. העניין הוא שרבים מאמינים שהמפתח לאושר נמצא בעוד חומר. ברור שאדם ללא קורת גג ומזון יהיה יותר מאושר כשיקבל עוד קצת כסף, אבל עבור אדם שהצרכים הבסיסיים שלו מסופקים, תוספת חומר תוביל רק לעלייה זמנית ולא מהותית ברמת האושר".

     

    החיים שלי מאוד השתפרו. פריגת
    החיים שלי מאוד השתפרו. פריגת

     

    ערן החל למלא את מה שהוא מגדיר כ׳יומן תודה׳. ״התחלתי ליישם דברים שקראתי. לכתוב מדי יום כמה דברים טובים שקרו לי, אילו פעילויות ספורט עשיתי, מה המשקל שלי, מה עשיתי עם המשפחה שלי ומה המצב רוח שלי מ-1-5. כשניתחתי את הנתונים שמילאתי ידעתי לזהות מה עושה לי טוב יותר ופחות. לאט לאט למשל, הגעתי למסקנה שאורך השינה שלי משפיע על מצב הרוח שלי. זה שינה את הדרך שלי להסתכל על המציאות בלי להוריד רגל מהגז. התחלתי פשוט להינות מזה״. "יומן התודה הוא כלי מאוד יעיל בשירות הפסיכולוגיה החיובית", מסביר פריגת, "הכרת התודה עוזרת לנו להתמקד בדברים הטובים והשמחים שקורים לנו בחיים. להסתכלות על חצי הכוס המלאה יש השפעה מאוד חיובית על החיים. יש אינספור מחקרים שמראים שאנשים אופטימיים הם אנשים בריאים ומאושרים יותר. תוחלת החיים שלהם היא ארוכה יותר, איכות החיים שלהם היא רבה יותר והם מצליחים בחיים יותר מאשר אנשים פסימיים. החיים שלי מאוד השתפרו כתוצאה מהפרקטיקה הזו".

     

    האתגר עלה בספטמבר האחרון כשערן קיבל הודעת פיטורין בעקבות קיצוצים בחברה בה עבד בתפקיד ניהולי בכיר. ״פתאום נשארתי בלי עבודה ונוצר לי וואקום, חלל ואי וודאות. הייתי נחוש להתמקד בחיובי. ידעתי שייקח לי זמן למצוא עבודה חדשה ואז חשבתי למה לא לקחת את יומן התודה ולהפוך אותו למשהו דיגיטלי?״ וכך עשה. ״בניתי הכל לבד״, הוא מספר. ״את כל הפונקציות, את כל מה שיהיה בכל מסך ובסיוע שני כותבי קוד שתכנתו את הקוד, פתחתי חשבון באפ-סטור וגוגל פליי, עבדתי לאורך כמה שבועות לשפר את היומן ושמתי לב שזה הרבה יותר פשוט כשזה דיגיטלי״. לא עברו חודשיים וערן כבר מצא עבודה חדשה. ״זה היה עבורי חלון הזדמנויות לעשות גם משהו למישהו אחר. עשיתי את היומן באנגלית וגם בעברית. באנגלית יש חברות שעושות דברים דומים אבל בעברית אין שום אופציה כזו”. לאפליקציה positvt , אותה פיתח ערן שלא למטרות רווח, כבר היו בינתיים אלפי הורדות. ״במסך הבית תוכלו לשבץ כמה פרמטרים, ביניהם מצב רוח, התעמלות, כמה שעות שינה ישנתם, משקל ומטרות, וכמובן- הודיה, הדברים עליהם כולנו יכולים תודה.

     

    ד״ר טל בן שחר שהיווה השראה לפריגת מאמין שהמנבא מספר אחת לאושר הוא 'זמן איכות' שמבלים עם אנשים קרובים אלינו, משפחה וחברים. בנוסף, פעילות גופנית חשובה מאוד - גם לבריאות הנפשית. לאנשים שעובדים 12 שעות ביום אין זמן למשפחה, לחברים ולפעילות גופנית, כך שהם מזניחים הרבה דברים מגבירי אושר". מנסיונו של פריגת את כל הפרמטרים הללו ניתן להפוך למציאות פרודקטיבית וחיובית יותר. לשם סיוע באפליקציה מתעדכן מדי יום גרף שמציג את השינוי במצבי הרוח ואת האלמנטים שהשפיעו על השינויים. ״עוברים תהליך. הופכים את הפרמטרים האלו לשינוי חשיבה. לוקח זמן להכניס את פרמטרים האלו אבל זה משתלם. דרך הגרפים ניתן לראות את הקשר של הפרמטרים למצב הרוח. המטרה היא להצליח להכיל רגשות פחות טובים גם ולדעת שאפשר למנף ולהתגבר״. היומן נועד כמראה שלנו למה שעובר עלינו. הוא מזכיר לנו שבין מועקות היום יש לנו הרבה סיבות להודיה, הוא בוחן את האלמנטים שמנתבים את מתב רוחנו ואם נדע להקשיב לו ולמסרים שמתעדכנים בחובו, נוכל להיות, אולי, באמת, מאושרים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יומן האושר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים