תרגיל ניצת הדובדבן

זה נראה כאילו מערכת הבחירות האחרונה הסתיימה כבר לפני שנים אחדות. זוכרים שברק נשא שם באותו הלילה בשפיים את נאום המפסיד? זוכרים שאמר לתומכיו: "הפסדנו מפני שבדרך שבחרנו בה כנראה שהקדמנו את זמננו"?
אם זכרוננו אינו מטעה אותנו, הודיע שם ברק על פרישתו:"זה מגיע לנאווה זה מגיע גם לי אחרי ארבעים ואחת שנה בשירות הציבורי. אפרוש מראשות מפלגת העבודה ובכוונתי לפרוש גם מהכנסת לאחר שתוקם ממשלתה חדשה" אמר ברק וכל תומכיו התקשו לקבל את דבריו, אך הוא היסה אותם באמרו: "עוד אשוב". ועוד משפט פרידה מעניין ואופטימי שיגר ברק יום לאחר מכן לחברי לשכת "העבודה": "אני גאה שפיקדתי עליכם בשדה הפוליטי".
ואז החלה ההתרוצצות במפלגה של כל המבקשים להיבחר לראשות הממשלה מטעם מפלגתם השסועה והנעזבת, ואך החל שמעון פרס להשתכנע שעליו להיות היו"ר הזמני של מפלגתו, ואך שלח את עצמו אל מחוץ למאורת הסכינאים חבר הכנסת אלי גולדשמידט, והנה הבריק שוב הברק והודיע, כי הוא (הפורש) יעמוד בראש צוות המו"מ עם הליכוד על כינונה של ממשלת אחדות ואף העביר החלטה ברוח זו בלשכת מפלגתו. ולא רק זאת, אלא ברק הודיע אף כי תכניתו לפרוש תתעכב למשך שלושה חודשים לערך.
בתחילה סבורים היו כולם כי הדחייה בלוחות הזמנים נועדה על מנת למנוע את כניסתו של מוטי משעני לכנסת, אולם לאחר שח"כ גולדשמידט הודיע על עזיבת הכנסת, ניטל "עוקץ משעני" ואין בו יותר משענת... אז מה הסיפור כאן? שאלו המתקשים להבין, ואיש לא ידע להשיב, זולת הדברים שהמשיכו להדהד באזני כל מישיבת הלשכה בה חזר ואמר ברק: "כשיבשילו התנאים אני עוד אחזור".
מתי הם יבשילו? שאלו ברעדה, ואז יצאה בת קול ואמרה להם: זיכרו את אשר אמר ברק בעבר על ניצת הדובדבן, כלומר מתכוון לעזוב על רגע ההבשלה, על העיתוי המושלם שבו "הדרך שלנו תנצח". אבל ניצת הדובדבן מתרחשת באביב! היקשו השואלים, ובת הקול השיבה להם: בשנים שחונות וקשות של בצורת, יש והדובדבן מבקש להקדים ולפרוח בחורף. צל הרים כהרים הם רואים?