מתלבטת אם לצאת איתו? הציצי לו בפייסבוק
פרופיל הפייסבוק מלמד עלינו הרבה יותר משנדמה לנו. מה ניתן ללמוד ממנו? האם אנחנו בדיכאון למשל, האם אנחנו מקדישים משמעות למשפחתיות וילדים, ועד כמה אנחנו מוחצנים מבחינה אישיותיות. ד"ר לירז מרגלית על הרמזים הסמויים ברשת החברתית
בשנים האחרונות הרבה מההיכרויות שבאופן מסורתי נעשו דרך מעגל החברים הרחב עברו לפייסבוק, הרשת החברתית שהפכה במידה מסוימת לפלטפורמת היכרויות. אחד מתוך ארבעה אנשים בגילאי 23-44 מספר שיצא לפגישה עם אדם שהכיר בפייסבוק, בין אם מדובר בחבר מדרגה ראשונה או חבר של חבר.
אחד המשתנים המשמעותיים שהפכו את פייסבוק לפלטפורמת היכרויות הוא תפיסת אמינות גבוהה. נמצא שעצם זה שאדם נמצא במעגל החברים הקרובים או הרחוקים אלינו, כבר משווה לו נופך אמין. בנוסף, פייסבוק מאפשרת נגישות לפרטים שנתפסים כמשמעותיים בהחלטה על בן זוג או על דייט פוטנציאלי - ניתן לדלות מתוך הפרופיל גיל, לימודים, תעסוקה, סטטוס זוגי, תחביבים ועוד. אלו הפרטים שהיינו מבררים לפני בליינד-דייט מסורתי, והם נחשבים למידע גלוי באתר.
מחקרים פסיכולוגיים מהשנים האחרונות מראים כי מלבד המידע הגלוי, ההתנהגות הדיגיטלית שלנו חושפת מידע סמוי שלא בטוח שאנו מעוניינים לחשוף, כגון: תכונות אישיות, נטייה לדיכאון, לחץ, חרדה, תלותיות ואפילו הפרעות אישיות ומחלות נפש. מחקר שנעשה באוניברסיטת טקסס מצא שהפרופילים האישיים בפייסבוק מספקים למתבונן מידע על אישיות המשתמש באותה מידה שהתבוננות במשרדו או בחדר האמבטיה שלו יכולה לחשוף עליו.
כך, למשל, התדירות שבה אנו מעדכנים את הסטטוס עשויה להעיד על חוסר יציבות; שינוי תדיר של תמונת הפרופיל ועדכונים יומיומיים עשויים להעיד על נטייה לאישיות מוחצנת; "לייק" תדיר לפוסטים של אחרים עשוי להעיד על ניסיונות למצוא חן בעיני אחרים ולעיתים אפילו על תלותיות. אפילו ההחלטה שלא לחלוק מידע, כמו מהי ההעדפה המינית שלי או האם אני כרגע מצוי במערכת יחסים, עשויה לחשוף יותר על המשתמש מאשר שאותו המשתמש בוחר לחשוף.
כיצד המרחב הדיגיטלי מעודד חשיפת מידע אישי?
האינטרנט נתפס כאמצעי תקשורת מאפשר מבחינה פסיכולוגית. תחושת השליטה והעובדה שאנו מצויים מאחורי המסך מובילה לחשיפה עצמית מוגברת של תכנים אישיים ואינטימיים, שלא בהכרח היו נגלים בהעדר התווך של המסך, תופעה הנקראת "אפקט הסרת העכבות". התקשורת הדיגיטלית נעדרת קשר עין ומנוהלת באמצעות טקסטים, מה שמאפשר ניתוק מגע בכל רגע נתון. לכן אנשים חושפים בקלות יתרה מידע אישי וחושפים את ה"אני האמיתי שלהם", אותו הם מתקשים לעיתים לבטא בסביבה הפיזית כתוצאה מהצורך למלא אחר ציפיות הזולת או "לשחק תפקיד".
בנוסף, מאפשרת הפלטפורמה לממש פנטזיות של האגו שאנו לא מסוגלים לממש בחיי היומיום כתוצאה מפחד מתגובת הצד השני. כך, למשל, התקשורת מאחורי המסך מאפשרת ליזום, להתחיל עם הצד השני או לשתף מידע אישי שהייתי רוצה שיידעו עליי. דמיינו לעצמכם אדם ששואל מכרים במפגש חברתי אם הם מעוניינים להתבונן בתמונותיו, או שמספר בכל הזדמנות כמה חברים שלו. הוא מיד ייתפס ככזה ששובר מוסכמות חברתיות. ברשת החברתית, לעומת זאת, פעילות זו נחשבת ללגיטימית.
כיצד ניתן לדלות מידע משמעותי מצפייה בפרופיל?
אחד המודלים המקובלים ביותר לבחינת אישיותו של אדם הוא מודל "חמשת הגדולות", המציע לסווג את אישיותו של אדם באמצעות הציון שהוא מקבל על אחד מחמישה מימדים. אחת התכונות היא מימד המוחצנות והמופנמות. מוחצנות מצביעה על חוש הרפתקנות, חברותיות וביטוי עצמי, בעוד מופנמות מצביעה על אנשים שקטים וביישנים. נמצא שאנשים הגבוהים במוחצנותם עושים שימוש אקטיבי בפלטפורמה, מפרסמים הרבה פוסטים, מגיבים, נכונים לחשוף מידע אישי ולהביע דעתם בנושאים שונים.
הם חברים בקבוצות רבות יותר ויש להם יותר חברים שרובם לא נוצרו באינטרנט. השימוש באינטרנט נועד מבחינתם לשמר קשרים שכבר נוצרו קודם לכן, והם אינם רואים את השימוש באינטרנט כתחליף לאינטראקציה בין-אישית. לעומת זאת, אנשים הגבוהים במופנמותם עושים שימוש פסיבי בפייסבוק, ומשתמשים באתר בעיקר עבור צריכה של תוכן. הם ממעטים להגיב, להעלות פוסטים ולחשוף מידע אישי. בנוסף, נמצא כי אנשים המצויים גבוה על סולם המוחצנות עושים שימוש במילים כמו "מדהים", "וואו", "מהמם" ו"שווה" בפוסטים שהם מעלים, לעומת אנשים מופנמים שהמילים השכיחות יותר בשימוש אצלם הן "טוב", "אפשרי", "נראה", "סביר", "לא".
מעבר לניבוי תכונות אישיות, מחקר שנעשה לאחרונה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד מצא כי תמונות שפורסמו על ידי משתמשים בדיכאון היו יותר מטושטשות, אפורות וכהות (על ידי שימוש בפילטרים), וכן משתמשים שהיו בדיכאון נטו לפרסם יותר תמונות עם פנים אך עם פחות אנשים בכל תמונה. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שאנשים המצויים בדיכאון נוטים לבלות בחברה מצומצמת.
ומה לגבי תמונת הפרופיל?
ידוע כי תמונת הפרופיל מהווה גורם משמעותי בהחלטה על בן זוג פוטנציאלי. מחקר שפורסם במגזין הפסיכולוגי Psychological Science ביוני 2014, מצא שאפילו שינויים מינוריים בתמונה יכולים לייצר רושם שונה לחלוטין, ובהבלחה של שנייה אנו כבר מחליטים האם מדובר באנשים שאנו מעוניינים להיות בקרבתם. גם כאשר מנתחים את תמונת הפרופיל, ישנם רמזים גלויים וסמויים. המסרים הגלויים הם אלה שבאופן מודע האדם בחר להציג בתמונה, מה שנקרא - ניהול רושם.
למשל, בחירה להצטלם עם כובע, כדור, בעל חיים או עם אדם נוסף, מעידה כי אלמנטים אלו נבחרו מתוך כוונה ברורה להעביר מסר. תמונה "אקטיבית" שבה המצולם נראה מטייל בטבע מלמדת שהוא רוצה להיתפס כאדם הרפתקן שלא יושב כל היום מול המחשב. תמונה עם המשפחה או עם הילדים מלמדת על בן אדם שנותן ערך רב לתא המשפחתי, ורואה בהם מערכת תמיכה חזקה.
רובד נוסף של העברת מסרים הינו המסרים הסמויים - למשל צילום מרחוק, או עם הפנים לא למצלמה, מרמז על חוסר ביטחון. הטיית ראש מקרינה על תלותיות. אנשים בעלי אופי נרקיסיסטי יפרסמו תמונת פרופיל שנראית כאילו שהיא נלקחה ממגזין אופנה. עוד נמצא כי בדיוק כפי שאותם נרקיסיסטים מקדישים את הפרופיל שלהם לפולחן עצמי, מפרסמים הרבה עדכונים על עצמם ומאוד פעילים ברשתות החברתיות, כך הם מחליפים את תמונות הפרופיל מספר פעמים גבוה מהממוצע. רמזים אלו נותנים אינדיקציה ומספקים אינפורמציה משמעותית על הצד השני.
באינטרנט ניתן להביא לידי ביטוי את היצרים החבויים שלנו מבלי לתת על כך את הדעת. כתוצאה מכך, היצרים החבויים שלנו שנמצאים בשליטה בעולם האמיתי, נותנים לעצמם דרור. התבוננות בהתנהגות הדיגיטלית של אנשים מאפשרת לגלות מידע אישיותי השקול ולפעמים עולה על היכרות אישית עם האדם. לכן, בפעם הבאה, לפני שאתם שוקלים מועמד פוטנציאלי, כדאי שתבחנו את המידע הסמוי המסתתר בפרופיל שלו. הוא משמעותי בהרבה ממה שאנשים בוחרים לספר לכם.
ד"ר לירז מרגלית היא חוקרת התנהגות ברשת, מטעם המרכז הבינתחומי
