מבקר המדינה: ניגוד עניינים וליקויים במינוי רואי חשבון מבקרים בחברות הממשלתיות
איך נבחרים רואי חשבון שאמורים לפקח על הפעילות הכספית של החברות הממשלתיות שנאמדת בעשרות מיליארדי שקלים? מתברר, כי חברים בוועדה הממנה השתתפו בדיונים למרות שיש להם תפקידים בחברות להן נותנים המועמדים שירותים או שפעלו לבחירתם לוועד לשכת רואי החשבון. בנוסף, רשות החברות הציגה לוועדה חוות דעת שגויות וחלקיות של מומחים
מבקר המדינה: האוצר מאשר מיליארדי שקלים כרזרבות - מבלי ליידע את הכנסת והציבור
חשש: ההשקה המלאה של הרכבת הקלה בת"א תידחה בשנה ל-2022
המבקר מזכיר כי החברות הממשלתיות מופקדות על תחומים מרכזיים שקשורים בניהול חיי היומיום במדינה, כמו חשמל, דיור, נמלי הים, תשתיות ותרבות. מספרן של החברות הממשלתיות הוא 67 ולצדן עוד 12 חברות בנות ו-16 חברות מעורבות (שאינן ממשלתיות, אבל מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיהן הכלליות נתון בידי המדינה). היקף הכנסותיהן הכולל נאמד בכ-67 מיליארד שקל וסך נכסיהן נאמד בכ-186 מיליארד שקל.
לפי חוק החברות הממשלתיות, על חברה ממשלתית למנות רואה חשבון מבקר לצורך בקרה ומתן חוות דעת על דו"חותיה הכספיים השנתיים. לפי אותו החוק, על שר המשפטים ושר האוצר למנות ועדה שתפקידה למנות ועדה שתמליץ על מינויו או ביטול מינויו של רואה חשבון מבקר לחברה ממשלתית. תפקיד זה נתון בידי הוועדה למינוי רואי חשבון וקביעת שכרם בחברות הממשלתיות. הכללים קובעים שכל רואה חשבון ימונה לשש שנים לכל היותר.
המבקר בדק את תהליך בחירת רואי חשבון מבקרים ל-48 חברות ממשלתיות והביקורת נעשתה ברשות החברות ובוועדה למינוי רואי חשבון. הביקורת התייחסה לתקופה פברואר 2016-יוני 2016. בראש רשות החברות הממשלתיות עמד אז אורי יוגב.
הליקוי: חבר הוועדה היה חבר ברשימתו של המועמד
לדברי המבקר, רואה החשבון המבקר בחברה ממשלתית הוא "אחד משומרי הסף המסייעים לרשות החברות למלא את תפקידה כפי שנקבע בחוק בנוגע לחברות הממשלתיות. חשיבותו כשומר סף היא רבה לנוכח היקפי הפעילות של החברות הממשלתיות ובשל משאבי המדינה הכרוכים בפעילות זו".
על אף זאת, במהלך הביקורת מצא מבקר המדינה כי עלה חשש לניגוד עניינים של חברי הוועדה למינוי רואי חשבון. חברי הוועדה חתמו על הסדרי ניגוד עניינים בנוגע לפעילותם בוועדה, ולפי הסדר ניגוד העניינים של אחד מחברי הוועדה, היה עליו להימנע מלהשתתף בדיוני הוועדה בהם נדונים רואי החשבון המבקרים או שנותנים שירותים בחברות בהן הוא מכהן כנושא משרה.
אותו חבר ועדה מונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעת שכיהן הן כממלא מקום שר האוצר והן כממלא מקום שר המשפטים. בניגוד להסדר שעליו חתם אותו חבר ועדה, נמצא בביקורת כי הוא השתתף בדיונים שבהם נדונו בין היתר רואי חשבון שנתנו שירותים לחברות בהן הוא מכהן כדירקטור, וכן בדיונים שבהן בחירת רואי החשבון נדונה באופן סימולטני בכמה חברות ממשלתיות. מבקר המדינה מעיר, כי פעולות אלה אינן עולות בקנה אחד עם הסדר ניגוד העניינים שחבר ועדה זה חתם עליו.
חשש נוסף לניגוד עניינים בוועדה למינוי רואי חשבון נמצא בהתנהלות של חבר ועדה נוסף. חבר זה נבחר לוועדה מתוך רשימה של ארבעה מועמדים שהציעה לשכת רואי החשבון. בהסדר ניגוד העניינים עליו הוא חתם הוא התחייב להימנע מלהשתתף בדיוני הוועדה שבהם יידון עניינם של רואי חשבון שפעלו לבחירתו לחבר ועד מרכזי של לשכת רואי החשבון.
רואה החשבון שבו עסקו הדיונים שמהם היה אמור להימנע, היה מועמד לנשיאות לשכת רואי החשבון. אותו חבר ועדה שהיה אמור להימנע, היה חבר ברשימתו של אותו מועמד, ואף במהלך הבחירות תמך באופן פעיל בבחירתו.
למרות זאת, השתתף אותו חבר ועדה בדיונים שעסקו במינויו של אותו רואה חשבון, ובדיון על חברת רפאל אף הביע את דעתו כי רואה חשבון זה מתאים לכהן בה, אפילו שלא היה מועמד. אותו רואה חשבון נבחר בסופו של דבר לכהן בתאגיד השידור הישראלי, ובדיונים לקראת בחירתו לתפקיד זה השתתף אותו חבר ועדה שהיה אמור להימנע. מבקר המדינה כותב שפעולותיו של חבר ועדה זה אינן עולות בקנה אחד עם הסדר ניגוד העניינים שחתם עליו.
הליקוי: רשות החברות קבעה במקום הוועדה
עוד עולה מהביקורת, כי הוועדה למינוי רואי חשבון לא קבעה סדרי דיון חיוניים לעבודתה ולא קבעה כללים ברורים לבחירת רואי חשבון למקרים שבהם נדרש שיקול דעתה. רשות החברות הממשלתיות קבעה במקום הוועדה במקרים רבים את סדר הדיון על החברות, שינתה את סיווג החברות לפי עמדה, קבעה את הענפים וההתמחויות לפי עמדתה, קבעה את אופן הבחירה בחברות הגדולות והחליטה בסוגיות של ניגודי עניינים.
בשורה התחתונה, בפועל היתה זו רשות החברות הממשלתיות שקבעה במידה רבה את הבחירה ברואי החשבון לחברות ואילו הוועדה המליצה על רואי החשבון בעלי הציון הגבוה ביותר שנקבע בעיבוד המחשב. "עולה החשש שלא לכך התכוונו השרים כשכוננו את הוועדה", כתב המבקר.
ליקוי נוסף שעולה מהביקורת הוא העמדה השגויה שהציגה רשות החברות בפני הוועדה למינוי רואי החשבון לגבי התייחסות רשות ניירות ערך בנוגע לרואי חשבון שנתנו שירותי sox – שירותי ייעוץ שקשורים בהליך יישום הוראות בדבר הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית.
רשות החברות לא הציגה בפני הוועדה את עמדתה העדכנית והמחמירה של רשות ניירות ערך, לפיה קיים חשש לפגיעה באי-התלות של רואה החשבון המבקר אם יצטרף לתת חוות דעת על שירותי sox שנתן בשנים קודמות לחברה שהוא מכהן בה. מבקר המדינה טוען כי עמדתה המחמירה של רשות ניירות ערך יכולה להשפיע על מינויים שכבר נעשו.
בנוסף, בדיון על החברות הגדולות הציגה רשות החברות את התעשייה האווירית, את מקורות, את דואר ישראל ואת הרכבת יחד עם החברות בנות שלהן ולא כבחירה נפרדת. הוועדה החליטה שכדי לבחון מינוי רואי חשבון לחברות גדולות ולחברות בנות שלהן נדרשת חוות דעת מקצועית. רשות החברות הציגה חוות דעת מקצועית שלטענתה מתבססת על התייעצויות עם מומחים בתחום ראיית החשבון, ולפיה נכון למנות לחברה האם ולחברות הבנות שלה את אותו רואה החשבון.
אבל רשות החברות לא ציינה בפני הוועדה שחוות דעת המומחים כללה עמדות ושיקולים לכאן ולכאן, וכי חלק מהמומחים סברו ההיפך מרשות החברות, כלומר סברו שאין למנות את אותו רואה החשבון לחברה האם ולחברות הבנות שלה.
הליקוי: נתן שירות נרחב לתעשייה האווירית - ונבחר לרואה חשבון מבקר
המבקר אף מצא ליקויים בבחירת רואה חשבון מבקר לתעשייה האווירית, לחברת הבת שלה אלת"א, ולחברת נמלי ישראל (חנ"י). נטען, כי רשות החברות לא בדקה אם בהיקף שירותו הנרחב בשנים האחרונות שנתן לתעשייה האווירית רואה החשבון המבקר שנבחר לחברה, אין כדי לפגום באי-תלותו כרואה חשבון מבקר.
סך שעות הביקורת שביצע רואה חשבון זה בחנ"י עד סוף 2016 היה כמעט פי שלושה מהקיף שעות הביקורת שאושר לו בזמן שהוועדה המליצה למנות אותו, ושכרו היה כ-2.5 מיליון שקל.
אותו רואה חשבון, שמונה לתעשייה האווירית ולחברה הבת שלה אלת"א וכן לחנ"י, היה רואה החשבון היחיד מבין רואי החשבון הגדולים שמונה לחברה אם ולחברה הבת וליותר משתי חברות ממשלתיות גדולות בעלות היקפי שעות ביקורת משמעותיים, וזאת למרות שהוועדה החליטה שרואה חשבון גדול ייבחר למבקר בשתי חברות ממשלתיות מקסימום.
שכרו הציב אותו בראש רשימת מקבלי השכר מהחברות הממשלתיות. בכל מקרה, המבקר מבהיר כי לא הועלו ממצאים או ליקויים כלשהם בנוגע לאותו רואה חשבון עצמו.
ליקויים נמצאו גם בבחירת רואה החשבון המבקר לחברת נתיבי גז לישראל (נתג"ז). לאור חשש שהתעורר בנוגע לניגוד עניינים בין רואה חשבון מסויים לבין נתג"ז, החליטה הוועדה להמליץ על רואה חשבון מבקר אחר לחברה. במסמך שהציגה רשות החברות היא ציינה, כי רואה חשבון אחר הודיע שפעילותו הנרחבת עם חברות ושותפויות בתחום הגז עלולים להעלות חשש לניגוד עניינים במינויו לרואה חשבון מבקר לנתג"ז.
לאחר שמשרדו צמצם את פעילותו מול חברות הגז, הודיע אותו רואה חשבון שהוסר החשש לניגוד עניינים במינויו לנתג"ז. למרות זאת, רשות החברות לא הציגה בפני הוועדה את הודעתו של אותו רואה חשבון ולא בדקה את אופן הסרת החשש מניגוד העניינים.
ליקויים נמצאו גם במינוי רואה חשבון מבקר לחברת נתיבי ישראל, הנחשבת לחברה ממשלתית בינונית בגודלה. פרוטוקול דיוני הוועדה לא כולל כל הנמקה לבחירת רואה החשבון שנבחר. בנוסף, לפי אמות המידה, רואה חשבון ששיעור העבודה בחברה הממשלתית מכלל עבודת המשרד עולה על 10%, אינו יכול להתמנות לתפקיד רואה חשבון מבקר לאותה חברה.
הרציונל הוא להימנע מתלות כספית של רואה החשבון בחברה המבוקרת. כשבדקה את המינוי של רואה חשבון מבקר לחברת נתיבי ישראל, השתמשה רשות החברות בנתון לא נכון כדי לחשב את אחוז עבודת המשרד בחברה של אותו רואה חשבון שנבחר לשמש בה כרואה חשבון מבקר. הנתון האמיתי היה מעלה בפני רשות החברות שאותו רואה חשבון לא יכול להתמנות לנתיבי ישראל.
משרד האוצר מסר בשם רשות החברות הממשלתיות והוועדה למינוי רו"ח מבקרים: "הרשות מברכת על סיום עבודת הביקורת שנערכה על ידי משרד מבקר המדינה. כפי שעולה מהדו"ח, מרביתן המוחלט של ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה נמצאו תקינות. הליך מינוי רואה חשבון מבקר לחברות הממשלתיות הינו הליך מורכב ביותר, אשר נוהל על ידי הרשות והוועדה בצורה מיטבית.
"עקב קטיעתה של הוועדה הקודמת ואי מינויוועדה במשך תקופה ארוכה, נדרשה הוועדה תוך זמן קצר, לדון בעשרות מינויים של רואי חשבון מבקרים. הרשות תלמד את הדו"ח הסופי שפורסם וככל שקיימים עניינים נוספים הדורשים תיקון או שיפור, הרשות תפעל לתקנם בהקדם. זאת ועוד, בימים אלה פועלת הרשות מול שר האוצר ושרת המשפטים להקמת ועדה חדשה וזאת לאחר שהוועדה הקודמת סיימה את תפקידה".
לפנייה לכתב/ת 
