הציורים שהיטלר החרים הושבו לבעליהם: חדשות האומנות
יצירות של שילה שנבזזו במלחמת העולם השנייה הושבו לבעליהן, התרומות למוזיאון השואה האמריקני עלו על כל הציפיות והאומנית הישראלית מיכל רובנר מתנוססת על תחנת הרכבת בלונדון. חדשות האומנות
בתקופת הימים הנוראים של החברה הישראלית, בין שואה לשכול, ננסה להתנחם בכמה נקודות אור מזווית אומנותית:
שני רישומים של שילה הוחזרו לבעליהם
היטלר היה פושע גדול נגד האומנות, והחרים מאות אלפי יצירות מאספנים יהודים ברחבי אירופה. הבעיה העיקרית של יורשי העבודות היא להוכיח שאכן נבזזו, וגם אם כן - לא מעט תביעות נדחו בגלל הזמן שחלף. תקנה של הקונגרס האמריקני משנת 2016 ביטלה את הטיעון הבעייתי וקבעה ש"הזמן שחלף" יתייחס רק לתקופה מאז שקיום היצירה נחשף ליורשים. המשפט הראשון מאז התקנה החדשה פסק על השבת שני רישומים של איגון שילה לבעליהם. במקרה זה, מדובר במשפחתו של בדרן אוסטרי, פריץ גרינבאום, שלא חסך את דעותיו האנטי-נאציות במופעי הקברט שעשה בווינה. לגרינבאום היה אוסף של 81 יצירות של שילה, אחד האומנים האוסטריים החשובים של המאה העשרים.
גרינבאום נרצח במחנה דכאו בשנת 1941 ויורשיו מנהלים מאבקים רבים להחזרת יצירות מהאוסף שלו. ניתן היה לצפות שהם ירצו ליהנות קצת מהיצירות שנאבקו כל כך לקבל בחזרה, אך הם כבר הודיעו ששני הרישומים אליהם נחשפו בתערוכה בניו יורק ב-2015 יועמדו למכירה פומבית בנובמבר.
לטורים נוספים מאת דבי לוזיה ב-ynet
המאהבות של פיקאסו, הצנזורה של פייסבוק
התמיכה במוזיאון השואה האמריקני עולה על הציפיות
מוזיאון השואה האמריקני בוושינגטון חוגג השנה 25 שנה להיווסדו. לפני חמש שנים המוזיאון פתח במבצע גיוס תרומות במטרה לגייס 540 מיליון דולר. המטרה הושגה שנה וחצי לפני המועד, ולכן הוחלט להגדיל את סכום היעד למיליארד דולר. עד כה נאספו 715 מיליון דולר מ-366,000 תורמים. מהנהלת המוסד נמסר שהמוזיאון עסוק במחשבה על רלבנטיות לדורות הבאים, גם לאחר שלא יהיו יותר ניצולים חיים.
הסמיתסוניאן - המוזיאון הלאומי האמריקני, יוצא מאמריקה
הגוגנהיים היה המוזיאון הראשון שפתח סניף מחוץ לארצות הברית, בבילבאו שבספרד. עכשיו זה נראה לנו כבר טבעי שהלובר פותח סניף באבו דאבי, אז למה שהסמיתסוניאן לא יפתח סניף בלונדון? המוזיאון החדש קיבל אור ירוק השבוע ויוקם בפארק המלכה אליזבת', שבו התקיימו המשחקים האולימפיים בקיץ 2012. המוזיאון יוקם בשיתוף עם מוזיאון ויקטוריה ואלברט הבריטי ויבוסס על מוצגים מ-19מוזיאוני הסמיתסוניאן בארצות הברית וכמובן מהמוזיאון הבריטי. הוא צפוי להיפתח ב-2023.
הנה באה הרכבת
ואם אנחנו כבר בלונדון, אומנות בתחנות הרכבת בעיר אינה תופעה חדשה. לקראת פתיחת הקו החדש, קו אליזבת', שיחצה את העיר ממערב למזרח, צפויות בתחנות החדשות יצירות של אומנים המיוצגים על ידי גלריות מובילות, ובהם מיכל רובנר שלנו. הקו עדיין לא פעיל אבל בינתיים גם בתחנות הקיימות האומנות ממשיכה להתפתח, והשבוע נחנכה יצירה חדשה של טרייסי אמין בתחנה הבינלאומית סנט פנקרס. הסיסמא "אני רוצה איתך זמן" מתייחסת לברקזיט ולחוסר הרצון של אמין להיפרד מהיבשת הגדולה ולהישאר אי בודד בים.
פינת ההמלצה השבועית
בנק דיסקונט אוסף אומנות ישראלית מזה 80 שנה וצבר אוסף מרשים ביותר. אוצרת האוסף, שולמית נוס, פועלת ללא לאות לחשיפת היצירות ולהנגשתן. בשנים האחרונות היא אף הגתה פרוייקט בשם "במה לאמן", המאפשר לאומנים לא מוכרים להציג בשטחי הבנק. מפגש מקרי עם משפחתו של האמן טומס דיטרוי ז"ל הביא לתצוגה של פסלי העץ שלו וכמה מציוריו. דיטרוי נפטר בפתאומיות ב-2012 בגיל 61, ומותו קטע קריירה של ציור ופיסול וגם של הוראה רבת שנים. פסלי העץ היפים שלו מוצגים עד אמצע מאי בבנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי בתל אביב.
באותה הזדמנות לא להחמיץ את "האמבטיה" של יחזקאל שטרייכמן - אריחי קרמיקה מעשה ידיו של שטרייכמן, שקישטו את חדר האמבטיה בביתו. לאחר פטירתה של צילה רעייתו, היה צורך לפרק את האמבטיה ושולמית נוס קיבלה אישור להשאיל את האריחים המצויירים לטווח ארוך לבנק. במקום לשחזר את חדר האמבטיה של שטרייכמן, האריחים מוסגרו ונתלו על הקיר.
הכותבת היא הבעלים של גלריה שטרן, חוקרת תרבות, וכותבת על אומנות מדי שבוע.
