27 שנים למבצע שלמה: "עדיין מתייחסים אלינו כ'עולים'"

27 שנים חלפו מאז "מבצע שלמה", שהוביל להעלאתם של קרוב ל-15 אלף מבני הקהילה היהודית באתיופיה. המבצע המורכב, שכלל שיתוף פעולה בין צה"ל וחיל האוויר, המוסד, שב"כ והסוכנות היהודית, יצא לדרך בעקבות משא ומתן של ממשלת ישראל עם שליט אתיופיה דאז מנגיסטו היילה מרים. ואילו כיום, בני הקהילה שעלו ארצה עדיין מרגישים חוסר שוויון ביחס אליהם מהחברה הישראלית ומהרשויות. כל זאת על רקע העובדה ש-8,000 בני משפחותיהם שנותרו במחנות העלייה באדיס אבבה ובגונדר וממתינים לעלייה לארץ.

עולי מבצע שלמה, ארכיון(צילום: נתן אלפרט, לע"מ)

בייה טספה אלמיה, בן הקהילה היהודית באדיס אבבה, חזן ומלמד יהדות, סיפר: "חצי מהמשפחה שלי חיה בישראל ואני תקוע כאן באדיס, ממתין כבר 20 שנה לעלות לארץ. סבא שלי שחי בישראל נפטר לפני כשנה ולא זכינו לראות אותו לפני מותו. כולנו נמצאים במצב נפשי קשה מאוד. כואב לנו שאנחנו לא יכולים להגיע לישראל, ואנחנו סובלים כאן מתנאים ירודים. מבוגרים וצעירים מתים כי אין לנו פה בית חולים בקרבת מקום. לילדים אין בית ספר ללמוד בו. אנחנו מחזיקים את עצמנו באמצעות לימוד תורה ותפילה ומרגישים כמו נוודים, מסתובבים עם הכלים והמזרן שלנו על הגב ועוברים ממקום למקום".

נכון להיום מתגוררים בארץ 142 אלף יוצאי אתיופיה, מתוכם כ-55 אלף נולדו בארץ. כך על פי נתוני משרד העלייה והקליטה.

"המחאה הייתה אירוע מכונן". מפגין שנפצע במהומות בכיכר רבין(צילום: ירון ברנר)

לפני שלוש שנים פרצה מחאת יהודי אתיופיה נגד האפליה והגזענות כלפי בני העדה - מחאה אשר הטילה זרקור, בין השאר, על היחס המפלה שחוו בני הקהילה מגורמי משטרה. זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה למען יהודי אתיופיה, אומרת כי "המחאה ההיא הייתה אירוע מכונן עבורנו. האנשים האלה שיצאו למחאה, רובם ילידי הארץ, חלקם נולדו במטוס ב'מבצע שלמה', ולא מכירים את אתיופיה בכלל. אנחנו ישראלים לכל דבר אבל לא התייחסו אלינו ככה".

מקונן דגו הוסיפה כי "עד היום השיח שקיים בחברה הישראלית היא שצריך להתייחס לקהילה האתיופית כ'עולים', כאוכלוסייה שצריך להתחשב בה – אנחנו בכלל לא שם. ההבדלה הזו מעכבת את השילוב המלא בחברה". בעקבות אותה מחאה הוחלט על יישום תכניות לשילוב הקהילה האתיופית במשרדי הממשלה השונים, בהם החינוך, הבריאות והביטחון, וכן הקמת יחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים.

על פי דו"ח היחידה, 41% מהחלטות הממשלה בנוגע למיגור הגזענות טרם יושמו או נמצאות בתהליך ביצוע. עו"ד אווקה (קובי) זנה, ראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, אומר כי "בשנה האחרונה קיבלנו יותר מ-120 תלונות על גזענות ודאגנו לטפל בהן. למשל, היו תלונות על אפליה של ילדים יוצאי אתיופיה בתחבורה ציבורית, שסורבו לעלות על אוטובוס בגלל מוצאם. מאז המחאה יש שינוי חיובי בהתייחסות של הממסד והבנה שהרבה מהחסמים של יוצאי אתיופיה הם חסמים גזעניים"

לראשונה - שתי שופטות מהעדה האתיופית. השרה שקד עם אדנקו סבחת חיימוביץ' ואסתר טפטה גרדי

אלוף-משנה ראשון בן העדה האתיופית. אל"מ ד"ר אברהם יצחק(צילום: דובר צה"ל)

יותר מ-120 תלונות על גזענות בשנה האחרונה. עו"ד אווקה (קובי) זנה(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

באותה השנה מונה לראשונה קצין בן העדה, ד"ר אברהם יצחק, לדרגת אלוף-משנה. עו"ד זנה הוסיף: "אנחנו עדיין מתמודדים עם אתגרים כמו קידום הקהילה בתוך צה"ל. לפי הנתונים שלנו, הצבא קובע באופן גורף לבני העדה קב"א מאוד נמוך, מנגנון הקביעה הוא מאוד בעייתי ולא משקף את יכולותיהם של המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) מה שעוצר אותם מלשרת ולבצע תפקידים משמעותיים בצבא. הקצינים מהעדה לא מצליחים להתקדם מעבר לדרגת רב-סרן. אנחנו פועלים מול הצבא כדי להגיע לשינוי בתחום הזה".

תת-אלוף ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, הגיב לטענות אלו בדיון בוועדת החוץ והביטחון השבוע בכנסת ואמר: "חשוב לי להדגיש כי ציון הקב"א לא מושפע מדת, גזע, מין או מצב סוציואקונומי. ציון העברית כחלק מקביעת הנתון מהווה 25% מכלל הציון, ואנו יודעים לנטרל הטיות ולעשות התאמות אם הפרק של העברית חלש באופן משמעותי מהאחרים. אנו רואים שיפור קל בנתוני קבוצת האיכות של יוצאי אתיופיה, וכן אנו רואים ירידה של כ-5% בשיעורי הכליאה ו-33% ירידה בשיעורי הנשר".

"ריבלין הבטיח לקדם את הטיפול". ביקור נשיא המדינה באתיופיה(צילום: מארק ניימן / לע"מ)

בתחילת החודש ביקר נשיא המדינה ראובן ריבלין באתיופיה. במהלך הביקור פגש את היהודים שממתינים לעלייה והבטיח, לדבריהם, לקדם את הטיפול בעניינם. נציג משרד ראש הממשלה שהשתתף בדיון בוועדת העלייה והקליטה אתמול (ג') ציין כי ב-18 ביוני תתקיים ישיבת שרים שבה תיערך הצבעה על מתווה העלאת הקהילה באתיופיה.

ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), יו"ר וועדת העלייה והקליטה, אמר: "האחים שלנו ממתינים בגונדר ובאדיס, כאשר לשמונים אחוז מהם יש משפחות בדרגת קרבה ראשונה בישראל. הממשלה כבר קיבלה החלטה לפני כשנתיים להביא את כל אחינו ארצה, אך במקום לקיים אותה הממשלה גוררת את רגליה בתירוץ של תקציב. זה חוסר שוויון מובהק נגד העולים מאתיופיה, שנמנעת מהם הזכות הבסיסית של התייחדות עם משפחותיהם. על הממשלה לתקן את הבעיה הבוערת הזו".

קסאו שיפראו, פעיל חברתי וחבר המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, הוסיף: "המדינה הפרידה משפחות, חלק מהאחים בארץ וחלק עדיין באתיופיה. אנחנו מצפים שהממשלה תקדם החלטה שנוגעת לכל 8,000 היהודים שממתינים לעלות ארצה ולא החלטה חלקית נוספת. מחכים שיגיע סוף סוף פתרון לאנשים שעשרים שנה לא ראו את ההורים, האחים והבנים שלהם".