שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בשביל הבריאות: 5 טרנדים עכשוויים שכדאי להשתחרר מהם
    מצפיית בינג' ועד תזונה נטולת גלוטן: חמישה טרנדים מהשנים האחרונות שהפכו כמעט להרגל, ומחקרים מהשנה החולפת מצאו שכדאי לכם להשתחרר מהם – וכמה שיותר מהר

     

     

    1. צפיית בינג'

    השנה האחרונה הייתה טובה לבינג'. הדפוס של בולמוס הצפייה בסדרות טלוויזיוניות (או "צפיית רצף" על פי האקדמיה ללשון עברית) התעצם לממדי תופעה חברתית בעקבות זמינותן הכמעט בלתי מוגבלת של הסדרות בשירותי הסטרימינג ובספריות ה-VOD.

     

    בנוסף, הדיבור על הבינג' והדיווח ברשתות על הישגי צפייה (אני כבר בפרק 135!) שימשו כמקדמי ויראליות, כמו גם הפיכתן של סדרות איכות לסמל סטטוס שווה ערך לניים דרופינג של ספרים. אבל למרות הפיתוי הרב לקפוץ על העגלה ולהתמסר למרתון בינג', מחקר טרי מוכיח שכדאי מאוד להשאיר את ההרגל הזה מחוץ לחדר השינה.

     

    מה הניוז: מחקרים קודמים מצאו שצפיית בינג' קשורה לעלייה בסיכון להשמנה, לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב, אך מחקר חדש וראשון מסוגו בתחום, שפורסם השנה, ממליץ להיגמל מההרגל הזה משום שהוא מהווה גורם משמעותי לבעיות שינה, שבתורן קשורות גם כן לשורה של בעיות בריאות.

     

    במחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Sleep ,Medicine תחקר צוות חוקרים אמריקאי ובלגי 423 משתתפים בני 25-18 על הרגלי הצפייה שלהם בטלוויזיה ועל הרגלי השינה.

     

    הם מצאו שיותר מ-80% מהמשתתפים זיהו את עצמם כצופים ברצף, כשמתוכם 52% צפו ברצף ב-4-3 פרקים בזה אחר זה. צפיית רצף ממוצעת נמשכה כשלוש שעות ושמונה דקות. אלה שזיהו את עצמם כצופי רצף דיווחו על יותר עייפות, יותר תסמינים של נדודי שינה, איכות שינה גרועה וערנות קוגניטיבית מוגברת לפני השינה.

     

    כמו כן נמצא שלאנשים הצופים ברצף בפרקים של הסדרות החביבות עליהם יש סיכון גבוה ב-98% לסבול משינה גרועה, מעייפות ומנדודי שינה לעומת אלה שאינם צופים ברצף.

     

    לדברי החוקרים, לסדרות הממכרות שגורמות לנו לרצות לצפות בהן ברצף יש לעתים קרובות מבנה נרטיבי מורכב שהופך את הצופים למעורבים מאוד בסיפור. המעורבות האינטנסיבית הזאת גורמת לנו להמשיך את העלילה גם כשאנו כבר רוצים ללכת לישון, כך שנדרש מאיתנו זמן ממושך יותר "להירגע", ולכן הצפייה בהן ברצף משפיעה על השינה שלנו.

     

    השורה התחתונה: אם בכל זאת אינכם יכולים להתאפק, החוקרים ממליצים על טכניקות התרגעות כמו מדיטציה ומיינדפולנס לפני השינה כדי למנוע את בעיות השינה.

     

    כמו כן, מאחר שבמקרים רבים הצופים אינם מתכננים מראש לצפות ברצף במספר רב של פרקים ונשאבים לתוך העלילה, החוקרים גם מציעים ששירותי הסטרימינג כמו נטפליקס יאפשרו לצופים לבחור מראש את משך הצפייה המרבי לפני שהם מתחילים לצפות.

     

     

    כמה אפשר לראות טלוויזיה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כמה אפשר לראות טלוויזיה?(צילום: shutterstock)

      

    2. דיאטה נטולת גלוטן (ללא סיבה רפואית)

    מדפי ה"נטול גלוטן" שהולכים ומתרחבים ברשתות השיווק הם עדות להתחזקותו של טרנד הנטול גלוטן (ללא סיבה רפואית כמו צליאק), שהוזנק לדרכו בארץ עם יציאתו לאור של הספר "בטן של חיטה" בשנת 2013 (הוצאת פוקוס) ומאז הוא רק הולך ומתעצם.

     

    חסידי הנטול גלוטן מדווחים על ירידה מהירה במשקל, כמו גם על הטבה במצב הבריאותי ושיפור בהרגשה הכללית. אבל מחקר גדול שפורסם השנה ובדק אם אכן דיאטות הקוראות להימנעות ממרכיבי תזונה שונים באמת טובות לבריאות שלנו ניפק ממצאים אחרים.

     

    מה הניוז: במחקר שפורסם בכתב העת Journal of ,the American College of Cardiology ניתחו חוקרים מ-12 מוסדות רפואיים בארצות הברית 25 מחקרים, שביחד כללו עשרות אלפי משתתפים, והעריכו את הראיות המחקריות הקיימות על מרכיבי תזונה שונים, וכן על דיאטות טרנדיות המגבילות גלוטן או מתבססות על מיצי פירות וירקות.

     

    לדברי החוקרים, המחקרים הקיימים אינם מספקים ראיות לכך שהדיאטות נטולות הגלוטן מועילות לאנשים בריאים שאינם סובלים מצליאק או מרגישות לגלוטן או עוזרות לירידה במשקל, וכמה מחקרים אפילו מצביעים על עלייה במשקל. יתר על כן, הם מצביעים על כך שמזונות נטולי גלוטן רבים (מזונות מתועשים) עשירים בפחמימות מעובדות הקשורות לסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2.

     

    לטענתם, הסיבה שבגללה אנשים בריאים רבים שעושים אותן מדווחים בכל זאת על שיפור במצבם הבריאותי עשויה להיות נעוצה בעובדה שבמקביל להתחלת הדיאטה הם גם מאמצים הרגלים בריאים אחרים, כמו הימנעות ממזון מהיר, פעילות גופנית ושינה טובה.

     

    השורה התחתונה: באופן כללי הסקירה מצביעה על מגבלות משמעותיות במחקרים בתחום, בהן העובדה שחלק גדול מהדיאטות ומהטרנדים לא נחקר לאורך זמן מספיק ולא נבדקה ההשפעה המשולבת האפשרית בין מרכיבי מזון ובין שינוי הרגלי אורח חיים.

     

    לדברי החוקרים, הדיאטות הבריאות ביותר ללב הן אלה הכוללות מזונות כמו שמן זית כתית מעולה, פירות יער, ירקות עליים ירוקים, חלבונים מהצומח, אגוזים בכמות מתונה וגם בשרים רזים.

     

    בלי גלוטן. רק אם זה מזיק לכם לבריאות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בלי גלוטן. רק אם זה מזיק לכם לבריאות(צילום: shutterstock)

     

    3. דיאטות עתירות בשר אדום

    אם הייתם כאן בשנים האחרונות ודאי היה לכם קשה לפספס את האטקינס, הפליאו, הקטוגנית ועוד דיאטות טרנדיות שהמשותף להן הוא העמסת חלבון (ושומן) מהחי, כשאחת הדרכים היא צריכה מוגברת של בשר אדום.

     

    צריכה מרובה של בשר אדום ידועה כבר זמן רב כהרגל שמזיק לבריאותנו, אבל מחקר ענק וארוך טווח של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית מצביע על כך שהסיכון הבריאותי גדול עוד יותר ממה שחשבנו.

     

    מה הניוז: החוקרים עקבו במשך 16 שנה אחר 536,969 אנשים בני 71-50 משש מדינות שונות בארצות הברית וניתחו את הנתונים על צריכת הבשר שלהם, כולל בשר אדום (בקר, כבש וחזיר), בשר "לבן" (עופות, הודו ודגים), בשר מעובד ובשר לא מעובד.

     

    ממצאי המחקר, שפורסם ב-2017 בכתב העת,BMJ הראו שצריכת כמויות גדולות של בשר אדום קשורה לסיכון מוגבר לתמותה משורת מחלות, בהן סרטן, מחלות לב, שבץ, סוכרת, זיהומים, מחלות כליה, מחלות כבד כרוניות ומחלות ריאה, כמו גם למוות מכל הסיבות.

     

    המשתתפים שאכלו את הכמויות הגדולות ביותר של בשר אדום - מעובד ולא מעובד - היו בסיכון גבוה ב-26% למות ממחלות אלה, וכן למוות מכל הסיבות, לעומת אלה שצרכו את הרמה הנמוכה ביותר. לעומת זאת, המשתתפים שצרכו את הרמה הגבוהה ביותר של עופות, הודו ודגים היו בסיכון נמוך ב-25% למוות מכל הסיבות, לעומת אלה שצרכו את הרמה הנמוכה ביותר.

     

    במחקר נמצא שלאנשים הצופים ברצף בפרקים של הסדרות החביבות עליהם יש סיכון גבוה ב-98% לסבול משינה גרועה, מעייפות ומנדודי שינה לעומת אלה שאינם צופים ברצף.

     

    לדברי החוקרים, המחקרים הקיימים אינם מספקים ראיות לכך שהדיאטות נטולות הגלוטן מועילות לאנשים בריאים שאינם סובלים מצליאק או מרגישות לגלוטן או עוזרות לירידה במשקל, וכמה מחקרים מצביעים אפילו על עלייה במשקל נמצא שצריכת כמויות גדולות של בשר אדום קשורה לסיכון מוגבר לתמותה משורת מחלות, בהן סרטן, מחלות לב וסוכרת.

     

    המשתתפים שאכלו את הכמויות הגדולות ביותר של בשר אדום היו בסיכון גבוה ב-26% למות ממחלות אלה לעומת אלה שצרכו את הרמה הנמוכה ביותר.

     

    השורה התחתונה: לדברי החוקרים, הגורמים המתווכים הקשורים להגברת התמותה כתוצאה מצריכת בשר אדום הם הניטרטים והניטריטים שהוא מכיל, וכן ברזל הם (Heme ברזל מהחי).

     

    החשד הוא שגורמים אלה מעודדים סטרס חיצוני הפוגע בתאים. אז לעבור לטבעונות (ולא בגלל המניעים המוסריים)? לא בהכרח, אבל כמו עוד הרגלים מגונים (בינג', פייסבוק ושות'), התשובה תלוית מינון, ונראה שבהחלט כדאי לצמצם את הצריכה.

     

    סיכון גבוה למחלות. בשר אדום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    סיכון גבוה למחלות. בשר אדום(צילום: shutterstock)

     

    4. מדיה חברתית

    אין חדש תחת הסלפי: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם (ויתר הרשתות החברתיות שקצת פחות הצליחו) הפכו מזמן לאתרי המפגש הווירטואליים, שבהם כמעט כולנו נפגשים כדי להחליף דעות ורעיונות, לקטר על המצב הפוליטי, לספר על התינוק החדש או סתם להשוויץ בסלפי.

     

    מעבר לעניין הקידום האישי, מדובר בבמות שקרו בהן גם כמה שינויים חברתיים מרחיקי לכת בדעת הקהל בשנה החולפת, כמו למשל, קמפיין #MeToo אם זה כל כך טוב, אז מה בעצם הבעיה?

     

    מה הניוז: כמה מחקרים חדשים שפורסמו בשנת 2017 מצאו שבילוי זמן רב מדי במדיה החברתית עלול דווקא להעצים רגשות בדידות ותחושות דיכאון. כך למשל, מחקר מאוניברסיטת פיטסבורג שפורסם בכתב העת American Collegeof Preventive Medicine ונערך בקרב 1,787 בני ,32-18 מצא שאלה שהשתמשו במדיה החברתית במשך יותר משעתיים ביום נטו לדווח על רמות גבוהות של בדידות פי שניים לעומת אלה שבילו בה פחות מ-30 דקות ביום.

     

    החוקרים תיארו את הממצאים כ"אות אזהרה" למשתמשי המדיה החברתית. במחקר אחר, שפורסם בכתב העת Social Science ,& Medicine העריכו חוקרים את הקשר בין השימוש במדיה החברתית לתסמיני דיכאון בקרב 1,749 בני 32-19 הם מצאו שלשימוש בעל אופי של התמכרות במדיה החברתית יש קשר חזק ועצמאי עם סיכון מוגבר לתסמיני דיכאון.

     

    השורה התחתונה: לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שהדרך שבה אנו משתמשים במדיה החברתית עלולה להציב אותנו בסיכון לדיכאון. האם זה אומר להתנזר ולפרוש ממדורת השבט הזאת? לא בהכרח, אבל שימו לב למינונים, ואם אתם בקצה הגבוה של הסקאלה - שקלו דיאטת סלפי או דיטוקס ציוצים.

     

    המחקר מצא שאלה שהשתמשו במדיה החברתית במשך יותר משעתיים ביום נטו לדווח על רמות גבוהות של בדידות פי שניים לעומת אלה שבילו בה פחות מ-30 דקות ביום. החוקרים תיארו את הממצאים כ"אות אזהרה" למשתמשי המדיה החברתית.

     

    תרגיעו עם הסלפי והלייקים (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    תרגיעו עם הסלפי והלייקים(צילום: Shutterstock)

     

    5. קעקועים

    קעקועי גוף כבר מזמן פרצו את גבולות הטאבו והם הולכים ומתפשטים. נתונים מסקרים במדינות שונות בעולם מצביעים על כך שכ-10% עד 25% מהאנשים כיום, בעיקר צעירים, מתהדרים בקעקוע אחד לפחות.

     

    בשנים האחרונות מזהירים ארגוני הבריאות בעולם מפני סיכונים שונים הכרוכים בביצוע קעקועים, בהם זיהום ממחטים לא סטריליות או מחדירה של חיידק לאזור הקעקוע, אלרגיה חריפה והצטלקויות. נשמע מפחיד? מחקר חדש לא רק שלא מקעקע את המסקנות אלא לוקח אותן צעד קדימה.

     

    מה הניוז: המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports מצביע על כך שהמנהג הזה עלול לעלות לנו ביותר מאשר אלרגיה או זיהום, שכן חלקיקים זעירים של רכיבים רעילים מהצבעים עלולים לנדוד לתוך הגוף, להגיע לבלוטות הלימפה ולהשפיע על מערכת החיסון של הגוף.

     

    הצבע בקעקועים מורכב ממגוון פיגמנטים אורגניים ואנאורגניים. מלבד פחם שחור, המרכיב השני השכיח ביותר המשמש בהם הוא טיטניום דיאוקסיד - פיגמנט לבן המשמש גם בתעשיית המזון, הקוסמטיקה והטואלטיקה (כמו משחות שיניים ומסטיקים) שנקשר לסיכונים בריאותיים שונים, כולל ממצאים על סיכון מוגבר לגידולים סרטניים שהתגלו לאחרונה.

     

    החוקרים, מצרפת ומגרמניה, השתמשו במדידות רנטגן פלורוסצנטיות ובטכנולוגיות מתוחכמות אחרות כדי לזהות חלקיקים בעור ובבלוטות הלימפה הממוקמות בצוואר, מתחת לזרועות ולאורך הקפל בין הירכיים והבטן, באנשים עם קעקועים. הם מצאו חלקיקי ננו של מתכות שונות, בהם טיטניום, אלומיניום, כרום, קובלט, מגנזיום וניקל, באזורי עור הסמוכים לקעקוע וכן בבלוטות הלימפה שלהם. לדברי החוקרים, ממצאים אלה מעידים על כך שחלקיקי פיגמנט בעלי פוטנציאל מזיק מצטברים בגוף ואף חודרים הרבה יותר עמוק מאשר לפני העור בלבד.

     

    השורה התחתונה: לדברי החוקרים, חומרים אלה עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח כמו תהליכי דלקת בגוף, וכעת, משבוססה נוכחותם בבלוטות הלימפה, הצעד החשוב הבא יהיה לבחון את העדויות לתופעות לוואי וסיכונים.

     

    המחקר מצביע על כך שהמנהג הזה עלול לעלות לנו ביותר מאשר אלרגיה או זיהום, שכן חלקיקים זעירים של רכיבים רעילים מהצבעים עלולים לנדוד לתוך הגוף, להגיע לבלוטות הלימפה ולהשפיע על מערכת החיסון של הגוף.


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים