שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צ’ארלס עדיין חולם על שלום
    צ’ארלס ברונפמן, איל הון קנדי מפורסם, תורם כל חייו לישראל. עכשיו הוא ככר בן 87 אבל עדיין מנסה. היוזמה החדשה שלו, הוא מקווה, תחבר צעירים יהודים אמריקאים בחזרה לישראל דרך ניסיון להביא שלום. על דונלד טראמפ מעדיף האזרח הקנדי הגאה לא לדבר השבוע
    צ'ארלס ברונפמן ידוע כנדבן ואיל הון ששמו מופיע לא אחת במוסדות ומקומות שונים שסייע להקים. היום כשהוא בן 87, הוא עדיין נלהב לסייע למדינת ישראל. "אני זוכר שהייתה לנו ארץ החלומות”, הוא אומר, “עם החלוצים, עם יישוב השטח. היום ישראל בת 70 ובמדינה נהדרת עם אנשים נהדרים באיזור גרוע במיוחד בעולם. הישראלים עברו גיהנום, היהודים עברו גיהנום, וזה לא יקרה יותר, זה מה שחשוב ולכן גם לבטחון ישראל עושים דברים שלא פשוט לעשות”.

     

    בן לשושלת אילי ההון ברונפמן, על פי פורבס, האדם ה-18 בעושרו בקנדה.לאורך השנים ייסד בין היתר את קרן ברונפמן ותורם מרכזי לפרויקט ‘תגלית’ המטיס סטודנטים ובני נוער יהודים לטיול שורשים בישראל על מנת לעודד את הזהות היהודית שלהם בתפוצות ואת הזיקה שלהם לישראל.

     

    כעת, בין שאר פעילויותיו, הוא מקדם את פרויקט 'עתיד', תכנית מיוחדת של ארגון Israel Policy Forum שנועדה לקדם את הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. הוא נלהב מהרעיון של הארגון שמרחיב את פעילותו בארבע ערים גדולות בארה”ב. השנה הם מתכננים לאגד 25 צעירים מקומיים לשלושה ימים בכנס מיוחד שיחמש אותם בכלים ובידע, ויאפשר להם להרחיב את פעילותם למען פתרון שתי המדינות בקהילות המקומיות שלהם. "אני מקווה שאלו יהיו 25 אנשים שיוכלו לקחת את הרעיון הזה קדימה", אומר לנו ברונפמן.

     

    כשאנחנו שואלים אותו כיצד יפעלו 25 מנהיגים מקומיים בתוך מציאות שבה הרעיון לשתי מדינות רק הולך ומתרחק, ואף אחד מהכוחות הפועלים בין הממשלות של ישראל, הרשות וארה"ב אינו נלחם למענו, הוא דווקא נשמע אופטימי וסבלני להפליא. "אני מאמין שזה הפתרון היחיד להושיע את ישראל. חייבים לדאוג שהאש לא תכבה, חייבים לדאוג שהאנשים בוושינגטון מודעים ומבינים שזה הפתרון היחיד. ברור לי גם שכדי שזה מה שיתרחש בסופו של יום יידרשו שני מנהיגים אמיצים במיוחד. אני מקווה שזה יגיע לפני המשיח”.

     

    - ()
    בעבר יהודי ארה"ב תמכו בישראל ללא הסתייגות. היום המצב שונה". ברונפמן

     

    ברונפמן מלווה את ישראל מיום הקמתה. הוא זוכר את המלחמות, את ההתרגשות מעצם קיומה ואת השמועות ששמע עוד כאיש צעיר בקנדה על בריחת הפלסטינים מרצון (“לאורך הרבה מאוד שנים באמת האמנו שזה נכון"). הוא מספר: "אני זוכר שהייתי עם דמעות על מדשאת הבית הלבן בחתימת רבין. אני דמעתי בסלון במונטריאול כשסאדאת הגיע לישראל. היינו אופטימיים מאוד”.

     

    אנחנו נפגשים ביום שבו שיחרר דונלד טראמפ כמה ציוצים פוגעניים אל עבר ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו. עם עליית שמו של טראמפ לשיחה, ברונפמן מבקש לעבור לנושא הבא."אני קנדי ואני די כועס היום.ממשלות באות והולכות. בתורה מספרים לנו שלא תמיד נוכל להשלים את המשימה, אבל חייבים להתחיל, חייבים לעשות. זה כנראה לא יקרה כשאני בחיים, ואני גם מכיר היטב את האכזבות מאוסלו ורבות נוספות, אבל חייבים להמשיך. או שנלך לאפרטהייד או מדינה לא יהודית, ובקצב של מה שקורה היום, לשם זה הולך”.

     

    הבעיה הנוספת היא כמובן התמיכה המקומית בישראל. "בעבר יהודים בארה"ב תמכו בישראל באופן טבעי מיידי ובלי הסתייגות. היום המצב שונה", הוא מודה.

    "ההסבר פשוט. בעבר ישראל נראתה לעולם כדוד והעולם הערבי כגולית, אבל בתחילת שנות השמונים עם כניסת ישראל ללבנון, ראינו שינוי שבו לפתע ישראל הפכה להיות גולית, והמונח כיבוש הפך להיות מונח מקובל. אנחנו רואים את הניתוחים המקומיים למצב בישראל, את הדיווחים מהתקשורת שמועברים דרך רטוריקה ברורה של חזקים וחלשים.בתקשורת את לא רואה ילד בקיבוץ אחרי הפצצה, רק ישראלים עם רובים או טנקים. לא רואים אנשי חמאס חמושים אלא נשים זקנות ותינוקות זועקים לעזרה. התמונה הזו מוצגת כבר יותר מדי שנים”.

     

    על הרקע הזה, גיוס צעירים יהודים לטובת ישראל הופך יותר ויותר בלתי אפשרי. "כולנו בעבר עזרנו לישראל מבחינה כלכלית, מורלית, אקדמית, אבל היום ישראל היא מדינה עשירה, מצליחה, לא צריכה אותנו כלכלית אלא זקוקה לתמיכה שלנו בוושינגטון. אבל צעירים יהודים היום הם בעיקר ליברלים שרואים את ישראל במצב מצוין, ואת העזתים רעבים, וחושבים שהערכים היהודיים שלהן מחייבים אותם לסייע ולהילחם למען החלש.

     

    “בעיה נוספת", הוא מדגיש, "היא הקבלה של ישראל את הזרמים היהודים השונים בארה"ב על רקע השליטה החרדית הגדולה מדי בישראל. הקש ששבר רבים כאן היה כמובן חוק הכותל האחרון. אני חושב שישראלים צריכים להבין את הדרכים השונות של יהודים בעולם לממש את היהדות שלהם ולקבל את כולם. הממשלות בישראל לא ממש מייחסות לזה חשיבות כל עוד זה משרת אותן”.

     

    ברונפמן נלהב כשהוא מזהה את ההנהגה הצעירה שמובילה את הרעיון. אדם בסקיאנו הוא רק בן 24, אבל עם וותק של ציוני נלהב. כבר שנתיים הוא פעיל בארגון IPF שנלחם לקדם את פתרון שתי המדינות. "אני מגיע מרקע של ניצולי שואה, אבל הבית לא היה ציוני מדי. רק כשהייתי בישראל במהלך ימי התיכון, הקשר שלי לארץ עבר למימד אחר והפך עמוק מאוד. אותו ביקור מילא אותי באהבה לישראל והמשכתי לנסוע שוב ושוב. אפילו למדתי סימסטר באוניברסיטה העברית והפכתי להיות הרבה יותר קשור ומעורב בחיים ובסיפור הסכסוך וברצון לפתרון של שתי המדינות”.

     

    אדם מספר שקיווה שדרך הרעיון של שתי המדינות יותר ויותר אמריקאים יתחברו לישראל. "רציתי להעביר מסר של תקווה שקשור בפתרון שטוב לשתי המדינות. אני חושב שיש חוסר מודעות או קבלה לרעיון וזה קשור בעיקר לנוף הפוליטי. הבעיה הנוספת היא שאחרי לא מעט כשלונות, אנשים כבר לא יכולים לשמוע את זה. הרעיון של שתי המדינות נראה בזוי בעיני רבים”.

     

    עם הארגון מוביל אדם מנהיגים ברחבי ארה"ב וגם על רקע האנטי הגובר בקרב יהודי ארה"ב, הוא מאמין שרבים מוכנים לשמוע ולהיפתח דרך הפריזמה של הפתרון. "התכנית שלנו היא לאפשר מרחב למידה על מה שקורה לאורך כל השנה. אנחנו מחברים צעירים יהודים למומחים בנושא והם מנהיגים בעצמם ומעבירים את המידע לקהילות שלהם. אנחנו רואים שזה מתחיל להשפיע. יש לנו קרוב ל-40 אקטיביסטים מנהיגים בארבע ערים והם מסייעים באסטרטגיות והיוזמות שאנחנו משקיעים בהן”. אדם, כמו ברונפמן, לא מאמין שהפתרון קרוב למימוש, אבל העבודה, הוא טוען, חיונית מאי פעם.

     

    בכנס המתוכנן למנהיגים הצעירים, ברונפמן לא מצפה לעסוק בשאלות הקשות סביב ישראל, אלא מניח שהצעירים שיגיעו ישאפו לטובתה של ישראל ויובילו את הצעדים לפתרון. "כדי שמשהו ישתנה בישראל זה חייב לבוא מהישראלים, לא מזרים. אנחנו בכל זאת זרים”.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים