"הרופא משך יותר מדי - התינוק נולד עם שיתוק מוחין"
תושבת ירושלים שהגיע ללדת את בנה הבכור לפני שלוש שנים בהדסה תובעת את בית החולים בטענה להתרשלות הצוות הרפואי, שבעקבותיו בנה שנולד בלידת ואקום נותר עם שיתוק מוחין. ביה"ח: "הבירור יתקיים בבית המשפט"
לפני כשלוש שנים צעירה תושבת אזור ירושלים הגיעה לבית החולים הדסה על מנת ללדת את בנה הבכור. בגלל מצוקה של העובר הוחלט ליילד את התינוק בלידת ואקום. אולם לטענת ההורים הרופא ביצע יותר מדי פעמים משיכות לחילוץ העובר וגרם לו לשיתוק מוחין.
כעת הגישה האם תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה שהצוות הרפואי התרשל.
הצעירה (27) התאשפזה במחלקת יולדות בבית החולים הדסה לאחר שהרגישה צירים וירידת מים. בעת קבלתה לאשפוז היא סבלה מחום של 37.4 מעלות שהלך ועלה במהלך הלילה בו אושפזה. באותו השלב הצוות הרפואי החליט לתת לה אנטיביוטיקה ולחבר אותה למוניטור.
במהלך הלילה הרופאים נתנו ליולדת פיטוצין (חומר המזרז לידה) ובהמשך פקע הרופא את השלפוחית וניצפו מים מקוניאליים (מי שפיר המהולים בצואת התינוק). לפנות בוקר בעקבות צירים חזקים הוחלט להפסיק את הטיפול התרופתי ופתיחת צוואר הרחם של הצעירה הייתה מלאה – סימן שהלידה עומדת להתרחש.
כעשר דקות לאחר שנצפתה פתיחה מלאה, הורה הרופא ליולדת להתחיל בלחיצות, ואף נתן הנחיה על חידוש הזלפת הפיטוצין לווריד. הדופק העוברי התייצב על 160. על פי כתב התביעה בשלב מסוים נקלע ראש העובר לעמדה שחייבה התערבות לחילוצו.
"האופציה היחידה שהוצגה הייתה ואקום"
באותו הזמן הרופא הציג בפני ההורים את הסכנות הכרוכות בלידת ואקום אך כלל לא הציג בפניהם את האפשרות לבצע ניתוח קיסרי. "בניגוד גמור לרישום שנערך האופציה היחידה שהוצגה בפני ההורים ובפני הדולה אשר שהתה לצידם בחדר הלידה, הייתה חילוץ באמצעות הוואקום כאשר לא תוארו כלל סיכוניו של הליך זה", נכתב בכתב התביעה.במסגרת הרישום בתיק הרפואי, הרופא מתאר ביצוע חמש משיכות באמצעות מכשיר הוואקום, כאשר המשיכות היו מסונכרנות לצירים הרשומים ברישום המוניטור. אלא שלטענת הצעירה עד מועד הלידה הופסק משום מה רישום הצירים, כאשר ברור שבמשך זמן זה התקיימו צירים רבים נוספים. לדבריה ברור שבוצעו גם משיכות נוספות באמצעות מכשיר הוואקום, בניגוד לפרוטוקול הרפואי.
לטענת התובעת בשל החילוץ הרשלני תוך ביצוע משיכות רבות והפעלת לחץ רב ובלתי סביר, נגרמו לעובר מצוקה נשימתית ודימום תוך מוחי בראשו, אשר גרמו לדבריה לנזקיו המוחיים הקשים ולמגבלותיו התפקודיות החמורות והוא סובל משיתוק מוחין. הצעירה טוענת כי חלק בלתי מבוטל ממהלך הלידה לא היה מתועד בפרוטוקול אלא הושלם רק לאחריה, מה שמקשה לדעת מה אכן קרה שם.
פרופ' מנחם דוד, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, אשר חוות דעתו צורפה לכתב תביעה קובע כי נזקיו החמורים של הילד נגרמו בעקבות הניהול הרשלני של הלידה, ביצוע לידה טראומתית במיוחד וביצוע הלידה באמצעות ואקום באופן בלתי מיומן.
לטענת בני המשפחה של הילד כתוצאה מהרשלנות של צוות בית החולים, הנפגע יזדקק למשך כל חייו לטיפול רפואי ופיזיותרפיה, לטיפולי הידרותרפיה, לטיפולי ריפוי בעיסוק, לטיפולי ריפוי בדיבור, לטיפולים פסיכולוגיים, לעזרים אורתופדים מיוחדים, לאביזרי ואמצעי ראייה מיוחדים, ולמעקב רפואי נרחב, דבר הכרוך בהוצאות כספיות גדולות ומכבידות.
עו"ד נתי רון ועו"ד דוד וינטר ממשרד רון - פסטינגר, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית: "אופן ניהול הלידה הרשלני גרם לילד מומים בלתי הפיכים, שיחייבו אותו להיעזר בזולת כל ימי חייו. הרופא שצריך היה לדעת שפעולותיו עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך, לא עצר לבחון חלופות שהיו עשויות למנוע את הנזק".
מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: "אנו עדים בישראל לתביעות רבות נגד בתי החולים בגין נזקים נטענים בעת הלידה. גם התביעה הנוכחית, העוסקת במקרה שאירע לפני ארבע שנים, מנסה לקשור בין הליך הלידה לבין ילד עם נזק מוחי. גם במקרה זה יתקיים בירור על ידי בית המשפט ורק בסופו יוחלט באם הצדק עם המשפחה התובעת. בלי קשר למקרה הנוכחי, הדסה מקפידה מאד על מקצועיות ובטיחות הלידות אצלה ועושה הכל על מנת למנוע תאונות במהלך הלידה".
לפנייה לכתב/ת 
