שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הכריך שהרג אותי

    זמני תגובה ארוכים מדי, סטייה מהנתיב, הורדת העיניים מהכביש - אלה הדברים שיכולים לקרות לכם בעקבות מאבק עם כריך שנראה תמים אבל צריך לקרוע ממנו את הניילון, פיתה שנוזלת ממנה טחינה, קפה רותח ואפילו תפוח שמישהו שכח אצלכם במכונית. רוני נאק, מוותיקי כתבי הרכב במדינה, חושף את שלל הסכנות שנגרמות מאכילה במכונית (והכל מניסיון אישי)

    מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי

     

    לעבור חוויה של תאונה בגלל קפה רותח או טחינה שנזלה זה - בואו נודה על האמת - פאדיחת על במקרה הטוב, וטעות שעלולה לעלות בחיים במקרה הרע. הנסיבות באמת לא משנות. כולנו ממהרים, כולנו מאחרים לאיסוף מהחוג או לפגישה עם השותפים, ולכולנו תמיד חסרות כמה דקות במהלך היום כדי לקחת אוויר ולאכול בנחת. אז אוכלים וגם שותים ברכב. בפקק, בכביש החוף, בעלייה לירושלים או על כביש הערבה. כי הנהיגה זה "זמן מת" וכדאי לנצל אותו (זוכרים? דקה אבודה לדקת עבודה?), אז למה לא לאכול או לחטוף קפה מהיר על הדרך מעגלת הקפה שעל כביש 443 ולהמשיך עם הזרם?

     

    מובילאיי - קפה ()
     

    דווקא יש הרבה סיבות למה לא. הנה הסכנות הנפוצות ביותר לנהג מ"קפה ומאפה" בדיל לא נורמלי של 15 שקלים:

    איכס, נייר. לי זה קרה המון. מודה באשמה - אכלתי נייר במהלך הנהיגה. נו, אתם יודעים, מהניירות האלה שעוטפים פלאפל או שווארמה, או סתם כריך ביום שהתקמצנתי. התגובה המיידית היא יריקה לא מרוצה ומבט על הפיתה/כריך – מה שכבר אומר שהורדתי את העיניים מהכביש. אבל זו רק ההתחלה. כשהבחנתי שהטעם האקזוטי הגיע מהנגיסה בעטיפה, אז התחיל המאבק לחשוף סמטימטר אחרי סמטימטר מטורטיה ספוגת גוואקמולי או מאכל דומה. אצל רובנו זה נגמר עם חמישה קילומטרים של נסיעה שעברנו בלי שכמעט הסתכלנו על הכביש. אצל המתחכמים (כן, מודה באשמה), השיטה היא לתמרן את ההגה עם ברך אחת, ולנסות "להפשיט" כמה שיותר מהר את הכריך עם שתי ידיים - בלי להסתכל עליו ובלי להוריד את העיניים מהכביש. אבל אז יצרנו סכנה ל...

     

    תקרית ביגוד. טחינה נוזלת - וזו עובדה! והיא לא לבד. גם ריבה, פירורים, קטשופ, וכמובן קפה, תה או שייק ירוק על הבוקר - כולם נראים נפלא על חולצת הכפתורים החדשה (הוגו בוס, קניתי בדיוטי) או על מכנסי המעצבים, וזה תמיד קורה בדרך למשרד. הסכנה מתחילה עם הרגע שבו אנו מרגישים את ה"פלופ" על הבגד, ומסתכלים עליו באופן אינסטינקטיבי. אז מגיעים גם הניסיונות הכושלים להגיע לחבילת המגבונים שבדופן הדלת של הנוסע (בהנחה, כמובן, שהנהג הוא גבר), מה שמצריך להשען רחוק ימינה תוך ניסיון לשים לב במקביל להגה ולכביש, ואז לשלוף משם מגבון. במקרה הטוב המגבונים קבורים בתא הכפפות, ואז עשיתם רק הכנה לגלגלון. אגב, הסטטיסטיקה מוכיחה כי ב-98.7% מהמקרים המגבון כבר יבש, ובשאר המקרים הניסיון להציל את הבגד סתם לא מצליח. המלצתי. אפילו אל תסתכלו למטה. הכתם הזה ירד רק בכביסה, או לעולם לא.

     

    מובילאיי - קפה ()
     

    כוויות. אם יש בעולם מוצר שאני לא סובל, אלה המכסים של כוסות הקפה החד-פעמיות. אי אפשר לשתות דרכם כמו שצריך, ואם הקפה ביד - פס האטה גבוה מדי והופה, המפשעה בוערת, הירכיים רטובות ואתם מקללים בהונגרית מדוברת, שהיא, כידוע, השפה הכי טובה לשחרר בה קיטור. ההמלצה: שתו את הקפה/תה/מרק עוף לפני או אחרי הנהיגה ותחסכו לעצמכם את כל הבלגן. גם אם לא עשיתם תאונה כשאיבדתם את הריכוז בגלל הכאב, הכוויה שממנה תסבלו, הכתמים על הריפודים ואפילו נזקים פנימיים לרכב מנוזל שחדר והגיע למתגים, או להילוכים, פשוט לא שווים את זה.

     

    רפלקס לא מותנה. בעודי כותב נזכרתי בפעם ההיא שבה כמעט עשיתי תאונה חזיתית בגלל תפוח. התרחיש מוכר, ואני מתערב שגם לכם זה קרה לפחות פעם אחת, מקרה שבו הפיזיקה חומדת לצון וגורמת לחפצים לעוף לצדדים כשהרכב פונה. אז התפוח, שבכלל לא היה שלי ומישהו השאיר אותו במכונית, התגלגל ופגע בי, הרפלקס לתפוס אותו הופעל, ובמקום להשלים את הפנייה גלשתי לנתיב הנגדי. חצי שנייה, אולי פחות, שיכלה להסתיים באסון.

     

    מאסטר שף. כמעט כל אכילה ברכב עלולה להוביל לתוצאות מסוכנות, אבל יש מאכלים שמסוכנים יותר מאחרים. לדוגמה: אתם אחרי יום ארוך וקשה במשרד וצריכים פיקס קולינארי להתנחם בו בדרך הביתה. אבל פלאפל הוא אוכל לא "אחיד": כל ביס חושף אתכם לשכבה אחרת ולטעמים אחרים. ולא משנה אם זה החריף שהפתיע או הכרוב הכבוש ששימח – זה גורם לכם פעמים רבות להביט על הפיתה השמנמנה וה"הו כה רכה" – ותשומת הלב מוסטת מהכביש. אבל היי, לפחות לא תהיו רעבים בזמן שתחכו שיגיע הגרר כי הרכב טוטאל לוס.

     

    צחוק בצד, האמת היא שקשה לשנות הרגלים ישנים. כולנו אוכלים או שותים במכונית. העולם המודרני כבר לא מאפשר לנו לשבת ולשתות את הקפה בנחת כשאפשר לצאת לעבודה, לשתות אותו במהלך הישיבה בפקק, ובמקביל לנהל (או לסנן) שיחות בסלולרי עם ספקים ששואלים איפה הצ'קים שלהם.

     

    אם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז ממש כדאי להימנע מאכילה ומשתייה בנהיגה. אבל מאחר שרובנו לא נעשה זאת, מזל שהטכנולוגיה הופכת את המנהג הזה לפחות מסוכן מבעבר. ראשית, מערכות הבלימה המשוכללות מאפשרות לנו להרים את הראש אחרי הביס, להבחין בסכנה, לפוצץ את הברקס ולעצור די מהר. מעבר לכך, המכוניות החדשות מצוידות כיום במערכות בטיחות אשר – ואי אפשר להגדיר זאת באופן פחות מעליב – שומרות עלינו מעצמנו ועל הציבור מכם.

     

    חלקן יודיעו לכם כשאתם סוטים מהנתיב, אחרות יבלמו את הרכב (המהירות שבה זה קורה משתנה מיצרן אחד לשני) במקרה שיזהו התנגשות שהולכת וקרבה, ויש כאלה שיבצעו תיקוני היגוי כדי לוודא שלא תהיה סטייה בזמן שאתם מזנקים אחרי התפוח המתגלגל.

     

    חשוב לציין שמערכות אלה לא מספקות חסינות מלאה. את זה יעשה רק הרכב האוטונומי, אם וכאשר יגיע לכבישים. כרגע בכוחן לצמצם את הנזק לרכב, להולכי הרגל וליושבים בתוך המכונית, אבל באמת שעדיף שתסתפקו בלקחת לנסיעה בקבוק מים אטום היטב.

     

     

    מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים