שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הצלמת שישראלים מרגישים נוח להתפשט מולה

    בהלבשה תחתונה, עירום או עם בן הזוג: יותר ויותר נשים פונות לאחרונה לאופק כדי שתצלם אותן עבור מיזם 'המיטה' שהקימה. "הגיע הזמן לייצג הרבה יותר גוונים וצורות – לא רק של נשים, אלא של מיניות בכללי", היא אומרת. "בסוף זה הגוף שקיבלנו, והוא מגוון ורחב הרבה יותר מהאידיאל שתעשיית האופנה הרגילה אותנו אליו"

     

     

    "מה דעתך לצלם אותנו בעירום?", הם שאלו אותה. גבר ואישה דתיים שהגיעו אליה לסשן צילומי פנטזיה זוגיים. הקונספט של הצילומים לא אמור היה לכלול עירום, אבל אחרי מספר שעות במחיצתה הזוג הרגיש מספיק נוח כדי להציע זאת. אופק לא נבהלה לרגע. "התרגשתי מאוד", היא אומרת. "הייתה דינמיקה כיפית מצד שני בני הזוג, ולא הרגשתי אי-נוחות בכלל. להפך, שמחתי לספק להם משהו שיהווה מזכרת לתשוקה ולאהבה שלהם. משהו שיהיה שלהם בלבד, לנצח".

     

    כבר 13 שנה שאופק בירנבאום היא חלק מתעשיית האופנה והיופי. בתחילת הדרך דגמנה, אחר כך בנתה ועיצבה תפאורות, בהמשך החליטה שברצונה לצייר על אנשים והתגלגלה לאיפור אומנותי ואוונגרדי, תחילה בהפקות ומאוחר יותר באופן עצמאי. בשנים האחרונות היא מאפרת, מצלמת, תופרת ובונה תפאורות לצילומים. את רוב הדברים לימדה את עצמה, ובחלק מהמקרים נעזרה בחבריה מהתחום ("הצלמת ג'וד מוסקוביץ לימדה אותי לרטש בפוטושופ").

    צילום מתוך
    צילום מתוך 'המיטה'(צילום: אופק בירנבאום)
     

    לצילומי הנושא החדשים שלה, צילומים שמכונים 'המיטה', ואותם היא משווקת בחודש וחצי האחרון דרך פייסבוק ואינסטגרם, הגיעה אופק בעקבות אותו מפגש מפתיע עם בני הזוג הדתיים, שהתווסף למקרים אחרים שבהם אנשים ביקשו ממנה תמונות אינטימיות. "הבנתי שאנשים מרגישים איתי מאוד בנוח. מרגישים נוח להתפשט מולי ולחשוף את עצמם".

     

    איך את מסבירה את זה?

    "מישהו פעם אמר לי 'אופק, את הזויה מספיק כדי שאנשים ירגישו חופשיים להוציא את כל ההזיות שלהם לידך'", היא עונה וצוחקת. "אני גם בת אדם מאוד רגישה וסובלנית. אין בי שיפוטיות לשום דבר. ככה חונכתי. גדלתי בבית של תשמרי על עצמך ותאהבי את עצמך, בית ליברלי, מכיל ותקשורתי שחינך אותי לאהוב את עצמי לפני איך שאני נראית. וזה מצחיק כי זה מגיע מדוגמנית. אימא שלי הייתה דוגמנית במקצועה, ולמרות זאת היא הצליחה לשבור את אידיאל היופי".

     

    למה את מתכוונת?

    "בתקופה שכל הדוגמניות היו בלונדיניות שופעות, אימא שלי הייתה טום-בוי עם שיער קצוץ. היא גם שכרה דירה בגיל צעיר ובתקופה שבה זה לא היה מקובל לצאת מהבית בלי בעל. היא לפעמים לא הייתה מורידה שיער, ואומרת 'לא בא לי'. כשביקשתי ממנה שתלמד אותי להתאפר, היא פשוט אמרה לי שאני לא צריכה להתאפר. כל האידיאל שלה היה שאם את רוצה להיות יפה, תעשי את זה בשביל עצמך. קודם תאהבי את עצמך, ורק אחר כך הקישוטים שמסביב".

    צילום מתוך
    אופק בירנבאום. "קודם כל תאהבי את עצמך"(צילום: אופק בירנבאום)
     

    המסר הזה של "קודם תאהבי את עצמך ורק אחר כך תשקיעי במראה החיצוני שלך", מלווה את אופק עד היום, והיא מקווה להעביר אותו הלאה לנשים שמגיעות אליה לסטודיו. "זה לא הגיוני שתעשיית היופי מתבססת על אידיאל יופי אחד בלבד", היא אומרת. "איך זה הגיוני שכל התעשייה הכלל עולמית מתבססת על 'תהיי נרקיס עדין, שברירי וגבוה'? כשמסתכלים על מגוון הנשים והאנשים שקיימים בעולם, זה אפילו אבסורד. גם הרצון הזה של כולן להיות יפות מגיע ממקום חברתי הפוך. במקום לחנך אישה להיות קודם הערך שלה ורק אחר כך יפה, החברה אומרת לנו שאנחנו חייבות קודם כל להיות יפות".

     

    "כשאני מצלמת נשים, המטרה שלי היא לגרום להן להבין שזה לא משנה אם כולם אומרים לך שאת מושלמת חיצונית, את צריכה להבין שאת אוהבת את עצמך. כשנשים באות אליי להצטלם הן תמיד מתנצלות - 'יש לי עפעף נפול', 'יש לי חטטים', אבל כשמישהו פוגש אותך הוא מסתכל עלייך כבת אדם, הוא מסתכל על המכלול שאת ולא נכנס לפרטים".

    צילום מתוך
    "אנשים מסתכלים על המכלול שלך". מתוך 'המיטה'(צילום: אופק בירנבאום)
     

    צילום מתוך
    תחגגי את עצמך. 'המיטה'(צילום: אופק בירנבאום)

    מבט על התמונות שאופק מפרסמת בעמוד הפייסבוק שלה, חושף נשים במבחר מידות גוף וגילאים, לבושות בהלבשה תחתונה וחוגגות את הגוף והמיניות שלהן. "האידיאל הוא פשוט תמונות שמדגישות את היופי והגוף", היא מסבירה. "רוב הסטים מתחילים מביגוד ומשילים אותו לאט-לאט. יש כאלה שישר קופצות לחזייה ותחתונים, ויש את אלו שישר רוצות להתפשט. אין לי מגבלות טכניות", היא אומרת.

     

    ולמה דווקא מיטה?

    "הקונוטציה של מיטה יכולה להיות הרבה יותר רב-גונית משנדמה לנו. המיטה למעשה משקפת את כל המצבים האינטימיים שלנו, ממצב של בכי, לארוטיקה, למשפחה, לילדים ועד ליום-יום שלנו אפילו. כשאני מבקרת אצל ההורים אז אני והאחיות הקטנות שלי קופצות למיטה של ההורים, כאילו שאנחנו עדיין ילדות".

     

    "יש משהו מאוד חופשי במיטה. זה מקום שמאפשר לך להיות את. יש כאלו שמרגישות נוח להיות הן בגרסת ההוליווד גלאם, ויש כאלו שיעדיפו סתם שמלה. כל מי שבאה להצטלם פשוט מודיעה לי לפני כן עם מה היא הולכת להצטלם, כאשר במיטה עצמה יש בעיקר התאמת צבעים. זה יהיה הרי קצת מצחיק אם מישהי תגיע בהלבשה תחתונה לבנה ואני אעשה לה סט לבן, היא תיבלע".

    צילום מתוך
    הכל עניין של להרגיש נוח עם הצלמת. 'המיטה'(צילום: אופק בירנבאום)
     

    מה קורה במפגשים עם הנשים שמגיעות אלייך?

    "הכל תלוי במצולמת. יש נשים שמיד מרגישות נוח. הגעתי למצבים מאוד-מאוד אינטימיים מבחינת שיח עם כל מיני נשים. הייתה לי מצולמת בת 50 שאימא שלה תמיד אמרה לה 'את לא כל כך יפה, אבל מזל שאת חכמה', וכשאמרתי לה שבעיניי היא יפה היא מיד התחילה לדמוע. זה גם לא משהו שמערער אותי. אני מקבלת בהכלה את כל המצבים האלה, אבל אני כן דוגלת בגישת הצחוק המתגלגל. כלומר אני מעדיפה לייצר אווירה קלילה, ואם מישהי בוחרת לשתף אותי במשהו אינטימי על חייה, זה מגיע ממנה. אני ממש לא לוחצת לשם".

     

    "זו מי שאני וזה מה שבא לי לעשות כרגע"

    "לא מזמן הגיעה אליי מישהי שעברה חוויה של התעללות מינית והיא באה כדי להשלים עם הגוף שלה ולא דיברנו על זה בכלל בסשן, אבל זה כן ריחף מעליו. התקשורת כן בנויה סביב הנשיות שלנו. בתור נשים יש לנו משהו מאוד דפוסי ומשותף. גם מבחינה קולקטיבית זה מדהים. כל המצבים האלה שנשים נחשפות האחת בפני השנייה, או העובדה שנשים מעלות תמונות שלהן בהלבשה תחתונה לפייסבוק ולאינסטגרם. זה גם בא ממקום של ריקליימינג, לדעתי. זה בא ממקום של 'זו מי שאני וזה מה שבא לי לעשות כרגע, ולמה שאתבייש בזה? אני לא הולכת ברחוב ככה, אבל מותר לי להצטלם בצורה שגורמת לי להרגיש טוב עם עצמי'".

    צילום מתוך
    להחזיר את הרומנטיקה לארוטיקה. מתוך 'המיטה'(צילום: אופק בירנבאום)
     

    "לאחרונה נתקלתי בפוסט בפייסבוק של צלם אופנה מוכר ששיתף תמונה של מישהי בתחתונים וחזייה, ולעג לה שהיא מצטלמת ככה בשביל תשומת לב. זה מאוד הפתיע אותי, אז כתבתי שבעיניי דווקא המקום ששופט נשים הוא מה שגורם לנו בסוף לרצות להראות את עצמנו יותר. 'תחשוב איזה נעים היה אם לא היה משטור גוף', כתבתי לו, והתגובה שלי שם קיבלה הכי הרבה לייקים כי היא לא הייתה מתלהמת. הוא הוריד בסוף את הפוסט כי אנשים בתעשייה ונשים שמיודדות איתו לא הבינו מאיפה זה בא".

     

    אילו תגובות את מקבלת?

    "בחודש וחצי שהדף קיים יצא לי לקבל פידבקים מדהימים הן מנשים והן מגברים. זה נורא מצחיק אותי. מישהו אמר לי שהתמונות שאני מצלמת 'ענוגות', ומאוד אהבתי את הבחירה במילה הזאת. כשאת אומרת 'ענוג', זה לא מבטל את המיניות, אבל זה כן שם את זה במקום של כמיהה ליופי ואסתטיקה, והרבה פחות פורנוגרפיה נניח. כי עם כל האהבה שלי לגברים וחוסר המשיכה שלי לנשים, אני חושבת שאנחנו מין מדהים, ובתמונות אני רואה כל האישה ואת המורכבות שהיא מביאה עמה".

    צילום מתוך
    גם זוגות מגיעים, 'המיטה'(צילום: אופק בירנבאום)
     

    קרה שנשים לא אהבו את התוצאה הסופית?

    "כן, אבל זה קרה עם נשים שהגיעו במצב אטום רגשי, ואני אסביר: התהליך של לרצות להיחשף צריך לבוא מהמצולמת, לא ממני, ולפעמים מישהי מגיעה במצב שהיא לא מוכנה לתת לי את היכולת ליצור. כשאת מגיעה לסטודיו את צריכה לבוא בתודעה של 'היום אני הולכת לחוות את זה, ולצאת בהרגשה הכי יפה'. והיו לי שתי נשים שהגיעו אליי עם מגננות של תיעוב עצמי, כזה שאף שרביט קסמים לא יכול היה לפתור".

     

    "אגב, התמונות שלהן נראות מהמם בעיניי, אבל הן עצמן לא אהבו את זה כי התהליך צריך להיות דואט. בתוך הסטודיו על המצולמת לבוא עם רצון להרגיש יותר שלמה עם עצמה, ואני מספקת לה את התוצאה. אבל התהליך של להרגיש יפה לא בא ממני. הוא מצריך עבודה עצמית ארוכה. בואי נגיד שאם מישהי רוצה לאהוב את עצמה, היא צריכה לעשות סוויץ' תודעתי של או-קיי, שנאת את עצמך 20 שנה? עכשיו תנסי את הכיוון השני. לכי תדעי, אולי זה יעבוד".

    צילום מתוך
    תאהבי את עצמך לפני שאת מגיעה להצטלם. מתוך 'המיטה'(צילום: אופק בירנבאום)
     

    "חוץ מזה, נשים שמרגישות לא יפות לעיתים שופטות את הבנות שלהן לחומרה. יש משפט כזה של 'תהיי האימא שהילדה שלך תרצה להעריץ', ואם את מחנכת את הילדה שלך להרגיש נוח עם מי שהיא, היא תגדל להיות אישה שמרגישה נוח בעור של עצמה. הייתי לפני כמה זמן במסיבת אומנים, ושני הורים נתנו לילדה שלהם לשבת ולצייר איתי. הילדה ציירה בכיף שלה, ואז אימא שלה אמרה לה 'איזה יפה את', והסתכלתי עליה ואמרתי לה 'למה את לא אומרת לה איזה יפה את מציירת?' או 'איזה יפה את מתנהגת במסיבה?', ואת ממש ראית איך האסימון נופל במוחה של האם".

     

    יצא לי להצטלם מקצועית בעברי, ויש צלמות שריטשו לי את התמונות. כל כך ריטשו עד שבקושי זיהיתי את עצמי בתוכן. מה המדיניות שלך לגבי שימוש מוגזם בפוטושופ?

    "אני ממעיטה מאוד בעניין הריטושים. יש כאלה שמבקשות יותר, יש כאלה שמבקשות בכלל לא, והדיפולט שלי הוא להמעיט. רק אם יש איזשהו פצעון שממש בולט בעין, אני אשחק עם זה. לפעמים מטרת הסט היא לחשוף - לאחרונה עשיתי סט שהוא נטו טקסטורת עור. הדוגמנית שבאה להצטלם רצתה לחשוף צלוליט, ממש לשים את זה על השולחן".

     

    "בכלל אני מקבלת כל מיני פניות, ומחפשת תמיד אנשים מיוחדים לעבוד איתם. קיבלתי פניות מאנשים שיש להם גם דיפורמס מסוימים. הם אומרים לי 'את רוצה יופי אלטרנטיבי? זה אלטרנטיבי', וזה מרתק בעיניי. אני רוצה להראות את כל גווני הגוף והיופי. רוצה לצלם נשים כהות עור שאין להן ייצוג כמעט בארץ, בטח שלא בקונוטציה מינית, ואני חולמת לעשות תערוכה שתחשוף את מגוון הגופים, כולל גופים עם מומים".

     

    נשים אחרי כריתת שד למשל?

    "זה עוד בנאלי. אני מדברת על טרנסים, ידי טי רקס, הכל. הגיע הזמן לייצג הרבה יותר גוונים וצורות – לא רק של נשים, אלא של מיניות בכללי. בסוף זה הגוף שקיבלנו, והוא מגוון ורחב הרבה יותר מהאידיאל שתעשיית האופנה הרגילה אותנו אליו".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אופק בירנבאום
    אופק בירנבאום. "אנשים מרגישים נוח איתי"
    צילום: אופק בירנבאום
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים