100 קצינים דרוזים נגד חוק הלאום: "זרקו אותנו לכלבים, ההיסטוריה תשפוט אותם"

המחאה נגד חוק הלאום : 100 קציני צה"ל דרוזים במילואים, רבים מהם השתתפו במלחמות שונות, הצטרפו השבוע לפורום מיוחד שהוקם למאבק נגד החוק שעבר בשבוע שעבר בכנסת. משיחות עם כמה מהם עולה כעס על כך שכמי ששירתו ומשרתים את המדינה, הם הודרו מהמחנה הישראלי. "התחושה היא שהחליטו לקבור אותנו מחוץ לבית הקברות", אמר ל-ynet תת-אלוף (מיל') עימאד פארס. "ההרגשה שאנחנו לא שווים תמיד הייתה קיימת קצת ברחוב. זה עצוב, כי תמיד האמנו שמתישהו נהיה שווים, אבל עכשיו כשזה מקובע בחוק זה נראה רחוק מתמיד. אני לא מבין למה צריך את החוק הזה. מישהו מערער על היותה של המדינה יהודית? החוק הזה רק יוצר אזרחי סוג ב'".

בנו של פארס משרת כקצין בצבא ובן נוסף צפוי להתגייס בקרוב. "הגיוס הוא חובתנו כאזרחי המדינה, אבל אני מצפה שהמדינה תתייחס אליי כפי שאני מתייחס אליה", הוסיף. "הנאמנות של העדה הדרוזית למדינה עמוקה ורצינית יותר מכל אמירה פוליטית. מדוע בכל פעם צריך לפגוע בנו בכדי לבדוק אם אנחנו נאמנים? זה חוק שמייצר תחושה לא נוחה בקרב העדה. המחוקקים היו חכמים יותר לו היו כותבים אותו על פי רוח מגילת העצמאות שמדברת על מדינה יהודית שמאפשרת למיעוטים לחיות בה".

החוק מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. המחלוקת העיקרית נסובה על סעיף 7, שבגרסתו המקורית אפשר בתחילה להקים יישובים ליהודים בלבד.

לבסוף הוסכם כי הסעיף יגדיר את ההתיישבות היהודית כערך לאומי שהמדינה תפעל על מנת לעודד אותו. הנוסח החדש קובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". עוד הוגדר במסגרת החוק כי השפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל, לא תקבל מעמד מיוחד ותונגש במוסדות ציבוריים - אלא תוסדר בחוק נפרד.

ארכיון. עימאד פארס. "עצוב. תמיד האמנו שנהיה שווים"(צילום: דודו אזולאי)

תא"ל (מיל') אמל אסעד. "מחוץ לגדר"(צילום: מועין נסראדין)

עתירה ראשונה לבג"ץ נגד חוק הלאום הוגשה בשבוע שעבר על ידי ראשי העדה הדרוזית, ולאחר מכן הצהירו על הצטרפותם לעתירה שלושת חברי הכנסת הדרוזים: אכרם חסון (כולנו), חמאד עמאר (ישראל ביתנו) וסאלח סעד (המחנה הציוני).

תת-אלוף (מיל') אמאל אסעד, לשעבר מפקד מינהלת התיאום והקישור אמר: "אחרי שבנינו את הבית הזה יחד עם היהודים, חוק הלאום מוציא את העדה הדרוזית מהבית ושם אותה מחוץ לגדר. אנחנו מעודדים את זה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית עוד מלפני קום המדינה ונמשיך לעשות זאת עם או בלי החוק. אבל משום מה שכחו את העדה הדרוזית מאחור. 26 שנים שירתי את המדינה הזו בצבא ויש לי את הזכות לתבוע שהיא תהיה שלי בדיוק כפי שהיא שלכם. יש לנו כוונה לעשות צעדים נוספים, אנחנו לא נתלהם או נעשה צעדים פזיזים. אנו חושבים יחד על הפעולות הבאות שלנו לתיקון החוק".

העדה הדרוזית התגייסה להגנה על ישראל טרם הקמתה, ובהמשך הוקם בצה"ל גדוד "חרב" הייעודי, שהוחלט לפרקו בצה"ל ב-2015. הח"כ לשעבר מהליכוד אמל נסראלדין, המשמש כיו"ר "יד לבנים" הדרוזי, שכל את בנו ב-1969 במהלך מרדף אחרי מחבלים. השבוע הוא שלח מכתב חריף שנשלח לנשיא ראובן ריבלין, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון אביגדור ליברמן וליוזם החוק ח"כ אבי דיכטר.

"אני מאוד כועס. מקבלי ההחלטות כנראה שכחו שהדרוזים לא חדשים כאן, 160 מאיתנו קיבלו אותות הוקרה מהמדינה, והם צריכים להתבייש בחקיקה הזו", אמר. "כל המנהיגים בהיסטוריה של ישראל כיבדו אותנו ועכשיו זרקו אותנו לכלבים ויותר מזה. ההיסטוריה תשפוט את אלו שהצביעו בעד החוק לרעה, כי אנחנו היחידים שעמדו במבחן בכל המלחמות. אני מתקשה להבין, למה עשו את זה?".

נסראלדין המתגורר בדליית אל כרמל, טוען שהעדה נמצאת בסערת רגשות בעקבות החוק, והכעס מכוון גם לחברי הכנסת הדרוזים בקואליציה: "העדה בוערת, אין דרוזי אחד שמשלים עם זה, חוץ מאיוב קרא, שהוא ה'יס מן' של האיש שנתן לו להיות שר במדינה. מקבלי ההחלטות השתגעו".

אל"מ (מיל') אנואר סעב. "כעס על הח"כים הדרוזים"

סרן (מיל') מרואן חאג'. "הייתי בטוח שמדובר בבדיחה"

לדבריו מצטרף אל"מ (מיל') אנואר סעב, מנכ"ל חברת התעופה נדין-טק: "יש לנו כעס על ח"כ חאמד עמאר שהיה ממובילי החוק הזה, ואכרם חסון שביצע עסקאות סביב החוק אבל לא דאג לעדה. גם השר איוב קרא מהעדה שהצביע בעד החוק".

סעב חבר בפורום הקצינים הבכירים וראשי הרשויות לתיקון חוק הלאום המונה עשרה אנשים, ואליו הצטרפו 100 הקצינים. "אנחנו פועלים כדי להוביל צעדים מעשיים בשטח לשינוי החוק", אמר. "יש גם יהודים שכועסים על זה שהעדה הדרוזית הוצאה מההגדרה של חלק מעם ישראל. חשוב לנו שהמדינה תהיה יהודית אבל לא על חשבון הדמוקרטית".

סרן (מיל') מרואן חאג' מירכא, לשעבר קצין מטה בחיל האוויר וכיום מהנדס באלביט אמר: "בשלבים הראשונים של החוק הייתי בטוח שמדובר בבדיחה, לרובנו היה ברור שזו תעמולה זולה של הימין ולא באמת ייצא מזה משהו, אבל לאחרונה זה קרם אור וגידים לצערי, ונוצר חיבור שמסוכן מאוד לדמוקרטיה הישראלית. זה עורר תחושות קשות בקרב רוב בני העדה הדרוזית במיוחד אלו שתופסים את עצמם כדרוזים-ישראלים. מישהו פה חושב שמותר לו להגדיר מי ישראלי ומי לא".

חאג' הוסיף: "כדרוזי ישראלי שירתתי את המדינה מתוקף היותה מדינתי ומתוך מטרה להגן על כל ישראלי. בעתיד הרחוק מישהו יצטרך לתת תשובה טובה למה שצעיר דרוזי ירצה לעשות זאת אם המדינה לא רואה בו ישראלי".

העברת החוק גררה ביקורת קשה בישראל לא רק באופוזיציה ובמגזר הערבי אלא גם בקרב חרדים רבים. במקביל, גם האיחוד האירופי הצהיר כי הוא "מודאג" מחוק הלאום, "שקובע כי רק ליהודים יש את הזכות להגדרה עצמית". באיחוד הוסיפו כי החוק, "יקשה על יישום יישום תוכנית שתי המדינות כחלק מפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני". שרת החוץ של האיחוד, פדריקה מוגריני, אמרה: "הבענו את דאגתנו בפני ישראל ונמשיך לעשות כן".