באידליב מתחבאים במערות לפני המתקפה: "לא מפסיקים לחפור"
ימים ארוכים של פחד באידליב לקראת המתקפה המתוכננת של אסד. אלף איש ברחו בינתיים, מי שנשאר אוגר מזון, מכין מסכות גז מאולתרות וחופר מערות להסתתר בהן מההפצצות - ואולי גם מהנשק הכימי. באידליב תולים תקוות בארדואן שימנע את המתקפה: "סומכים רק על האחים הטורקים שלנו"
חודייפה ממלא כוס חד פעמית בכותנה ופחם, מצמיד אותה לפה של בנו ועוטף את ראשו בשקית פלסטיק: מסכת גז מאולתרת, למקרה של מתקפה כימית נוספת באידליב. בפחד גדול מתכוננים תושבי המחוז האחרון שעדיין בידי המורדים בסוריה למתקפה הצבאית המתוכננת.
כאלף איש ברחו בינתיים מאידליב. התושבים שנשארו אוגרים מזון וחופרים מקלטים. אחרים תולים תקוות בטורקיה, שתמנע פעולה צבאית שתהיה אסון הומניטרי. "אנחנו מכינים את המעט שאנחנו יכולים: מסכות פרימיטיביות קטנות שאנחנו יכולים לשים על פיות הילדים למקרה שאנחנו נפגעים מנשק כימי", אומר חודייפה בת ה-20 בכפר מדרום לעיר אידליב. כ-20 בני משפחה גרים בבית שבו גר חודייפה עם אשתו ושלושת ילדיו.
אחיו, אחמד, מראה את המערה שחפרה המשפחה מתחת לחצר שבה היא מסתתרת מאז 2012 כשיש הפצצות. "כפי שראינו הצבא מתכונן בכל הכוח. אנחנו, האזרחים, התחלנו להכין את המערות", הוא אמר, ומראה קופסאות של מלפפונים חמוצים במערה.
באפריל אשתקד, כך קבעה ועדת החקירה של האו"ם, מטוס קרב של הצבא הסורי תקף בסארין את העיירה חאן שייחון באידליב. יותר מ-80 אזרחים נהרגו. נטען גם שהכוחות הסוריים השתמשו בנשק כימי, כולל בכלור, יותר מעשרים פעמים במהלך המלחמה שהחלה במרס 2011. דמשק ובעלת בריתה רוסיה הכחישו קשר לתקיפה כימית. בשעה שאזרחי אידליב מבוהלים וארה"ב הזהירה את אסד משימוש נוסף בנשק כימי. ארה"ב, והיום גם צרפת, הבטיחו להגיב את תהיה עוד מתקפה כימית.
רוסיה חידשה ביום שלישי את התקיפות האוויריות באידליב אחרי 22 ימים של הפוגה, במהלכם המשיך צבא סוריה ובעלי בריתו להפציץ את האזור. כוחות סוריים רבים מרוכזים בקצה המחוז, סמוך לגבול טורקיה. טורקיה מקווה שוועידת פסגה שתהיה מחר בטהרן בהשתתפות ארדואן, פוטין ורוחאני תצליח למנוע את המתקפה, שאחריה צפוי אסד להכריז על ניצחון במלחמת האזרחים.
חלק מתושבי אידליב חושבים שלא תהיה מתקפה. "אני לא מאמין שתהיה מתקפה על אידליב. זה הכול מלחמה תקשורתית|", אמר ג'פאר בן 50 מאידליב. "המעצמות הסכימו עלינו מראש וחילקו את השטח".
שבע שנות המלחמה לימדו את אחמד להיות מוכן לגרוע מכל. משפחתו כרגע מרחיבה את המנהרה שבה הסתתרה כשהיו תקיפות בחמש השנים האחרונות, ואוגרת בה אוכל. "אנחנו חופרים באדמה כבר חודשיים בלי הפסקה, אני, האישה והילדים. המערה הזאת היא מה שמגן עלינו כרגע. אנחנו ניקינו אותה לאחרונה אחרי שהיא הוזנחה זמן רב".
כשקצב ההפצצות וההפגזות גובר מועצות מקומיות באידליב פנו יחד לטורקיה שתציל את המחוז. אחמד שטאם אל-ראשו, ראש אחת המועצות המקומיות, אמר שבמו"מ על חלוקת השטח תושבי אידליב יכולים לסמוך רק על "האחים הטורקים שלנו".
אחמד, אחיו של חודייפה, לא רוצה לברוח יחד עם חלק מהתושבים לגבול טורקיה. "לגבי בריחה לגבול הטורקי, אני לא מאמין שאנחנו נעזוב את הבתים שלנו. ההפצצות ישיגו אותנו. אחרי אידליב לא יישאר שום מקום אחר", אומר אחמד. "אנחנו נאבק עד האדם האחרון, כבר אין לנו ברירה".
לפנייה לכתב/ת 
