שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    9 מיליון ש' להורי צעירה שנפצעה אנוש בכביש
    חברת "כלל", שביטחה את הנהג הפוגע, חויבה לפצות את הקורבן ומשפחתה. בנוסף, אם הצעירה תאריך ימים, ישולמו לה 31 אלף שקל מדי חודש
    בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה את תביעה שהגישו הורים לצעירה בת 28 שנפגעה קשה בתאונת דרכים ונשארה בתרדמת, וקבע כי חברת הביטוח "כלל" תשלם לה פיצויים של כתשעה מיליון שקל. השופט צבי דותן קבע כי בנוסף, אם היא תמשיך לחיות לאחר שנת 2043, "כלל" תשלם למשפחה מדי חודש 31 אלף שקל.

     

    התאונה אירעה ב-2013: התובעת חצתה כביש במעבר חצייה וכלי רכב פגע בה והטיח אותה על הכביש. כתוצאה מכך נגרמה לה פציעת ראש קשה ומאז היא לא מתקשרת וזקוקה לטיפול סיעודי מלא. ב-2014 הגישו ההורים בשם בתם תביעה לפיצויים נגד נהג הרכב הפוגע ונגד חברת "כלל" – מבטחת השימוש ברכב. המחלוקת העיקרית בתיק נגעה לשיעור תוחלת החיים של התובעת, שממנו ייגזר שיעור הפיצוי להוצאות הרבות הכרוכות בטיפול השוטף שלו היא נזקקת.

     

    התובעים טענו כי על פי דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקום, תוחלת החיים של אנשים במצבה של בתם מתקצרת בכ-20%, כך שהיא צפויה לחיות עד גיל 73, כלומר 45 שנים מהיום. עמדת המומחה התבססה על שלושה מרכיבים: היעדרם של סיבוכים רפואיים שונים, הטיפול המסור והמיטבי שהתובעת קיבלה ומקבלת מאז התאונה, ומצבה הרפואי נכון להיום.

     

    מנגד טענה "כלל" שתוחלת חייה של התובעת היא עד גיל 34 – כשש שנים מהיום. את עמדתה היא ביססה על שלל מחקרים רפואיים-סטטיסטיים, שעסקו בשאלת תוחלת החיים של נפגעי ראש במצב וגטטיבי קבוע, שמהם עולה כי תוחלת החיים במצב שאנו עוסקים בו היא בין 10 ל-15 שנים. כאשר נשאל על כך בבית המשפט השיב המומחה כי הסטטיסטיקה – כבודה במקומה מונח, אולם עדיין העיקר הוא ההסתכלות על הנפגע האינדיבידואלי והנתונים הספציפיים שלו.

     

    "במקרה שלפניי קיים קושי של ממש לקבוע בצורה סבירה את תוחלת חייה של התובעת", כתב השופט צבי דותן. מחד הוא הביע הערכה למומחה מטעם בית המשפט, שאותו הגדיר מנוסה ובעל שם בתחום השיקום. מאידך הבהיר כי המומחה לא ביסס את הערכתו על ספרות מקצועית או על מחקר כלשהו, על מנת לגבות את ה"אינטואיציה הקלינית" שלו. זאת בעוד שמנגד עומדת כאמור שורה של מאמרים ומחקרים נכבדים.

     

    סוגיה נוספת, הקשורה למחלוקת בדבר תוחלת החיים הייתה בקשתה של "כלל" לפסוק את הפיצויים לתובעת בדרך של תשלומים עתיים, בעוד שהתובעים התנגדו לכך. 

     

    בסופו של דבר החליט השופט דותן על פתרונות ביניים בשתי המחלוקות. שלאחר ניתוח של הדברים קבע כי התובעת תקבל בתשלום חד פעמי את מלוא הפיצויים המגיעים לה לעתיד ביחס לתקופה של 25 שנה, ואילו יתר התקופה ישולם בתשלומים חודשיים.

     

    בהמשך פסק דינו הוא ניתח באריכות את הנזקים וההוצאות הרבות שמהן יורכב הפיצוי, ובהן הפסדי שכר לעבר ולעתיד (של התובעת וכן של הוריה), אובדן כושר השתכרות, עזרת בני משפחה, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, פיזיותרפיה, תמיכה נפשית בבני המשפחה ועוד.

     

    לסיכום חויבה "כלל" לשלם לתובעת פיצוי של כתשעה מיליון שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13%. בנוסף, ככל שהתובעת תחיה לאחר ספטמבר 2043, כלל תשלם למשפחה כ-31 אלף שקל מדי חודש.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד נועה שמחון
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד משה עבדי
    • עו"ד טל לביא עוסק בנזיקין
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים